מסע לבטן כדור הארץ החלול
ד"ר חזי יצחק
בית הספר התיכון לחינוך סביבתי, מדרשת שדה בוקר והמכון לחקר המדבר, אוניברסיטת בן גוריון
מקורות והערות
להורדת המאמר כקובץ WORD
קשר עם ד"ר חזי יצחק
בשנת 1864 פרסם ז'ול ורן את ספרו "מסע לבטן האדמה" שהפך ברבות הימים לאחת ההצלחות הגדולות ביותר שלו ואף עובד לסרט הוליוודי מצליח. הספר מתאר את הרפתקאותיהם של פרופסור לגיאולוגיה, אחיינו הצעיר ומלווה איסלנדי שתקן, במסעם המדהים לעבר מרכז כדור הארץ. המסע מתחיל דרך הלוע הר געש לא פעיל בשם סנפלייס ומסתיים בהתפרצות וולקנית בהר הגעש סטרומובולי בסיציליה. במסעם במעמקי האדמה הם מגלים ים גדול שמעליו מרחפים עננים ובמימיו שורצים דגים מוזרים ודינוזאורים שלא נכחדו. כן הם מגלים פטריות ענק ואף זוכים לראות אדם ענק הרועה עדר של ממותות. ברבים מספריו של ז'ול ורן מתוארים מסעות שהקדימו את זמנם כמו המסע אל הירח או המסע בצוללת נאוטילוס או אף המסע אל הקוטב הצפוני של קפיטן הטרס, אולם המסע לבטן האדמה לא התגשם עד היום וניתן לראות בו מעין פנטסיה של ז'ול ורן או מדע בדיוני אמיתי. אך זה אינו מתאים לחזונו של ז'ול ורן ומוציאו לאור אטצל שרצו להכניס לסדרת "המסעות המופלאים" את הידע המדעי שנצבר עד לאותה תקופה "לסכם את כל הידע הגיאוגרפי, הגיאולוגי, הפיזיקלי והידע האסטרונומי שנצבר על ידי המדע המודרני, ולדווח על כך באופן ציורי ומשעשע" (1). חזון זה של ורן ומוציאו לאור אינו עומד בקנה אחד עם התחושה של הקורא העכשווי של "מסע לבטן האדמה" שורן הפליג לעבר מחוזות הדמיון והמדע הבדיוני והסיפור הוא נטול כל אחיזה במציאות.
ברצוני להראות שלנגד עיניו של ז'ול ורן עמדה תיאורית כדור הארץ החלול (Hollow Earth Theory) שטענה שכדור הארץ חלול ולכן הטמפרטורה בתוכו אינה הולכת וגדלה ככל שאנו מעמיקים כפי שטען הפרופסור לינדברוק בספר:" אתה מבין, אקסל, המשיך הדוד ואמר, גיאולוגים תהו תמיד על צורת מרכז האדמה, אך איש לא הצליח להוכיח את קיומם של גזים לוהטים שם. לדעתי מרכז האדמה אינו רותח; בפשטות, אין זה יתכן. ברם, אנו נלך ונראה בעצמנו, וכמו ארנא סקנוסם, נוכח במו עיננו מי הצודק". (2)
מהי אם כן תיאורית כדור הארץ החלול וכיצד היא התפתחה? כשקראתי על כך לראשונה, זה נראה לי בדותא אמיתית, כיצד זה יכול להתיישב עם התמונה המדעית המקובלת המסתמכת על ניתוח המעבר של גלים סייסמיים בתוך כדור הארץ הטוענת שכדור הארץ מורכב מגרעין מוצק שנמצא בתוך הגרעין הנוזלי. אבל להפתעתי תיאוריה זו פותחה על ידי מדענים מאד מפורסמים ועדיין יש אנשים שמחזיקים בה גם כיום אם כי דעותיהם נחשבים על ידי אנשי המדע כקוריוזים שאינם דורשים התייחסות רצינית.

