שלון אזורים
שם עברי  שלון אזורים
שם מדעי  Eirenis coronelloides
שם אנגלי  Sinai Dwarf Racer
פרוש השם  השם המדעי נקבע על מנת לציין את דמיונו של למין שלוון הכתמים (המצוי בצפון א"י): eides – פרושו ביוונית "דמוי", "coronella” הוא שם המים של שלון הכתמים ומכאן: "דמוי שלון כתמים". השם העברי בא לציין את הכתמים דמויי הרצועה העוברים לרוחב גופו (אזור = חגורה, רצועה).
תאור כללי  נחש קטן המגיע עד 45 ס"מ בלבד (משקל: עד 15 ג"ר). רוב הפרטים קטנים יותר מהערך המקסימלי המופיע כאן. צבעו בהיר-צהבהב או אפור בהיר (או חום בהיר לעיתים). על הגב דגם של רצועות רוחב כהות המשתפלות לצידי הגוף. כתמי הרוחב הללו הם לעולם צרים יותר מהרווחים הבהירים שביניהם. על העורף כתם רוחב גדול. העיניים עצמן כהות אך קשתית העין צהובה. הגחון בהיר וללא כתמים (וזה הסימן שמבדיל אותו משלון הכתמים הצפוני שגחונו אף הוא מכוסה בכתמים).
אזורי תפוצה בעולם  נחש מדברי שתפוצתו משתרעת במערב אסיה מפרס ועד טורקיה (ועד סיני). מצוי בעירק, צפון ערב, ירדן סוריה, לבנון, ישראל וסיני.
אזורי התפוצה בארץ  מדבר יהודה, כיכר ים המלח והנגב.
בית הגידול  שוכן קרקע באזורים בהם נמצאים עקרבים: מתחת לאבנים במדבר הטרשי, במשטחי לס וערוצי ואדיות בהם נמצאות המחילות של העבידים, בסדקי הסלעים. איננו מצוי בחולות.
התנהגות  עמיד כנראה לעקיצות של עקרבים וגם צביטותיהם אינן מרתיעות אותו. בהרבה מקרים אפשר למצוא אותו בתוך המחילה של העבידים – או כשהוא תופס את בעל המחילה או כשהוא מעכל אותו. בליעת הטרף נעשית (באופן חריג) מאחור כאשר העקרב נתפס בבסיס הזנב (כך שהעוקץ מופנה קדימה) ואז נבלע לאט לאט בעודו בחיים.
נחש יומי שאת רוב זמנו מבלה מתחת לאבנים או בתוך מחילות של עבידים. כשתופסים אותו ביד הוא נושך אך נשיכה זו איננה מורגשת ואיננה גורמת שום נזק.
מזון ותזונה  מזונו העיקרי הוא עקרבים ממינים שונים. כמו כן הוא ניזון מעכבישניים אחרים וחרקים. בספרות מופיעים דווחים שהוא ניזון גם מלטאות ומנחשים קטנים אחרים.
העתקת קישור