חידושים טכנולוגיים בתעופה במערכה בנגב 1917
רבקה ירמיאש
יחידות חיל האוויר הבריטי השתתפו במערכה בסיני ובארץ ישראל בתפקידים דומים לאלה שבהם נטלו חלק במערכות בחזיתות של מערב אירופה, כעזר ליחידות הרגלים, הפרשים והארטילריה. השתתפותם במערכה בסיני הפכה מסיבית יותר לאחר פינוי הכוחות הבריטיים מגליפולי בסוף 1915, והתגברה לקראת סוף שנת 1916 ובמהלך השנים של 1917- 1918 עם התקדמות הכוחות צפונה מסיני לארץ ישראל וסוריה.

המשימות שבהם נטלו חלק טייסות חיל האוויר בזירה זו היו בעיקרם, עזרה בהכוונת ירי ארטילרי של סוללות התותחים, ביצוע סיורי אוויר לצורך הכנת מפות של זירת הקרב, וצילומים לצורכי מודיעין. המידע על כמות הכוחות ופיזורם, מיקום הסוללות ועמדות הירי, חיוני היה להכנת מערך הקרב. השתתפותם של הטייסים בלוחמה אווירית הייתה מוגבלת, לא כן במשימות של ירי אווירי על מטרות וכוחות, והפצצות של מתקני האויב.

הסיבות להימנעותם של טייסות חיל האוויר הבריטי ממעורבות בלוחמה אווירית, נבעה מנחיתות טכנולוגית של המטוסים הבריטיים מול המטוסים הגרמניים המהירים והמשוכללים שהגיעו לזירה. מהר מאד הוברר למפקדת חיל האוויר הבריטי, שאומץ וכמות, אינם מהווים בהכרח תשובה לעליונות טכנולוגית. מטוס ה FOKKER הגרמני מסונכרן הירי, שהופיע בזירה, פגע ביכולות של הטייסות הבריטיות בצורה משמעותית. הטייסים הגרמניים הפילו מטוסים שהשתתפו במערכות, פגעו במתקנים, ושדות תעופה בריטיים, ואילצו את הבריטים למצוא מחסה לעת ליל באתרים חלופיים במדבר בהם פיזרו את המטוסים, כדי להימנע מפגיעה.

יתרון יחסי השיגו יחידות חיל האוויר על ידי הפעלה מסיבית של תחנות שידור אלחוטיות. מקלטים ומשדרים שפעלו בשיטת המורס, ושהשימוש בהם הורחב ביחידות שפוזרו במדבר, נתנו מענה לצורך להעביר מידע באופן מהיר ואמין למפקדות שישבו בעורף. מספרם של מפעילי תחנות השידור תוגברו, ונעשו מאמצים לשפר יכולות שידור. במערכות לכיבוש רפיח ומגדבה שיתוף הפעולה של חיל האוויר בהעברה מהירה של הידיעות על התקדמות, ואחר כך הנסיגה של הכוחות העות'מאנים, הפך לגורם המכריע לטובתם של הבריטים במערכה. לעומת זאת, מספר היסטוריונים תלו את כישלון הצבא הבריטי במערכה הראשונה בעזה, בעליונות האווירית הגרמנית. מטוסי הטייסות הגרמניות הצליחו לסייר ולרגל אחר הכוחות הבריטים, ולחיל האוויר הבריטי לא הייה מענה למעופם של המטוסים המהירים הללו מעל אזור התפרסות הכוחות.

ביוני 1917 עם ארגון הכוחות וחילופי הפיקוד, הועברו לאזור
המערכה בסיני לקראת הפלישה לארץ ישראל טייסות ומטוסים חדישים, על פי דרישתו של מפקד הכוחות הגנרל אלנבי. היכולות האוויריות של הטייסות הבריטיות הושוו לזו של הגרמניות, דבר שמצא את ביטוייו בשדה המערכה.