אבטיח הפקועה
שם הצמח  אבטיח הפקועה
משפחה  דלועיים
שם לטיני  Citrullus colocynthis
שם באנגלית  Bitter gourd, Bitter apple, Colocynth
שם בערבית  ח'נדל, טאטור
מקור השם  הדמיון לאבטיח הביא לו את שמו בעברית ובאנגלית פרוש שמו: דלועי מר.
איזור תפוצה  סהרו-ערבי, ים-תיכוני
ברפואה העממית  אחד הצמחים החשובים ברפואה העממית הבדואית, הערבית ועוד. אצל הבדואים שימש הצמח הזה בעיקר כצמח משלשל במקרי עצירות (וביחוד מקרים של עצירות קשה) ובשימוש הזה הוא נודע גם במרחבי העולם, עד כדי כך שמארץ-ישראל ומצפון אפריקה ייצאו את הצמח הזה (כחומר משלשל) לאירופה. היצוא לאירופה התנהל דרך העיר עזה. בדואים שגידלו את הצמח במרחבי המדבריות, הביאו את היבול לעיר. המסחר בעזה נשלט על ידי סוחרים יהודיים, שהיו חלק מהקהילה היהודית בעזה. במאורעות 1929 חרבה הקהילה הזאת ויחד איתה נעלם המסחר באבטיחי פקועה לצרכים רפואיים.
בתקופת התנ"ך היה הצמח הזה ידוע כצמח רעל מסוכן ויתכן וזה היה השימוש העיקרי שלו.
ציפת הפרי העסיסית שימשה ברפואה העממית לרפוי כאבי בטן, חומר מעורר, עצירות.
אבקת הזרעים הכתושים משמשת לרפוי סוגים מסוימים של סרטן (מרחו גידולי עור ממאירים באבקה זאת, וזה היה הטיפול טוב בעיקר לפצעים שנותרו אחרי הסרת הגידולים הממאירים מהעור).
בנוסף השתמשו בצמח כדי לטפל בחום גבוה (הריפוי נעשה על ידי מריחת העור במיץ, שהתאדה וקרר את הגוף), דלקות עצבים, ראומטיזם, כאבי גב, הגדלת הטחול, תולעי מעיים ופצעים.

הבדואים משתמשים בצמח כתרופה לעצירות: מוציאים את כל הזרעים מהפרי היבש וממלאים אותו במים. את הפרי עם המים שמים על גחלים ומחממים. אחר כך מקררים קצת את המים הללו ושותים אותם. לחולה מובטח רפוי במהירות האור.
בחצי האי ערב משתמשים הבדואים בזרעים לרפוי סכרת ובתמצית העלים להקלת כאבים של עקיצות עקרבים וחרקים. במקורות המוסלמים הקדומים מוזכר שהצמח הזה שימש לרפוי מחלת האלפנטוסיס הנדירה ("איש-הפיל").
הקונבנציונאלית
ברפואה
 
עד שנות העשרים של המאה ה- 20 שימשו הפירות ליצור תרופה נגד עצירות. בפרמוקופיות של אירופה הוא עדיין מופיע ברשימת התרופות כחומר משלשל יעיל. הבדיקות הכימיות הראו שבפרי מופיעים החומרים הבאים: גלוקוזיד קולוצינטין, שמן, שרף שאינו מסיס באתר, חומצה פקטית ופקטין, סידן ומגנזיום פוספט, ליגנין ומים. הפעילות הרעלית שלו קיימת במינונים גבוהים בלבד לכן צריך להיזהר בשימוש שלא לחרוג מהוראות המטפל או הרופא , שכן הרעל יכול לגרום לדימומים במעיים ושטפי דם פנימיים. כמות אבקת זרעים של חצי כפית תה מספיקה כדי להרוג בן-אדם מבוגר. במקרה של הרעלה קשה הטיפול הרפואי הוא על ידי שטיפת קיבה ומתן כדורי אופיום.
שימושים אחרים  הפירות המרוסקים שימשו להרחקת עשים מבגדי צמר ופרוות. הזרעים שימשו ומשמשים ליצור שמן למאכל בשבטים רבים, בעיקר בניגריה.
העתקת קישור