שממיתון מס' 2
שלום רב
מרכז זוחלים מדברי אשר בביס"ש שדה-בוקר מתחיל מסורת חדשה של הוצאת גיליון מידע חודשי בנושא זוחלי ארץ ישראל ובדגש מדברי. המטרה היא להגדיל מודעות בקרב העוסקים בהדרכות ופיקוח בשדה, ודרכם אל הקהל הרחב ובכך לקדם שמירת טבע של קבוצה ייחודית זו.
בגיליון השני בחרנו להציג את עיקרי בעיות שמירת הטבע מהם סובלים זוחלי ארצנו.
שמירת טבע:
לאדם עניין בקיום מגוון המינים בטבע מסיבות שונות, רגשיות, מוסריות, מדעיות ותועלתיות. כל מין הוא חלק מהמערכת האקולוגית והיעלמותו ממנה עלול לגרום בה לשינוים מפליגים.
הגורמים המסכנים מיני דו-חיים וזוחלים בישראל נגזרים מתכונות בעלי החיים ומבעיות שמירת הטבע בארץ. האיומים העיקריים על ההרפטופאונה (סביבת הזוחלים והדו-חיים) כמו גם בעלי חיים אחרים הם:
פגיעה והרס בתי גידול, צמצום וקיטוע של בתי גידול, דריסה, צייד, מסחר לא חוקי, ועוד. להלן סקירה על מצב הזוחלים והדו-חיים בארץ:

הדו-חיים:
הדו חיים מייצגים קבוצה של בע"ח התלויה במים לקיומה, לפחות בתקופת הרבייה וגידול הצעירים. הימצאות של בתי גידול המכילים גופי מים גדולים, במיוחד בסביבה המדברית מהווים גורם הנמצא בחסר. גופי מים אלו משפיעים על תפוצת הדו-חיים, ולכן כל פגיעה בבתי גידול אלו פוגעת באופן קשה בדו-חיים. לדוגמא: יבוש הביצות בעמק החולה גרם להכחדתו של העגולשון שחור גחון (מין צפרדע). אורבניזציה, חקלאות ותעשיה גורמים לזיהום מקווי המים והרס בתי הגידול. מקורות המים המועטים בבית הגידול המדברי נתונים יותר ויותר בשנים האחרונות ללחץ מבקרים, דבר המגביל עוד את תפוצת הדו-חיים.
מצד שני עם התפשטות החקלאות לאזור המדברי, ישנם יותר מקורות מים מלאכותיים, המשמשים את הדו-חיים, ואכן אנו עדים להגדלת התפוצה של הקרפדה הירוקה, צפרדע הנחלים והאילנית לצפון הנגב. איתור מדויק של אתרי רבייה ושימורם, לצד הקמה של מקווי מים מלאכותיים כמו שלוליות חורף במקומות שהיו בעבר, יכול לתרום לשימורם של הדו-חיים.

זוחלים:
הזוחלים מייצגים קבוצת בע"ח אשר נפגעת ולעיתים נרדפת ע"י האדם. עיקר הפגיעה נובע מהרס בית גידולם.
לפגיעה בבתי הגידול ע"י האדם פנים רבות, להלן כמה דוגמאות:
הגידול ברשת הכבישים ביחד עם הגידול בנפח התנועה עליהם, גורם לעליה במספר החיות הנדרסות. רגישים במיוחד הם הנחשים הנוהגים לעלות לעת ערב על הכבישים על-מנת להתחמם ולטאות בזמן ניסיונם לחצות כבישים. דוגמא לכך הם חרדוני הצב המצויים, במיוחד הזכרים המנסים לפקוד את מחילות הנקבות בעונת הרבייה ונפגעים בעת חציית הכבישים. נמצא כי בעונה אחת נפגעו יותר מ- 60 חרדוני צב מצויים בקטע כביש שאורכו פחות מ- 20 ק"מ בערבה. מינים נוספים אשר נדרסים יותר מהאחרים הם: חרדון מצוי, חומט מנומר, זעמן שחור, ארבע קו מצוי ותלום קשקשים מצוי. לצערנו חלק מדריסות אלו נובע מנהגים "גיבורים" בעלי מודעות נמוכה הפוחדים מזוחלים ובמיוחד מנחשים ודורסים אותם בכוונה תחילה.