הראשון שהגה את הרעיון שכדור הארץ הוא חלול היה האסטרונום הנודע אדמונד האלי (1656-1742) שבין השנים 1698 ו- 1700 השתתף במשלחות של הימייה הבריטית לאפריקה ואמריקה כדי לבצע מדידות של נטיית השדה המגנטי. האלי הוטרד מכך שהסטייה המגנטית משתנה במשך השנה. הוא טען שניתן להסביר זאת ע"י ההנחה שכדור הארץ מורכב מכדורים קונצנטריים שעליהם יש קטבים מגנטיים נוספים. סיבוב איטי של הכדורים הפנימיים יכול להסביר את התנועה הנצפית של הקטבים המגנטיים.
האלי טען גם שהכדורים הפנימיים יהיו מיושבים משום שאלוהים ברא יצורים חיים שנפוצו על פני כל מקום על כדור הארץ ומדוע איפא הם לא יישבו את כדור הארץ החלול. הוא הציע גם שהאטמוספירה הפנימית בתוך כדור הארץ יכולה להיות מוארת או שהכדורים הפנימיים יכולים לפלוט אור או לחלופין הוא העלה את ההשערה בדבר קיום של שמשות קטנות בתוך כדור הארץ. האלי גם טען שהזוהר הצפוני והדרומי הם דליפות של אותו אור הבוקע ממעמקי האדמה. רעיונות "משוגעים" אלה היו ידועים לז'ול ורן.
תיאורית כדור הארץ החלול המשיכה להתפתח והמתמטיקאי השויצרי המפורסם לאונרד אוילר החליף את תיאורית הכדורים הקונצנטריים של האלי בכדור חלול אחד שבתוכו נמצאת שמש שקוטרה 900 ק"מ, המספקת אור לציביליזציה מפותחת.
על פי אוילר כדור הארץ הוא חלול ובמרכזו נמצאת שמש שקוטרה 900 ק"מ. באזור שני הקטבים קיימים פתחים דרכם ניתן המוליכים לחלק הפנימי של כדור הארץ. מאוחר יותר המתמטיקאי הסקוטי סר ג'והן לסלי הציע את קיומן של שתי שמשות להן הוא קרא פלוטו ופרוסרפינה על שם אל השאול ואשתו במיתולוגיה היוונית.
אחד התומכים הנלהבים של תיאורית כדור הארץ החלול היה האמריקאי ג'והן סימס שהיה קצין חיל רגלים בדימוס והקדיש את חייו לנושא. ב- 1818 הוא כתב לכל הגופים הציבוריים בארה"ב את הדברים האלו: "אני מצהיר בזאת שכדור הארץ הוא חלול ומיושב בתוכו, מורכב ממספר כדורים מוצקים קונצנטריים, ושהוא פתוח בקטבים 12 או 18 מעלות. אני מוכן להקריב את חיי להגנה על תיאוריה זו, ומתכוון לחקור את כדור הארץ החלול אם העולם יתמוך בי במשימה זו." ב- 1820 התפרסם בארה"ב על ידי אדם סיבורן הספר Symzonia המתאר מסע אל כדור הארץ החלול שהמחבר קורא אותה על שמו של סימנס (3). כנראה שמחברו של ספר זה היה לא אחר מג'והן סימנס בכבודו ובעצמו.
הוא ניסה לגייס כסף כדי לממן משלחת שמטרתה תהיה לגלות את הפתחים הללו ואף הזמין מדענים מפורסמים כמו סר המפרי דיוי והברון אלכסנדר דה הומבולדט להשתתף במשלחת שתצא מסיביר על גבי מזחלות שלג, אך הם סירבו. רק לאחר מותו, שלחה ארה"ב משלחת לאנטרקטיקה ב-1838 שאמנם לא גלתה את הפתח הנכסף אבל גלתה שאנטרקטיקה היא למעשה יבשת.
