בולי מצדה
שם הבול  בולי מצדה
נושא  הסטוריה
מקומות ואתרים
יום הופעת הבול  3/2/1965
(תאריך עברי)  יט' באדר א' תשכ"ה
בתמונה:  עמודי תמך בארמון הצפוני
כיתוב:  מצדה - ישראל
השובל:  מצדה שנית לא תיפול
ערך נקוב:  0.36 לירות ישראליות
מעצב הבול:  ר. אראל
 
הסבר:  לאחר חורבן בית שני ברחו שרידי הקנאים למדבר יהודה והמשיכו משם בפעולות המרי שלהם נגד הכובש הרומי. חלקם השתלט על מצודות המדבר והתבסס בהן. המרד הזה הלך והתגבר כנראה עד שאחרי כ- 3 שנים החליטו הרומאים לחסלו וצבא רומי עלה על המדבר והחל לחסל את המורדים הללו ואת המצודות שנתפסו על ידם. המצודה האחרונה עליה הטילו מצור הייתה מצדה. במבצר זה ישבו אותה עת כ- 900 קנאים, שהחליטו להילחם ברומאים.
כדי לעמוד במצור שהטילו עליהם הרומאים, הם אגרו מים בבורות שנחצבו בהר והשתמשו בצידה שהייתה במבצר עוד מימים שקדמו להם. כדי למנוע בריחה של הקנאים מההר, הצבא הרומאי בנה חומה סביב להר, ומחנות גדולים בהם שוכנו את החיילים. בסוף התהליך הזה הם בנו סוללה על המדרון המערבי של ההר. על הסוללה הם העלו איל מצור גדול עד לחומות המבצר, כדי לקעקע אותן.
החומה נפרצה בלילה, והרומאים חזרו למחנותיהם מתוך מטרה לחזור בבוקר ולסיים את המבצע. בלילה הזה אסף מנהיג הנצורים, אלעזר בן יאיר, את אנשיו בבית הכנסת ושידל אותם לשרוף את חפציהם, להרוג את בני משפחותיהם ולהתאבד. הנימוק העיקרי שלו היה: הרומאים יהפכו אותם לעבדים והאדם אינו יכול לחיות כעבד מאחר והערך העליון הוא ערך החופש ומלכות שמים (ולא מלך בשר ודם). אחרי שני נאומים השתכנעו כנראה האנשים ולקראת בוקר הם שרפו את כל ציודם ואת כל המזון שהיה להם (להראות לרומאים שלא מרעב הם מתאבדים), כל ראש משפחה הרג את בני משפחתו ואחר כך התאבד. עשרת הנותרים בסוף הטילו ביניהם גורל והרגו האחד את השני עד שנותר האחרון מביניהם שלקח את חרבו והתאבד גם הוא. בבוקר כאשר חדרו הרומאים למבצר נדהמו למראה כל המתאבדים הללו וכדי שהמקום לא יהפוך למקור משיכה לקנאים נוספים הותירו במקום חיל מצב שנשאר במצודה במשך שנים רבות.
כל המידע הזה הגיע אלינו מכתביו של יוסף בן-מתתיהו שהיה באותה העת סופר של הצבא הרומאי ובתור שכזה הייתה לו גישה לדוחות הצבאיים של כל הקרבות כולל זה של מצדה.

קישורים:  עוד מבולי מצדה
העתקת קישור