לגידול ברשת הכבישים יש השפעה שלילית נוספת על תפוצת הדו-חיים והזוחלים. רשת הכבישים ובמיוחד אלו עם חוצצי הבטון גורמת לקיטוע בתי גידול, לקיטוע אוכלוסיות לתת אוכלוסיות שאינן יכולות להתרבות עם שכניהם מעבר לכביש. ניתוק זה מגביר את הסכנה מפני הכחדה של תת אוכלוסיות אלו, ומקטין את סיכויי ההתחדשות של האוכלוסייה המצטמצמת. תופעה זו ניתן היה לצמצם אילו הותקנו מעברים רבים יותר מתחת לכבישים ובתוך חוצצי הבטון כנהוג במדינות מתקדמות.
שטחי אש, שטחים גדולים מהארץ ובמיוחד בנגב משמשים כשטחי אש. ברוב המקרים לקרקעות אלו יש יעודים אחרים כמו שמורות טבע. מידת הפגיעה בשטחים אלו נובע מאופי האימונים בשטחים אלו. שטחי אש לרק"ם (טנקים וכדומה) גורמים לפגיעה רבה מאוד בשטח, חיל רגלים פחות, וחיל האוויר עוד פחות.
באופן פרדוכסלי בשטחי האש הפגיעה בשטח יחסית מוגבלת, מכיוון שאיסור הכניסה למטיילים משמר את השטח.
צמצום השטחים הפתוחים הנובע מגידול האוכלוסייה, גידול בשטחים הבנויים, גידול בשטחי החקלאות והתעשייה וגידול ברשת התחבורה (כבישים מסילות רכבת). גורמים להפחתה בשטחים הפתוחים.
כדוגמא: צמצום שטחי מישורי הלס בנגב הצפוני והמרכזי, כמעט והוביל להיעלמות מוחלטת של הלטאה שנונית באר-שבע.
רעיית יתר הצמצום בשטחים הפתוחים מוביל לרעיית יתר בשטחים הפתוחים המעטים שנותרו. רעיית היתר גורמת להתדלדלות כסות הצומח, להרס קרומי הקרקע ולסחף קרקע מואץ. אלו מדלדלים את הפוריות של בית הגידול ובכללם בעלי החיים.
זיהום סביבה הנובע מהגידול בתעשייה, בחומרי הדשן, הריסוס בחקלאות, בעשן הנפלט מכלי התחבורה ובאשפה. גורם לפגיע בבתי הגידול השונים, באיכות המים, בתכונות הקרקע ואלו משפיעים באופן שלילי על בעלי החיים.
כדוגמא: האשפה המוצאת את דרכה אל הים ובמיוחד שקיות הניילון הצפות במים ,ודומות מאוד למדוזות, גורמות לצבי הים הקרניים להתבלבל לאכול אותן ולהיחנק.
רכבי שטח עם העלייה באיכות החיים ובזמן הפנוי אנו עדים לגדילה בענף רכבי השטח (ג'יפים, טרקטורונים ואופנועים) גם אלו גורמים להרס קרומי קרקע, הרס מחילות ודריסה. אשר משפיעים באופן שלילי על בית הגידול.
הרס החופים עם הגידול בבניה על חופי הים, במרינות, כריית החולות ועוד. נותרים פחות ופחות חופים פנויים שבהם יכולים צבי הים להטיל ביצים כבעבר. וגם התנועה הרבה של רכבי השטח והמתרחצים על שפת הים בהחלט תורמים רבות לפגיעה זו.
חיות מחמד כלבים וחתולים משוטטים בקרבת ישובים, טורפים לעיתים זוחלים שונים וגורמים להיעלמותם מאזורים מסוימים. ככל הנראה להעלמות הדרמטית של הלטאה הירוקה – הגדולה והמרשימה בלטאות הארץ, אחראים חתולים משוטטים.
צייד של זוחלים משמש למטרות שונות: צייד לצורכי סחר, איסוף ע"י חובבים כחיות מחמד, מזון, רפואה עממית וספורט.
את חרדון הצב המצוי נהגו בדואים לצוד כמקור מזון חשוב במדבר, מנהג זה עדין קיים בירדן. את הכוחים האפורים נהגו לצוד לצורך התקנת תרופות עממיות.
חרדון הצב ההדור וצבי יבשה ביניהם מינים נדירים שונים, ניצודים לצורכי מסחר ורובם מתים עוד לפני שהם מגיעים לשלב המכירה.
צבים מצויים וזוחלים אחרים הנאספים ע"י חובבים תמימים הביא לירידה משמעותית במספריהם בטבע.
עם זאת נראה שהיבוא של זוחלים כחיות מחמד, כמו איגואנות, כרכנים, ופיתונים, המגודלים בחוות רבייה, מוריד את הצורך באיסוף מינים מקומיים.
נראה כי ההשפעות האנטרופוגניות (השפעות האדם) השונות מובילות לירידה במגוון המינים, ולשינוי באזורי התפוצה של הזוחלים והדו-חיים.
המינים שלהם כושר הסתגלות גבוה שורדים את המעבר ואף מגדילים את תפוצתם. בעוד שהמינים הפחות סתגלנים הולכים ופוחתים.

ההגנה על בתי הגידול הטבעיים ביחד עם העלאת המודעות הציבורית לבעיית הזוחלים והדו-חיים, הם הדרך העיקרית להגן עליהם.

מרכז הזוחלים המדברי במדרשת שדה בוקר, שם לו כמטרה עיקרית את העלאת המודעות הציבורית לשמירת טבע וחשיבות הזוחלים והדו-חיים כמרכיב ייחודי הן באקוסיסטמה והן במורשת התרבותית והטבעית של ארץ ישראל.

נשמח לקבל תגובות והצעות לגיליונות הבאים ( יובל 2050582– 050).
כתובת למשלוח – מרכז זוחלים מידברי, ביס"ש שדה-בוקר, מדרשת בן גוריון, מיקוד- 84990


בברכה,
צוות מרכז הזוחלים
ארבל לוי ויובל הדר