slideshow_content
search_pic
content

חנק משריץ

שם עברי חנק משריץ

שם מדעי Eryx jaculus

שם אנגלי Spotted Sand-Boa, Javelin Sand-Boa, Blind-Snake.

פרוש השם שמו העברי נגזר מהעובדה שהוא טורף את טרפו בחניקה מושלמת ע"י כריכת גופו סביב גופו של הטרף עד לחניקתו המוחלטת. השם המדעי נגזר מהמיתולוגיה היוונית שם מופיע ספור על מתאבק אדיר כוח (Eryx שמו) שניסה להתמודד עם הרקולס – והרקולס ניצח אותו והרגו. פרוש המילה jaculus – זריז (כלומר הרקולס ניצח אותו כי היה זריז ממנו). יתכן ושם המין ניתן בהומור שכן הנחש הזה הוא כבד ומגושם (אך כאשר הוא מזנק על טרפו הוא מגלה זריזות מפתיעה). השם האנגלי בא לציין את בית גידולו העיקרי של הנחש הזה: קרקעות קלות וחולות.

תאור כללי מין יחידי בארץ ממשפחת החנקיים.נחש עבה ומגושם. הזנב קצר וקצהו קהה. משקלו עד 350 ג"ר ואורכו כ-80 ס"מ. צבע הגב חום-בהיר או צהבהב ועליו פזורים כתמים חומים כהים או שחורים. לעיתים יוצרים הכתמים צורת עקלתון כך שדגם הציור מחקה את דגם הציור של הצפע. יתכן וקיימת כאן מימיקרי (חקיינות) כדי להרתיע טורפים אפשריים. הצבע מתאים לצבע הקרקע בה הנחש חי: בקרקעות לס ובחולות הפרטים הם בהירים ואילו הפרטים החיים בקרקעות כבדות – כהים יותר. קשקשי הגוף קטנים מאוד, והראש מכוסה מגינים הגדולים מקשקשי הגוף וההולכים וגדלים כלפי קידמת הראש. המגן הגדול ביותר הוא מגן החרטום שבולט מעל ללסת העליונה וחופה על הלסת התחתונה. בשפת הפה יש לו גומות רגישות לקרינת חום – "מכשיר" לאיתור טרף מבין היונקים והעופות (שהם בעלי טמפרטורת גוף גבוהה יחסית וקבועה). העיניים קטנות מאוד והאישונים בהן מאונכים ביום. הקשקשים בקידמת הגוף חסרי קרינים בעוד שהקשקשים בצד העליון של הזנב הם בעלי קריני אורך בולטים. לחנק שתי ריאות מפותחות ושרידי אגן וגפיים אחוריות. בקצה ה"גפיים" אפשר לזהות זוג טפרים קטנים וחדים. הגוף שרירי וחלקלק. נחש שקט שאינו נושך. בגלל דמיונו לצפע רבים טועים בזיהויו והורגים אותו.

אזורי תפוצה בעולם טורקיה, בולגריה, יוגוסלביה, אלבניה יוון (כולל באיים קורפו, לסבוס, כיוס וסמוס), דרום רוסיה, דרום ארמניה, מזרח גרוזיה, רומניה, אירן, עירק, ירדן, סוריה, צפון ערב הסעודית, מרוקו, תוניסיה, לוב, מצרים ואלג'יר. מצוי גם בכמה מאיי הים התיכון (כמו סיציליה למשל).

אזורי התפוצה בארץ מצוי בחבל הים-תיכוני ובצפון הנגב. בעיקר באדמות קלות וחוליות.

בית הגידול קרקעות לס או קרקעות חוליות. מצוי פחות באדמות כבדות. אורח חייו תת-קרקעי בדרך כלל

התנהגות שיא הפעילות – בקיץ ובאביב. פעיל על פני הקרקע בעיקר בשעות הבוקר והערב שאז הוא צד את טרפו. בסתיו פעיל גם ביום על פני השטח. מיטיב להתחפר תוך כדי פחיסת גופו ופריסת הצלעות. השמיעה חלשה ומגבלת לקליטת זעזועים העוברים בקרקע ולקליטת קולות בתדירות נמוכה. חוש הריח מפותח ביותר בעוד שחוש המישוש מוגבל בגלל כיסוי הקשקשים. בדרך כלל אינו ושך בזמן שתופסים אותו. לעיתים הוא מפריש חומר מסריח בזמן התפיסה – כדי להרתיע את הלוכד.

מזון ותזונה מכרסמים, ציפורים וזוחלים. נכנס למחילות של מכרסמים כדי לטורפם. בחולות הוא שוכב קבור בחול (חוץ מהעיניים והחרטום) וכאשר הטרף עובר לידו הוא מזנק עליו במיומנות ובזריזות רבה ולכל כיוון שלא יהיה.

רבייה החיזור מתבצע באביב ובתקופה זו אפשר לצפות לעיתים בזכרים הנלחמים על הנקבות. משריץ וולדות חיים, כמו כל בני משפחת החנקיים. בכל שגר 5 – 20 פרטים. ההשרצה חלה בסוף הקיץ (בחודשים אוקטובר – נובמבר). אין טיפול בצעירים והם נפוצים בשטח מיד לאחר ההשרצה.

מידע נוסף אורך החיים: בשבי – עד 24 שנים.