קרינת השמש
הקרינה היא מרכיב אקלימי חשוב, אבל קיימת בעיה של מיעוט נתוני קרינהוהיא נובעת מהקושי היחסי בביצוע מדידת נתוני קרינה שיגרתיות, שכן מדידות כאלה מצריכות ציוד יקר וכח אדם מיומן לתפעולו. הקרינה משפיעה באופן ישיר על פעולות האדם, ובאחרונה מודגשת חשיבותה גם בקשר לניצול אנרגיית השמש, בעיקר באזור עתיר קרינה כמו הנגב. סך כל קרינת השמש על פני מישור אופקינקרא קרינה גלובלית. את הקרינה הגלובלית ניתן לחלק לשני מרכיבים: קרינה ישירה וקרינה מפוזרת. את שני המרכיבים האלה קשה יותר למדוד מאשר את הקרינה הגלובלית. מרבית נתוני הקרינה בארץ ובעולם הם של קרינה גלובלית. את הקרינה הישירה ניתן לאמוד בעזרת מודלים שונים, אם ידועה הקרינה הגלובלית וידועים נתונים אקלימיים כגון עננות, אבק וכו'. ניסיון ראשון בארץ למפות את הקרינה הגלובלית נעשה על ידי ג.סטנהיל. המפות המובאות בזה הן של קרינה ישירה וקרינה גלובלית. הואיל ולא היו בנגב מפות של קרוינה ישירה מבוססות המפות של הקרינה הישירה על חישובים שעשה א.מנס מהשירות המטאורולוגי.

במפות 9.4 ו 9.5 מוצגת מפת הקרינה מחודשים דצמבר ויוני. המאפיין העיקרי במפות אלה הוא הירידה בקרינה מדרום לצפון, בחורף בשיעור של 25%, ובקיץ פחות, רק בכ 18%. הקרינה הישירה מושפעת באופן מכריע מכיסוי העננים בשמים וכן מאבק או מאובך.

במפות 9.6 ו 9.7 מוצגים הערכים החציוניים של הסך-הכל היומי של קרינה גלובלית בדצמבר וביוני. בקרינה הגלובלית גם קיים מפל ברור מדרום לצפון, אך עיון נוסף יראה שההבדלים מדרום לצפוןאינם גדולים כמו הקרינה הישירה.
מן הראוי להדגיש גם את העובדה, שבמפות האחרונות הגודל המוצגהוא הערך החציוני הנמדד, בעוד שבמפות הקרינה הישירה מוצג ערך ממוצע המחושב על-פי מודל.