11 הנקודות בנגב
שם הבול  11 הנקודות בנגב
נושא  הסטוריה
התיישבות
יום הופעת הבול  25/6/1996
(תאריך עברי)  ח' בתמוז תשנ"ו
בתמונה:  צמח בקרקע יבשה
כיתוב:  יובל 11 הנקודות בנגב התש"ז – התשנ"ז
השובל:  צריפים ראשונים בישובים החדשים
ערך נקוב:  1.05 שקלים חדשים
מעצב הבול:  יגאל גבאי
 
הסבר:  לאחר מלחמת העולם השניה התחזק המאבק של הישוב היהודי בא"י נגד הבריטים. הפעולות של הישוב העברי הביאו להחרפת היחס של הבריטים וב- 1946 הם פרסמו את ה"ספר הלבן" (מסמך שהגדיר את המותר והאסור ליהודים ולערבים בא"י – אך בעיקר היה מסמך שמנע מהיהודים לרכוש קרקעות ולהעלות ישובים), הורידו את מתישבי ביריה ממקומם בכוח ואף אסרו את ראשי הישוב ב"שבת השחורה". במקביל פורסמה תכניתם של הבריטים לחלוקת א"י ("תכנית מוריסון גריידי"), ולפי תכנית זאת כל האזור שמדרום לקו של באר-טוביה צריך היה לעבור לידי הערבים – כלומר הנגב (בהיותו ריק מישובים יהודיים) אמור היה להיות שטח ערבי. המצב הזה הביא את המוסדות המישבים לתכנית חדשה וסודית – להעלות בלילה אחד 11 ישובים בנגב כדי לקבוע עובדות ולמנוע את העברת הנגב לידי הערבים. הישובים המתוכננים היו: בארי, גלאון, חצרים, נירים, כפר דרום, קדמה, משמר הנגב, אורים, נבטים, שובל ותקומה. במבצע לקחו חלק המוסדות המישבים, ההגנה וגופים התישבותיים מכל הזרמים. על כל גוף התישבותי הוטל להקים פלוגה בת 25 חברים ו- 5 לפחות שיהיו הגרעין המיסד, להכינם לקראת המועד מבלי לספר להם את הפרטים המדויקים. מועד העליה לקרקע נקבע לערב יום כיפור 1946, ואז רוכזו בישובי האזור (בישובים הדרומיים ביותר שהיו אז כמו בארות יצחק ונגבה), כ- 1,100 אנשים בנוסף לכוחות האבטחה. בנוסף נאספה כמות גדולה של כלי עבודה וצי של 300 משאיות של "סולל בונה". במוצאי יום כיפור בחצות הלילה יצאו המתישבים לדרכם ועם עלות השחר עמדו כבר כל 11 הנקודות עם מבנים בעלי קירות וגגות ועם גדר ומגדל מים. האנגלים שהופתעו מן המבצע וותרו על רעיון הפינוי והשלימו עם קיומם של ישובים אלה שרובם קיים עד עצם היום הזה.
העתקת קישור