שילוב בני העדה הבדווית בצה"ל
מאת: עופר אופיר
עופר אופיר שרת כמפקד מרכז נוער ונחל, במפקדת קצין חינוך ראשי, צה"ל.
רקע
הקפי הגיוס
מנהלת לגיוס בדווים
הנחות שביסוד התכנית לעידוד גיוס בני העדה
הגורמים המשפיעים על שיעורי הגיוס
סיכום
תגובות
רקע
אחד ממאפייני הקשר בין הבדווים למדינת ישראל הוא שילובם בכוחות הביטחון.
עוד מלפני קום המדינה. שולבו בני העדה הבדווית בפעילות למען ביטחון ישראל לפני מלחמת העצמאות הוקם ה'פלהיבּ' - יחידה שהיתה כפופה לחטיבת יפתח.
עם הקמת צה"ל החלו בגיוסם לצבא, בעיקר לתפקידי גישוּש. בשנת 1970 הוקמה יחידת הגששים בדרום. בשנת 1986 הוקמה יחידת הסיור המדברית -היחס"ר - שלימים הפכה לגדוד הסיור המדברי - הגדס"ר - גדוד הנוטל חלק משמעותי ביותר בלחימה העכשווית.
בני העדה הבדווית אינם חייבי גיוס, ולפיכך שירותם הוא על בסיס התנדבותי.
הקפי הגיוס
הטבלה שלהלן מציגה את מדד הגיוס:
הנתונים הם במספרים יחסיים. שנת 1993 - 100%

שנה מדד גיוס
1993 100
1994 78
1995 120
1996 120
1997 150
1998 162
1999 203
2000 167
2001 100
2002 150
2003 (צפי) 200
מהטבלה אנחנו לומדים, שאירועי אוקטובר 2000 הביאו לירידה חדה בהיקפי הגיוס, כשעיקר השפעתם היתה ב-2001.
בשנת 2002 חל שיפור משמעותי, ואנחנו צופים שנסיים את שנת 2003 בעלייה נוספת בהיקף המתגייסים ונחזור לרמות של 1999.
כיום משרתים בצה"ל כמה מאות חיילים בדווים, כאשר לאנשי הקבע נתח משמעותי בעיקר ביחידות הגששים.
מנהלת לגיוס בדווים
צה"ל החליט להקים מנהלת, שתעסוק בגיוס הבדווים. מנהלת זו הינה תפקיד נוסף שהוטל על גוף קיים - מרכז נוער ונח"ל במפקדת קצין חינוך ראשי.
למנהלת מספר מטרות:
· מיסוּד תהליכי עבודה בין כלל השותפים לעשייה בתחום.
· תכנון והפעלת מסלול הכנה לצה"ל במגזר הבדווי.
· איגוּם משאבים מיטבי לקידום פעילות צה"ל במגזר הבדווי.
הגורמים העוסקים בעידוד הגיוס הינם רבים. הם כוללים את אגף הנוער והנח"ל במשרד הביטחון, את יחידת הגששים בפיקוד דרום, את בית-הספר לגששים, את הגדס"ר, ועוד.
הנחות שביסוד התכנית לעידוד גיוס בני העדה
· שירות בני העדה הבדווית יישאר התנדבותי.
· אין הסכמה ברורה לגיוס מצד מובילי דעת הקהל באוכלוסייה הבדווית.
· המוטיבציה לשירות בצה"ל קטנה יחסית בין בוגרי תיכון, ביחס לנוער שאינו לומד.
· קיימת מוטיבציה גבוהה יחסית לשירות בין נוער מהצפון בהשוואה לנוער מהדרום.
· הגיוס מושפע מנסיבות של אירועים שוטפים.
· להורים השפעה משמעותית, ובדרך כלל לא מעודדת צעירים להתגייס.
· השפעת החברים גורעת מהנכונות לגיוס, שלא כמו באוכלוסייה היהודית.
· קיים קושי רב לפעול לשיפור הנכונות בתוך בתי-הספר, בעיקר בדרום.
הגורמים המשפיעים על שיעורי הגיוס
הנכונות להתגייס נתונה להשפעות שונות, כגון:
· מידת הזיקה למדינת ישראל.
· שביעות רצון המשרתים.
· תחושה של אפליה.
· התנגדויות בקרב המגזר.
כפי שנראה בהמשך, פעילות צה"ל מכוּונת להתמודד עם השפעות אלו.
פעילות צה"ל
תכנית הפעילות במגזר הבדווי מופעלת בארבעה מעגלים מקבילים ומשלימים:
1. חיזוק הזיקה למדינת ישראל והעצמת האמון במעגל האישי והמשפחתי.
2. הגברת הפעילות החברתית כמנוף לפעילות הכנה לצה"ל.
3. עידוד המוּכנוּת והנכונות לגיוס לצה"ל והגעה ללשכת גיוס.
4. שימוּר המוטיבציה לגיוס מההגעה ללשכת הגיוס ועד הגיוס בפועל.
הגיונה של התכנית הוא להביא בפני נוער, מגילאי בית-הספר היסודי ועד לגילאי התיכון - מה משמע המסלול הצבאי ומה הן תרומותיו האפשריות להמשך לימודים ולרכישת מקצועות מועילים באזרחות. זאת כדי לחזק את הזיקה למדינת ישראל ולחיים משותפים במסגרותיה.
התכנית מופעלת במסגרות חינוכיות פורמליות ובלתי פורמליות, והיא תומכת בבניית מסגרות מיוחדות לכך. זאת לאור הקושי לפעול במסגרת בתי-הספר (בנגב).
התכנית מתייחסת לאוכלוסיית בוגרי התיכונים כאוכלוסייה מועדפת.
התכנית פועלת גם עם נוער לאחר סיום התיכון, בתפר בין גמר הלימודים למציאת עבודה, ובקרב בוגרי תיכון מובטלים.
התכנית פועלת אל מול ראשי משפחות והורים, כדי לזכות בתמיכתם לעידוד הגיוס. במהלך הפעילות אנחנו מעבירים מסרים בהקשר ליחידות הפתוחות לשירותם, תוך הבהרה ששירות בגדס"ר וביחידת הגששים מאפשרים מיצוי טוב יותר של כישורים.
אנחנו מדגישים את היתרונות שהשירות הצבאי מקנה בכל הקשור להשתלבות טובה יותר בחיים האזרחיים.
אנחנו מקפידים להדגיש, שלא רק שאין בשירות כדי לטשטש את הזהות הבדווית בחברה הישראלית, אלא להיפך - יש בשירות כדי לחזק זהות זו.
הפעילות כוללת מרכיבים רבים, כגון:
· פעילות הוראה ללימוד עברית.
· טיולים להכרת הארץ.
· פעילות כושר גופני.
· פעילות בבסיסי גדנ"ע.
· פעילות במסגרת שיטור קהילתי.
· פעילות בקרב אוכלוסיית קידום נוער.
· ביקורים ביחידות צבאיות.
· חוגי בית.
· פעילות לאיתור מועמדים לגיוס.
· השתתפות בפעילות זיכרון לחללי צה"ל.
· צעדות.
· וכמובן, ליווי אישי של מועמדים לגיוס בתהליכי הגיוס השונים.
במסגרת הפעילויות הוקמו מספר פרוייקטים, כגון:
· תיכון 'רעות' - תיכון הפועל בתוך בסיס צבאי ומיועד עבור בני נוער שנשרו ממסגרות החינוך.
· פרוייקט 'שחף' - מכינה קדם-אקדמאית לחיילים משוחררים.
· קורסי הכנה לקראת קבלה למשטרת ישראל.
סיכום
צה"ל רואה חשיבות גדולה מאוד בהשתתפות בני העדה בשירות הצבאי, ולפיכך משקיע מחשבה ומשאבים בפעילות בקרב העדה הבדווית.
תגובות
מאיה רמון: בכל זאת, מדוע אינכם פועלים במסגרות בתי-הספר התיכוניים להכנת בני הנוער הבדווים לצה"ל?

