כנפיים ראשונות
דב גביש
המראת המטוס הראשון בשנת 1903, יותר מכל המצאה אחרת, מימשה שאיפה אנושית עתיקת-יומין לחופש ולחירות הרוח, לשחרור מחישוקי כוח הכבידה, למעוף הדמיון ולחיקוי אסתטי של ציפור הדרור. הטייסים הראשונים נחתו בארץ בימיה האחרונים של שנת 1913, עוד קודם למלחמת העולם הראשונה, ופתחו לפנינו אופק טכנולוגי חדש. ראשונים נחתו בארץ טייסים צרפתים ובעקבותיהם הגיעו העות'מאנים. אך לא כל הטייסים עברו את הדרך בשלום. טיסה צרפתית אחת הסתיימה בתאונה ובשתי הטיסות הראשונות של העות'מאנים נספו בארץ שלושה טייסים. אלה היו קרבנות האוויר הראשונים של האימפריה העות'מאנית וקרבנות האוויר הראשונים בארץ-ישראל.
לטיסות הראשונות למזרח התיכון ולארץ, משיאיה של הטכנולוגיה המערבית ערב מלחמת העולם הראשונה, הייתה השפעה בארבעה תחומים: הטכנולוגי, העות'מאני, הקולוניאלי והיישובי הארץ-ישראלי. הטיסות הראשונות עודדו חדירת טכנולוגיה לאזור; העות'מאנים ביקשו להוכיח שגם להם יש מקום בחזית הקידמה; המעצמות הקולוניאליות ביקשו השפעה מדינית וכלכלית; ואצלנו – חלוצי התפיסה היישובית-ביטחונית קלטו את חשיבותו של החינוך התעופתי למטרות ביטחון היישובים בארץ.
ערב מלחמת העולם נשענו העות'מאנים על הצטיידות במטוסים צרפתיים. אבל משהחליטו להשען על הגרמנים החרימו הצרפתים את המטוסים שנועדו לעות'מאנים. אלה היו המטוסים הראשונים – מטוסי ים – שפעלו בנגב ובזירת ארץ-ישראל בפרוץ המלחמה.