צמחי רפואה ביוון וברומא
היוונים הקדמונים הצטיינו בתחום רפואת העשבים, ומורשתם בתחום זה השפיעה על הרומאים, על רופאי אירופה בימי הביניים, ואפילו על הרפואה המודרנית של היום.

היפוקרטס (462 - 377 לפני הספירה) נחשב לאבי הרפואה המודרנית. בספריו הוא השאיר רשימה של כ- 400 צמחי רפואה, מהם כ- 200 משמשים עד היום. עד היום, נשבע כל רופא המקבל את הרשות לעסוק ברפואה את שבועת הרופא, שחוברה על ידי היפוקרטס.

תיאופרטס שחי במאה השלישית לפני הספירה, חקר את צמחי יוון והארצות השכנות. ספרו "חקירות אודות צמחים", הוא ספר חובה בבוטניקה ובתולדות צמחי הרפואה.

דיוסקורידס, שחי במאה הראשונה לפני הספירה, מתאר בספרו הגדול 'De Materia Medica' ("חומרי רפואה"), כ- 1,000 תרופות ממקור צמחי, אנימלי ומינרלי, וכ- 500 צמחי רפואה שונים.

בניגוד ליוונים, הרומאים לא חידשו הרבה בתחום צמחי הרפואה.
הרופאים הראשונים בשרות הרומאים היו יוונים שניצלו מעבדות בזכות מומחיותם ברפואה.
רק מעט רופאים רומאיים הותירו את רישומם בהיסטוריה, ביניהם היה גלינוס (131 לפני הספירה), שפיתח שיטת רפואה יחודית שבה השתמשו בחלקי צמח שונים לרפוי מחלות, שנקראת עד היום "רפואה גלנית".