ריבס המדבר
שם הצמח  ריבס המדבר
משפחה  ארכוביתיים
תמונה 
שם לטיני  Rheum palaestinum
שם בערבית  ריבאס, כהמון
מקור השם  השמות העברי והערבי הם חיקוי של השם הפרסי של צמח זה. השם המדעי מציין את קרבתו של מין זה למינים דומים, המשמשים כצמחי תרבות באירופה. התאור המדעי הראשון של הצמח נעשה בשנת 1944.
איזור תפוצה  מערב אירנו טוראני
ברפואה העממית  משמש כתרופה לדלקת ריאות, נגד אבנים בכליות, לעצירת שטפי דם פנימיים, נגד שלשול ופטריות עור, להסדרת הנשימה ולחיזוק הקיבה. לפי הרמב”ם, הריבס טוב לכבד הבריא ובוודאי לכבד החולה.
הבדואים משתמשים בתה שורשים כתרופה וכסגולה להגברת כוח הגברא. כבר לפני 6,000 שנה בסין, היו ידועים שורשיו של הריבס כמרפאים.
המין של הריבס הנפוץ בטורקיה משמש ברפואה העממית בעיקר כמשלשל עדין ולריקון המעיים אחרי עצירות וללא תופעות לוואי. הראו שהצמח הזה משפר את התיאבון, ומגדיל את כמות הרוק ואת הזרימה התקינה במעיים. הרפואה העממית בטורקיה יודעת גם להגיד שהשימוש בצמח הזה גורם לשיפור תפקודו של הכבד (ממש כמו שהרמב"ם טען).

הקונבנציונאלית
ברפואה
 
ידוע שאסור לתת עלים של ריבס לחולי דלקת פרקים, בגלל רגישותם לחומצה האוקסאלית הנמצאת בו בשפע.
שימושים אחרים  משמש כצמח מאכל ולהכנת תה.
הבדואים אוכלים את הגבעולים, העלים והפירות הצעירים. את התה עושים מהשורש.
העתקת קישור