אשל הפרקים
שם הצמח  אשל הפרקים
משפחה  אשליים
תמונה 
שם לטיני  Tamarix aphylla
שם באנגלית  Tamarisk
שם בערבית  אתל, טרפא, נתל
מקור השם  השם אשל במקורות היהודיים מתייחס לכל עץ גדול, ולאו דווקא למין זה. לפי ילקוט שמעוני, מקור השם ההוא בראשי תיבות: אכילה, שתיה, לינה (או לוויה). נאמר שם, שבגלל גודלו והיקף גזעו משמש העץ למנוחת ההולכים במדבר. בקופטית עתיקה היה נקרא "אוסי" ואילו בשפת הפרעונים ­ "אסר".
איזור תפוצה  סהרו ערבי
פולקלור  זה העץ ממנו קיבלו בני ישראל את המן במדבר. בתלמוד הוא משמש סמל לחכם גדול ­ ”אשלא רברבא”. במצרים העתיקה הוא היה מקודש לאלה אוסיריס. בקברי הפרעונים נמצאו שרידים של עצי אשל.
ברפואה העממית  לאשל שמור מקום של כבוד ברפואה העממית, והוא מרפא מחלות רבות: הבדווים משתמשים בעלי האשל להקלה על היולדת לאחר הלידה. תה, שהוכן מעלי אשל, מסייע להורדת השיליה, ניקוי הרחם ושיכוך כאבים לאחר הלידה.
מרתח של הקליפה והשורש משמש כאמצעי יעיל נגד כינים ופטריות. האשל שימש כתרופה לדלקות עיניים, כאבי שיניים (בישול עלים או זרעים במים ואחר כך פעירת הפה מעל האדים), אקזמה (הטיפול הוא על ידי משחה שהופקה מהעלים), כאבי בטן, כאבי פרקים, פתיחת סתימות בעורקים (התרופה היא מיץ של השורשים).
הרמב”ם ראה באשל צמח טוב נגד נשיכת עכבישים ארסיים. הוא מוזכר אצל דיוסקורידס ותיאופרסטוס כעץ הגדל לחוף נהרות שפריו דומה לעפצים. לפי רופאים יווניים קדמונים אלה, העץ משמש כתרופה למחלות עיניים, מחלות פה, נגד יריקת דם ונגד נשיכות של חיות רעות. שיקוי שהוכן מהעלים ועורבב ביין מרפא כאבי שיניים ומחלות טחול.
בהודו מערבבים קליפה כתושה בשמן, המשמשת כשיקוי אהבה חזק. משתמשים בתמצית העלים או באבקת הגבעולים לרפוי אקזמה, פסיוראזיס, ועגבת.
בחצי האי ערב משמשים העפצים של העץ הזה לייצור "משחת שיניים" יעילה: משתמשים בה להברקת השיניים ולסילוק החלקים הנרקבים מהשיניים. כמו כן משמשים העפצים הללו ברפואה עממית בכל המזרח התיכון לרפוי דיזנטריה ומחלות עיניים. לעפצים הללו קוראים בערבית "תמר-אל-טרפה".
הקונבנציונאלית
ברפואה
 
אין
שימושים אחרים  קליפת העץ משמשת להכנת אוכפים. העץ משמש כחומר בורסקאות טוב בגלל הריכוז הגבוה של טאנינים בעיקר בקליפת הגזע.
העתקת קישור