עופר: נכנסנו כמעט לכל בתי-הספר התיכוניים והלא-תיכוניים בדרום, במדים, לצורך הדרכת ילדים ובני נוער להתגוננות לקראת התקפה כימית, אם תהיה, כשהיתה סכנה, והגענו לכל מקום. נכנסנו יחד, אבל איננו נכנסים לבתי-הספר התיכוניים בדרום, כיוון שהם אינם מוכנים להכניס אותנו אליהם במדים, כהכנה לשירות הצבאי. בחודש האחרון הגענו עם פיקוד העורף, גם למקומות שמעולם לא חשבנו שניכנס אליהם. אבל איננו מצליחים להיכנס לטובת הכנה לצה"ל. קיימת התנגדות של מנהלי בתי-הספר ולעיתים של וועדי הורים. אנחנו עובדים על זה לא מעט. יש מקומות שמאפשרים לנו להיכנס ללא מדים בתנאים מסוימים.

שאלה מהקהל (ללא ציון שם): מה המוטיבציה של בחור בדווי להתגייס לצה"ל?

עופר: הגיוס לצה"ל מקנה הרבה מאוד יתרונות. אחד מהם למשל, השלמת השכלה. חייל שמתגייס ואין לו 12 שנות לימוד, יכול להשלים השכלה דרך הצבא. זה דבר אחד. דבר שני, השירות בצבא מקנה הרבה מאוד אפשרויות לתעסוקה אחרי הצבא. הרבה מאוד מקומות עבודה מותנים בשירות בצה"ל במדינת ישראל. דבר שלישי - לחלק מהנוער עצם הגיוס חשוב. ערך השירות הוא לא דבר שאנחנו מבטלים אותו לגמרי. לא אכנס לסוגיה זו כרגע, רק ציינתי כמה נקודות המשפיעות נגד הגיוס ובעד הגיוס. אין ספק שתחושת קיפוח היא דבר שלא מעודד גיוס. מספר המתגייסים הוא, אכן, לא מספיק גדול. הוא לא מבטא את הפוטנציאל, אבל אנחנו גאים בעובדה שיש גידול במספר המתגייסים.