ז'ול ורן היה מודע לתיאוריות מוזרות אלו. כך לדוגמה מתאר ורן את האור שנגלה לגבורי הספר במעבה האדמה "האור דמה לאור יום, אף שלא היה ניתן לראות כל שמש או ירח. היה זה אור לבן, אור לבן וקר מאין בא האור? מה הפיץ אותו?" מיד לאחר מכן בקטע שהושמט מהתרגום העברי, אקסל הצעיר נזכר בתיאוריה המדעית החלופית על אודות מבנה כדור הארץ" (4) נזכרתי בתיאוריה של הסרן הבריטי (5) שהשווה את כדור הארץ לכדור חלול ענק, שבתוכו האוויר היה מואר כתוצאה מהלחץ האדיר, בעוד שני הגופים השמימיים פלוטו ופרוסרפינה נעו במסלוליהם המוזרים. האם יתכן שהוא צדק?" . כדאי להעיר כאן שרבים מהתרגומים לעברית עושים עוול לספריו של ז'ול ורן ומשמיטים קטעים ופרטים רבים הממעיטים מערכה של יצירתו של ורן והופכים אותה למעין סיפור הרפתקאות רדוד לבני נוער שבו הפרטים המדעיים והטכניים מושמטים. הגיע הזמן לתרגום איכותי ומלא של הספר "מסע לבטן האדמה". קוריוז מעניין בנוגע לתרגומים, הספר "מסע לבן האדמה" תורגם לראשונה לעברית בפולין ב-1878 ע"י הרב נפתלי בן זאב שכתב בהקדמה לספר בעברית משעשעת "'ידיעות געאלאגיות ונפלאות מפעולות הטבע בחיק הארץ פנימה, מעולפות בסיפור נחמד אף נעים, מנסיעה אל מרכז הארץ דרך תעלות הררי געש מוריקי אש (וואלקאנישע קראטערע). יסודן בשפת צרפת, ונעתקו חפשי לשפת עבר צחה וקלה לתועלת צעירי עמנו שוחרי ההשכלה."
בעת כתיבתו של "מסע לבטן האדמה שקד ז'ול ורן גם על כתיבתו של ספר נוסף "מסעיו ופגעיו של הקפיטן הטרס" המתאר מסע מדהים לכיבוש הקוטב הצפוני. באחד מהפרקים האחרונים של הספר שהגיבורים הנועזים עומדים על סף כיבוש הקוטב הם דנים במיקומה של הנקודה הגיאוגרפית המיוחדת הזו "גם בימינו נמצאו חוקרים, שאמרו, כי בקטבים יש פתח רחב, שאפשר לעבור בו אל מרכזה של האדמה... עכשו אתם רואים, ידידי, כי כל אלה דברי הבל הם". התיאוריה המדעית המקובלת לגבי מבנהו של כדור הארץ בתקופתו של ורן טענה שטמפרטורה גדלה עם העומק ולכן במעמקי כדור הארץ הטמפרטורה היא גבוהה מאד והחומר נמצא במצב מותך. ורן מציין בספר את התיאוריה של כימאי בריטי מפורסם מאד בשם סר המפרי דיוי שפרסם מחקר על הרי געש, שהיה מבוסס על תצפיותיו בהר הגעש וזוב. המפרי טען שיתכן שפנים כדור הארץ הוא קר ומכיל חללים רבים. הוא טען שתופעת הוולקניזם היא לוקלית ומקורה הוא כימי ונובע ממגע בין מתכות אוויר ומים. הוא לא טען שכדור הארץ הוא חלול, אך התיאוריה שלו שחזתה את קיומם של חללים גדולים בתוך כדור הארץ, תמכה בהתכנותו של מסע לפנים כדור הארץ.
סר המפרי דיוי (1778-1929) נודע כמרצה מלהיב והאמין שהמדע יאפשר בבוא הזמן להשתלט על כוחות הטבע ויביא לשיפור תנאי החיים של בני האדם. בין היתר הוא גילה את האשלגן, נתרן, מגנזיום סטרונציום, סידן ובריום ואף המציא פנס בטיחות לכורי הפחם. הפיזיקאי הנודע מיכאל פרדיי היה שוליה במעבדתו.
