דמיון ומציאות מתחת למים

דמיון ומציאות מתחת למים
מאת יהודה מלמד


מוקדש לזכרו של דויד פרידמן, חוקר החיים בים סוף, שהלך לעולמו בחודש האחרון

"הבאת עד נבכי ים ובחקר תהום התהלכת"? - בציטוט פסוק זה, פסוק ט"ז מפרק ל"ח בספר איוב מסיים ז'ול ורן את סיפורו הנפלא על הקפטן נמו והצוללת נאוטילוס שלו. הפסוק מובא בספר מפיו של הפרופ' ארונקס כאשר הוא, משרתו ונד הצלצלן (קירק דגלאס בתפקיד בלתי נשכח בסרט) הושלכו לאי לאחר בריחתם מהצוללת של הקפטן נמו, שם שהו בעל כורחם במשך כל המסע של עשרים אלף מיל (37 אלף קילומטרים) מתחת למים כמתואר בספר.

בספר איוב, אלוהים מטיח דברים אלה לפני איוב כהוכחה לקטנותו של האדם. הפרופ' ארונקס, לאחר כל המסע התת ימי של הרומאן "עשרים אלף מיל מתחת למים" וחבריו, אומר כי על שאלה זו רק הוא, הפרופסור, והקפטן נמו מסוגלים היו לענות בעת ההיא. ורן כתב את ספרו ב-1875, והיום, 130 שנה מאז ומאה שנה לאחר מותו של ורן, יכולים רבים לענות על שאלה זו. חוקרי הים וצפונותיו, לעומקו ולתכולתו, העוסקים בביולוגיה ימית, בפיסיולוגיה וברפואה, המהנדסים והטכנאים ועוד רבים ואחרים הבאים וצוללים במעמקי ים ובחקר תהומות מביאים לאנושות ידע שימושי בתחומים רבים בחיינו.

כמה מפריצות הדרך החשובות בכיבוש התת-ים אירעו בזמנו של ורן, סביב שנת 1870. כבר ב-1776 בנה דויד בושונל האמריקאי את הצוללת הראשונה, ה-Turtle, בעת מלחמת העצמאות נגד הבריטים, ובמלחמת האזרחים ב-1863 הטביעה הצוללת Hunley אוניית מלחמה של הצפון. ב-1865 המציאו מהנדס מכרות צרפתי, Benoit Rouquayrol, וקצין צי צרפתי Auguste Denayrouze את מכשיר הצלילה הראשון, ממלאים אותו באוויר דחוס ומכניסים לתוכו וסת נשימה הפועל לפי צריכה ומשחרר אוויר בלחץ הסביבה.

תיאור מדויק מאוד של מכשיר צלילה זה מביא ורן בספר מפיו של הקפטן נמו, המלביש את אורחיו בציוד הצלילה לפני שהוא לוקח אותם לטיול במעמקי הים מחוץ לצוללת. 78 שנה לאחר מכן, ב-1943, שיחזרו ז'ק קוסטו ואמיל גוגן את וסת הצלילה הזה, שידרגו אותו וטענו שהם ממציאיו. טענתם הופרכה, ויחד עם זאת הם היו מסוללי הדרך להתקדמות טכנולוגית הצלילה כפי שהיא היום.

גדול חוקרי הפיסיולוגיה של האדם בלחצי סביבה משתנים בחשיפה למעמקי הים או בטיפוס וטיסה לגבהים, היה גם הוא צרפתי שחי בתקופתו של ורן, פול ברט (1886-1833). ברט היה פיסיולוג שחקר את הפיסיולוגיה ההיפרברית - לחץ הגבוה מאטמוספירה - וההיפוברית (לחץ הנמוך מאטמוספירה). מחקריו שנעשו בתאי לחץ היו אבן דרך בתחומי רפואה ופיסיולוגיה רבים ובעיקר ברפואת הצלילה, הרפואה התעופתית והחלל והרפואה ההיפרברית, זו העושה שימוש בתאי לחץ כמכשיר טיפולי בענפי הרפואה השונים.

את מחקריו ותצפיותיו סיכם פול ברט בספרו 1877) La Pression Barometrique). אין ספק שוורן הכיר את עיקרי עבודתו המדעית של ברט והשתמש בידע זה כבסיס מדעי לספר. זו היתה דרכו של ורן בכתיבה: הוא התבסס על עובדות מדעיות מדויקות שהיו ידועות באותה תקופה ולקח אותן בדמיונו לממד אחר, ממד של זמן אחר ומרחב אחר.

כאשר הפרופ' ארונקס מסביר לנד את השפעת הלחץ הסביבתי על גוף האדם, לפני שהם עומדים לצאת מהצוללת השרויה על קרקע הים ולחץ המים מחוץ לצוללת פי מאה ויותר מאשר הלחץ של האטמוספירה האחת בצוללת; או כאשר מסביר הקפטן נמו לאורחיו על עקרונותיו וסגולותיו של מכשיר הצלילה, המסוגל לספק לחץ אוויר לנשימה במדויק כלחץ הסביבה כך שבריאות הצולל הלחץ שווה ללחץ סביבת המים, ולכן יכולים הם להתהלך במעמקים.

ורן לא ידע על המגבלות הפיסיולוגיות של נשימת אוויר דחוס בעומק, וגיבוריו של ורן הולכים ושוהים במצולות ים בעומקים שרק בימינו הם בני ביצוע, כגון צוללנים הצוללים בעומקים של עד 300 מטר בשדות הנפט בים הצפוני.

במערכות הנשלטות מרחוק עושים עבודות תת מימיות בעומקים של קילומטרים. צוללות מחקר מאוישות מצלמות התפרצויות וולקניות באוקיינוס השקט בעומק 3,000 מטר ומגלות יצורים עם מערכות ביולוגיות השונות מן מוכר עד היום, שמהם אפשר אולי להבין את תחילת יצירת החיים על כדור הארץ.

ספורט הצלילה נמצא בהתפתחות מתמדת וכחמישה מיליוני צוללים עוסקים בכך בארצות הברית ובארץ. מספרם כבר עולה על 150 אלף. חזונו הטכנולוגי-מדעי של ורן מתגשם אם כן. האדם לומד ומשכלל את יכולתו לחדור לתהומות ים, לומד לדעת את מגבלותיו הפיסיולוגיות.


הד"ר יהודה מלמד הוא מנהל המרכז לרפואה היפרברית וצלילה בבית החולים רמב"ם אלישע בחיפה. ממקימי ההתאחדות לפעילות תת מימית בישראל. מדריך צלילה ראשי ויו"ר ועדת ההדרכה של התאחדות הצלילה, וממקימי החברה הישראלית לרפואה היפרברית וצלילה.