דורסים בתנ"ך
שם הבול  דורסים בתנ"ך
נושא  בעלי חיים
טבע ושמירת טבע
יום הופעת הבול  5/2/1985
(תאריך עברי)  י"ד בשבט תשמ"ה
בתמונה:  עיט ניצי בדריסה - ישראל
כיתוב:  ישראל
השובל:  "נתיב לא ידעו עיט" (איוב כ"ח ו')/ ראש עיט ניצי
ערך נקוב:  200 שקל
מעצב הבול:  אריה גלזר
 
הסבר:  העיט הניצי (Hieraaetus fasciatus) הוא דורס גדול שהמראה שלו הוא שילוב בין מראה של עיט ובין מראה של נץ: הראש, המקור ו"מכנסי נוצות" על הרגליים הם כמו של העיטים; הרגליים הגבוהות והזנב הארוך כמו של הנץ.
איזור התפוצה שלו: צפון אפריקה, ארצות אגן הים-התיכון, קדמת אסיה, הודו ודרום סין. בית הגידול – צוקים נישאים ומצוקים. יציב בארץ ונמצא בכל איזורי הארץ ההרריים: החרמון, הגליל העליון והתחתון, הכרמל, מדבר יהודה ומצוק הצינים בנגב.
עוף טריטוריאלי שנחלתו יכולה להגיע עד 40 קמ"ר. רוב הזמן הוא דואה או עומד בנקודות תצפית ומחפש טרף. ניזון מעופות (כולל עופות קרקע גדולים כמו החוברה), ארנבות, קיפודים, שפנים ואף לטאות. בשעת הצורך לא יבחל אף בפגרים. משזיהה את הטרף מהאויר הוא צולל על טרפו במהירות עצומה, היכולה להגיע עד 300 קמ"ש, ומרים אותו באויר בעזרת הטופרים החזקים והארוכים שלו. מקנן בסדקים או משטחי סלע במצוקים גבוהים. העייט הניצי חיי בזוגות מונוגמיים. הקשרים בין בני הזוג נמשך מספר שנים ואולי גם כל החיים.
בשנות החמישים היו בארץ כ- 70 זוגות שקיננו וגידלו גוזלים אך ההרעלות בשדות הכחידו כמעט את האוכלוסיה שלהם: הרעלות התנים והעופות הקטנים המזיקים גרמו לכך שבגופם של הנטרפים הללו הצטברו רעלים שונים שהגיעו באופן משני לגופם של העיטים וגרמו להם להרס הביצים, עקרות ואף מוות. בשנות השמונים חלה התאוששות באוכלוסיה והיום ידועים בארץ כ- 20 זוגות פעילים.

העתקת קישור