נראה איפא שתיאורית כדור הארץ החלול והתיאוריה של דיוי על המקור הכימי של תופעת הוולקניזם שמשה את הרקע המדעי לספרו של ורן וכנראה שורן חשב שמסע אל בטן האדמה הוא בגדר האפשר. בשנת 1846 נתגלתה בסיביר ממותה שמורה היטב בתוך הקרח והיו כאלו שהציעו שממותה זו הגיעה למעשה מתוך פנים כדור הארץ דרך הפתח בקוטב ויצורים נוספים שנכחדו מעל פני כדור הארץ מוסיפים לשוטט בחלל הפנימי. לא פלא איפה שז'ול ורן מתאר בספר מפגש עם ממותות חיות " לפתע קפאתי על מקומי, ומשכתי את דודי לאחור. האור אפשר לי להבחין בכל פרט ופרט גם במעמקי היער. דימיתי לראות – לא! ראיתי בבירור – יצור עצום נע בין העצים! היה זה פיל גדול, מכסה בשערות. לא היה זה אלא הממותה, הפיל האגדי מתקופת הקרח! אחריו הופיעו ממותות נוספות, ומספרן הגיע לכעשרים. הן שברו את ענפי העצים בלכתן." ז'ול ורן מגדיל לעשות ובהוצאה השנייה של הספר בשנת – 1867 הוא מוסיף לממותות רועה- אדם ענק שהתנשא לגובה של שלושה וחצי מטרים ושערו ארוך ופרוע כשער הפילים וזאת בעקבות גילוי ב-1863 של שלד אדם שגילו נאמד ב-100 אלף שנים בדרום צרפת.
כדאי לציין שמתמטיקאים השתעשעו עם הרעיון שניתן באמצעות מיפוי גיאומטרי מסוים להעתיק את כל הנקודות מחוץ לכדור הארץ אל תוך כדור הארץ ולדמיין שאנו חיים על קליפתו הפנימית של כדור הארץ ולא החיצונית, כך כאשר אנו מביטים אל השמיים אנו למעשה מסתכלים אל תוך כדור הארץ (6). עד כמה שזה נשמע מוזר, בהנחה שקרני האור נעות במסלולים מעגליים, מודל זה מסביר את היטב את כל התופעות הידועות המצביעות על כדוריותה של הארץ, ולא ניתן לסתור אותו על סמך טיעונים גיאומטריים.
המדהים הוא שתיאורית כדור הארץ החלול לא גוועה על אף המחקרים החדשים על מבנהו של כדור הארץ. אנשים מיוחדים ומוזרים המשיכו להחזיק בה, אבל המדע התקני מתייחס אליה בזלזול.
כך לדוגמה ב-1998 נכתב על ידי Jan Lamprecht ספר שנקרא Hollow Plantes הטוען שיתכן שהמודל המדעי המקובל למבנהו של כדור הארץ הוא שגוי ויתכן שכדור הארץ כמו כן הירח, כוכב נוגה ואף מאדים הם בעצם חלולים. כיצד הטענה המוזרה הזו בכלל יכולה לצוץ לנוכח הידע המדעי העצום אודות המבנה הגיאופיסי של כדור הארץ. צריך לזכור שהקידוח העמוק ביותר שבצע האדם הוא לעומק של 10 ק"מ לעומת רדיוס כדור הארץ שגודלו 6400 ק"מ ורב הידע שיש לנו על מבנה כדור הארץ מגיע באופן לא ישיר מניתוח תנועתם של גלים סייסמיים הנוצרים בעת רעידת אדמה. ישנם שני סוגים עיקריים של גלים סייסמיים, גלי אורך שנקראים גלי P הדומים לגלי קול היכולים לנוע במוצק וגם בנוזל ולעומתם גלי גזירה שנקראים גלי S שהם גלים רוחביים הנעים רק במוצקים. מסלולם של גלים אלו משתנה בעברם דרך השכבות השונות בדומה לקרן אור שנשברת בעברה מאוויר למים או דרך שכבות בעלות צפיפות שונה באטמוספירה, וע"י מעקב אחר הגלים המתפשטים ממוקד רעידת האדמה ניתן ללמוד רבות על המבנה הפנימי של כדור הארץ. התיאוריה המקובלת כיום על מבנהו של כדור הארץ מובאת באיור הבא:
כדור הארץ מורכב מקרום דק שמתחיו נמצאת המעטפת שמגיעה עד לעומק של 2900 ק"מ. הגרעין מורכב מגרעין נוזלי שבתוכו גרעין מוצק של ברזל שרדיוסו 1200 ק"מ והטמפרטורה בו גבוהה מאד. הזרמים בגרעין הנוזלי יוצרים כנראה את השדה המגנטי של כדור הארץ.
