רותם המדבר
שם הצמח  רותם המדבר
משפחה  פרפרניים
תמונה 
שם לטיני  Retema raetam
שם באנגלית  White broom
שם בערבית  רתם
מקור השם  השם העברי מחקה את השם הערבי והמדעי. יש החושבים שהשם העברי מציין את העובדה שהצמח "רותם" את החול הנודד ומעכב את תנועתו.

איזור תפוצה  סהרו ערבי עם חדירות לאזורי חולות באזור הים­התיכוני
פולקלור  לפי האגדה, גחלים העשויים מענפי רותם שומרים על חומם במשך שנה לפחות. ידוע הסיפור על הבדווי המחזר: כאשר הוא מתאהב, הוא קושר קשר בענפי הרותם. אם הנערה נעתרת לו, הרי שעליה להתיר את הקשר.
עוד ידועה האמונה, שקשירת הקשר מלמדת על תוחלת החיים: אם הקשר מתייבש מהר סימן הוא למוות מוקדם, אם הקשר נותר ירוק במשך זמן רב סימן הוא לאריכות ימים.
ברפואה העממית  אדי הענפים המורתחים במים משמשים תרופה לכאבי גב, עקרות, נגד שיתוק בגפיים, נגד כאבי עיניים ולהורדת חום. ענפים יבשים וטחונים עם דבש משמשים להקאה ולניקוי הקיבה. הפירות רעילים, ומשתמשים ברסק שלהם במינון גבוה להפלה.
היהודים בימי הביניים, נהגו להשתמש בעלים כתושים של צמח זה "שרויים ביין לבן" כתרופה בדוקה לעודף דם בזמן המחזור הנשי.
לפי הקבלה, שימשו העלים הכתושים "יחד עם דבש" כתרופה ידועה נגד ורידים חסומים, מחלות נשימה, שיתוק ועווית.
הקונבנציונאלית
ברפואה
 
בצמח נמצאו אלקלואידים, (הרתאמין והספרטאין). שני האלקלואידים הללו גורמים לעיכוב בחלוקת תאים, כך שיתכן ויש להם השפעה כלשהי על גידולים ממאירים.
שימושים אחרים  הבדווים מכינים משורשי הרותם מלכודות גמישות לחוגלות.
העתקת קישור