יוסק'ה בן-דוד (המנחה): אני רוצה להעיר הערה. אנחנו לא מגבילים את עצמנו בניסיון לגיוס בדווים בישראל. דנו כבר בגיוס בדווים שבגדה, וגם בירדן ואיך זה שלשבט הג'האלין אין זיקה לגיוס לצה"ל.

מרואן: 1) מדוע אינכם פועלים בקרב בני הנוער בתוך היישובים ב'פזורה'?
2) האם בדווי יכול להתגייס לכל יחידה שירצה בצה"ל?



עופר: אלה הן שתי שאלות. לגבי השאלה הראשונה - אנחנו כן פועלים בקרב בני הנוער בתוך יישובי ה'פזורה'. גם בדרום וגם בצפון. אבל אנחנו פועלים דרך בתי-הספר, בעיקר בצפון. בדרום איננו פועלים דרך בתי-הספר. התמונה כמו שאתה מכיר, מרואן, מ'אשל הנשיא', לצערי הרב לא יכולה להיות בביה"ס התיכון ברהט. הלוואי והיתה יכולה להיות. להעביר שיעורים במשך שנתיים, בכיתות י"א וי"ב, לקיים סיורים קבוצתיים מטעם ביה"ס לאוגדות הצבא, להביא לתוך ביה"ס מרצים וכו'. איננו מצליחים לעשות את זה בבתי-הספר הבדווים. זה עניין של תהליך, ואני מאמין שנצליח מתי שהוא בעתיד.
לגבי השאלה השנייה - היכולת של בן העדה הבדווית להתגייס לכלל הצבא -
כבר אמרתי, שיחידות הצבא פתוחות לפני בני העדה הבדווית. לא אשקר ואומר שאפשר להתגייס לכל יחידה בקלות. אבל אנחנו מוצאים את בני העדה הבדווית בהרבה מאוד יחידות בצבא. אמנם עדיין לא מוצאים אותם בשייטת או בטייס, ולצערי אינני בטוח שנמצא אותם שם בעתיד. אבל אני יכול לומר לך, למשל, שבני העדה הדרוזית נמצאים ביחידות האלו. זה אמנם לקח הרבה מאוד זמן לאפשר להם להיכנס לשם, אבל זה הצליח לבסוף. משמע, אין פה עניין של עיקרון. ציינתי, שאנחנו בהחלט בודקים כל מתגייס, וגם את בני העדה הבדווית, בקשר ליכולות שלו והתאמתו לתפקיד. היכולות הן הבסיס להחלטה לאן ישתבץ, ולפעמים אנחנו נקלעים למצב שבו המבחנים של הצבא לא הכי מתאימים לכלל בני העדה. דרך אגב, גם לחלק מהיורדים. אנחנו משתדלים לעשות הקלות בהקשרים האלה, אבל אנחו מוצאים בצבא קצינים בדווים ביחידות רגילות - צנחנים, גולני, יש אפילו מישהו בקורס חובלים היום.

ערן: כיצד השפיעה החטיפה של עומר סואעד ליד מוצב החרמון, על המוטיבציה לגיוס?

עופר: אינני מוצא את הקשר בין החטיפה לבין העלייה או הירידה במוטיבציה לגיוס. אמרתי כבר, הרבה מאוד דברים משפיעים, וראינו כבר לפני שלוש שנים, ב-1999 ירידה מאוד משמעותית במוטיבציה, ולאחר מכן התחלה של עלייה.
אני לא יכול לשַיֵיך לאירוע כזה או אחר השפעה, אני גם לא חושב שאירוע כזה יש לו השפעה משמעותית על מוטיבציה לגיוס.

יוסק'ה בן-דוד: מה ערך של "גיוס שלב ב'" והתועלת שבו?


עופר: גיוס שלב ב' הוא גיוס שמיועד לאנשים בוגרים, בני 30-40, במתכונת מילואים - הם משרתים חודש טירונות בניצנים, אחרי כן הם יוצאים לדגמ"ח מילואים. אנחנו מנסים לגייס בעיקר אנשי חינוך, אנשים שיש להם יכולת להשפיע ולעסוק כפעילי גיוס ביישובים, בכפרים, במשפחותיהם. רק לפני שבועיים הסתיים שירות מילואים של בוגרי שלב ב', שסיימו חודש של תעסוקה מקצועית באבטחת יישובים בחבל עזה. אנחנו עומדים להקים עוד יחידות של אנשי מילואים בני העדה הבדווית. אנחנו רואים בגיוס הזה דבר מאוד חשוב. אגב, הביקוש של בני העדה לגיוס מסוג זה הוא גדול, הרבה מעבר למה שהצבא יכול לקלוט.
כל הזכויות שמורות למדרשת שדה בוקר
מאמר זה הוא חלק מחוברת "רשימות בנושא הבדווים", מספר 35
החוברת יצאה לאור בשנת 2003