ז'אן למפרצ'ט טוען בספרו שניתן להסביר את התנהגות הגלים הסייסמיים באמצעות מודל חלופי שבו הגרעין החיצוני הוא למעשה חלל בתוך כדור הארץ וצפיפות כדור הארץ והטמפרטורה אינם גדלים עם העומק. קוריוז מעניין נוסף הוא שבין התאריכים ה-26 ליוני ל- 19 ליולי 2006 מתוכננת משלחת מחקר על גבי שוברת קרח רוסית שמטרתה לחפש את הפתח באזור הקוטב הצפוני (7) בקו הרוחב 84.4 N ו- קו אורך 141E . תמורת סכום פעוט של 20,000 דולר יכול כל אחד ליטול חלק במשלחת מחקר זו שתמנה 100 נוסעים.
בשנת 2001 התפרסם מאמר בכתב העת המדעי המכובד Nature שמחברו הפיזיקאי האמריקאי דויד סטיבנסון (8) שקרא את ז'ול ורן מציע שיטה למסע בלתי מאויש למרכז כדור הארץ- מסע שהוא על גבול המדע הבדיוני. סטיבנסון מציע לצקת 100 מיליון טון ברזל לתוך סדק שעומקו 300 מטר ורוחבו 10 כ"מ. כתוצאה מהמשקל העצום של הברזל הסדק יתחיל לגדול כלפי מטה, כאשר הוא נאטם מלמעלה בגלל החום. על פני הסדק תצוף מעבדת מחקר קטנה שתוכל למדוד את הטמפרטורה, לחץ והרכב החומר במהלך מסעה שיארך כשבוע בו היא תגיע לעומק של 4000 ק"מ. סטיבנסון מציע שהמעבדה תשדר את תוצאות המדידות באמצעות רעידות אדמה קלות שיקלטו על פני כדור הארץ על ידי גלאים סופר רגישים. על פי חישוביו היא תשהה בעומק הרב כיממה בטרם תותך. פרויקט זה על פי דעתו יעלה פחות מפרויקט החלל של ארה"ב והוא יוכל לתת תשובות לשאלות רבות בנוגע למבנהו של כדור הארץ. האם מישהו ירים את הכפפה הזו? נראה שהחלל הקר מושך יותר ממעמקי כדור הארץ הלוהטים או אולי הקרים.
מקורות והערות
1. P.-J. Hetzel, “Avertissement de l’éditeur,” Voyages et aventures du capitaine Hatteras (Hachette, 8).
2. ז'ול ורן, מסע אל מרכז כדור הארץ, תרגם: שרגא דפני. הוצאת עמיחי תל אביב, 1981.
3. http://xroads.virginia.edu/~MA98/silverman/poe/symzonia.html
4. Jules Verne, Journey to the center of Earth. Translated by William Butcher. Oxford University press, 1992.
5. ורן טועה כאן ומתכוון לקצין האמריקאי סימס.
6. כדור- ארץ או עולם חלול? ברנד סרינג, תהודה, כרך 20, חוברת מס' 1 (1999).
7. http://www.voyagehollowearth.com
8. http://www.physicscentral.com/people/people-03-06.html
להורדת המאמר כקובץ WORD
להורדת המאמר כקובץ WORD הקש כאן