דרכי השימוש בתרופות צמחיות ברפואה העממית
מעניין לציין שלמרות שבכל אזור ואזור צמחי הרפואה הם שונים, הרי שדרכי השימוש בתרופות הללו דומות בכל מקום. הבדווים, למשל, השתמשו בצמחי הרפואה בדרכים הבאות:

א. לקיחה דרך הפה: אכילת חלקים מסוימים של הצמח או הכנת חליטה ממנו.

ב. ריכוז תרופה ב"כדורים": אוספים את מיני הצמחים המרכיבים את התרופה, ממצים אותם על ידי אידוי ובישול. לאחר מכן עושים מהם עיסה, שממנה גוללים כדורים, מייבשים אותם, ונעזרים בהם בשעת הצורך. כך מכינים, למשל, את ה’אל­ארבעין’, הנחשבת לתרופה חזקה מאוד המרפאת כל דבר (בעיקר פחדים חזקים) והנעשית מארבעים צמחים שונים. כנראה, שהשפעתה העיקרית היא פסיכולוגית.

ג. שימוש חיצוני לשם טיפול במחלות עור ועיניים: טפטוף משחה של חלקי הצמח על האיבר הנגוע, או הכנת משחה מהצמח יחד עם חמאה ("סמנה").

ד. סאונה באדים של הצמח: חופרים גומה במקום מתאים באוהל ושמים בה גחלים. ממלאים שליש סיר גדול בעלי הצמח, ואת יתרו ממלאים במים. שמים את הסיר בגומה עד רתיחה. מניחים על פי הסיר לוחות עץ או אבן, שעל ידי קירובם והרחקתם ממקור האש, אפשר לווסת את כמות האדים. החולה סוגר את פתח האוהל, פושט את בגדיו, מתכרבל בשמיכה, עומד על הלוחות ומזיע. לאחר כחצי שעה הוא מנגב את הזיעה, לובש כותונת נקייה, שוכב על מיטתו, מתכסה ושומר על חום הגוף עד שהוא מפסיק להזיע.

ה. עישון: שורפים את הצמח ושואפים את העשן לריאות.

ו. הכנת סוכריות או סירופים: מטפטפים תמצית של הצמח הרפואי על קוביית סוכר ונותנים לילד החולה כדי להקל עליו את לקיחת התרופה, שבדרך כלל היא מרה מאוד. לעתים מערבבים את תמצית הצמח עם סוכר או דבר אחר ומקבלים מעין סירופ.

ז. שימוש מאגי בצמח הרפואי: הצמח אינו נבלע, אלא נתלה על הגוף, ועם הלחשים המתאימים הוא אמור לרפא את המחלה.