דואר אויר – ציפורי ישראל
שם הבול  דואר אויר – ציפורי ישראל
נושא  בעלי חיים
יום הופעת הבול  25/4/1963
(תאריך עברי)  א' באייר תשכ"ג
בתמונה:  ציור של סלעית לבנת בטן
כיתוב:  דואר אוויר - ישראל
השובל:  ציור של סלעית לבנת בטן
ערך נקוב:  0.28 לירות ישראליות
מעצב הבול:  מרים קרולי
 
הסבר:  סלעית לבנת הבטן (Oenanthe lugens) ידועה היום בשמה החדש – סלעית לבנת כנף. הסלעית הנפוצה ביותר במדבריות בארץ. שני הזוויגים דומים זה לזה וקשה מאוד להבדיל ביניהם בשדה. לצעירים (עד חילוף הנוצות הראשון) יש מופע חום אפור בעוד שהבוגרים הם שחורים ולבנים.
זו היא ציפור סהרו-סינדית הנפוצה מאלג'יר עד פקיסטן וצפון מערב הודו. הסלעית הזאת נמצאת גם במזרח אפריקה ובקרן אפריקה. בארץ הציפור נפוצה בנגב ובמדבר יהודה, ופולשת גם לספר המדבר (ביחוד במדבר שומרון עד נחל תרצה). מקום חיותה – מדבריות סלעים אך היא יכולה להסתדר יפה מאוד גם בערבות עשב. ניזונה מחרקים ובפרורי מזון אחרים. חיה בזוגות טריטוריאליים הנמצאים יחד כל השנה. גודל הטריטוריה יכול להגיע עד 250 דונם. לקראת האביב מתגברת הטריטוריאליות והזכר עומד בנקודות תצפית גבוהות ושר לנקבה שירי חיזור טיפוסיים. בעונה זו הוא תוקף גם בני משפחה אחרים (סלעיות ממינים אחרים ושחורי זנב).
הנקבה בונה את הקן בכוך סלע, חריץ מתחת לאבן או במחילה בקרקע. המבוא לקן מרופד באבנים קטנות ואילו הקן עצמו שטוח, בנוי מעשבים ומרופד בצמר ובנוצות. בניית הקן וריצופו נמשכים 14 יום. ההטלה בין פברואר לאפריל ובכל תטולה 4 – 5 ביצים. הנקבה דוגרת לבדה ומשך הדגירה הוא 14 יום. שני ההורים מאכילים את הגוזלים בחרקים שהם תופסים (בעיקר טרמיטים, חגבים, חיפושיות, זבובים ואיזופודים (טחביות). הנקבה ממשיכה להאכיל את הצעירים עד גיל 50 יום לערך ואחר כך הם כבר פורחים מהקן.
העתקת קישור