שממיתון מס' 5
זה כבר מספר שבועות, שעזבתי את המדבר לטובת מלואים בהר חרמון, 2248 מ'מעל פני הים.
אוכלוסית הזוחלים בחרמון מענינת ויחודית ויש בה הרבה מינים שניתן לפגוש רק שם.
ביקשתי את בועז שחם לכתוב על אוכלוסית הזוחלים בחרמון.
שחור ראש שלוני , אחד הנחשים שאפשר לפגוש בחרמון
זוחלי החרמון!!!
אורחות חיי הזוחלים + הייחוד של זוחלי החרמון:
כבעלי חיים פויקילותרמיים, פעילות הזוחלים תלויה בתנאי האקלים ובעיקר בטמפרטורה של סביבתם. בניגוד לבע"ח הומאותרמיים (כמונו למשל), ויסות החום הפנימי (המטבולי) של הזוחלים מוגבל מאד יחסית ועליהם לוסת את חום גופם באמצעים התנהגותיים. התנהגות ויסות החום קרויה תרמורגולציה הכוללת התחרדנות (מעין שיזוף בשמש לצורך התחממות) והסתתרות (לקירור – בצל, במחילה, תחת שיחים ואבנים) לסירוגין.
מאחר והחרמון מושלג משך חודשים ארוכים, הזוחלים פעילים רק בתקופה הקצרה יחסית של האביב + הקיץ ה"חרמוניים" (בערך מחודש מאי ועד אוגוסט-ספטמבר). כמרבית מיני הזוחלים בני זמננו, גם אלה החיים בחרמון חייבים לוסת את חום גופם באמצעים התנהגותיים (דוג' "התחרדנות" בשמש). בשל הטמפרטורות הנמוכות בלילה בהר חרמון, כל הזוחלים החיים שם פעילים בשעות היום (כולל השממיתיים והצפעיים, משפחות פעילות לילה באזורים אחרים בארץ). רבים מן המינים שאנו מוצאים בחרמון הם "נציגים" של אוכלוסיות זוחלים בארצות צפוניות יותר (לבנון, תורכיה וכד'), כגון זעמן המטבעות המזרחי, כרכן הקרינים ועוד. לעתים קיים "חיגור רום" אופייני למיני הזוחלים השונים (כלומר, מין מסוים יימצא החל בגובה טופוגרפי מסוים, או לא יופיע מעל גובה מסוים), בדומה למה שרואים במיני הצמחים החיים על ההר.
זוחלים מיוחדים (אנדמיים) להר החרמון:
• שממית החרמון ( Cyrtopodion amictopholis ) - לטאה קטנטנה (עד 7 ס"מ) ממשפחת השממיתיים; התגלתה בשנת 1967 ע"י י.ח. הופיין, ידועה בינתיים רק מהר חרמון. מזונה חרקים ופרוקי רגליים, והיא מטילה ביצה אחת בלבד בכל תטולה. הזוחל היחיד בארץ הקטן משממית החרמון הוא שממית זוטית (מין מדברי).
• לטאת החרמון ( Lacerta laevis cf. kulzeri ) - לטאה קטנה (עד 20 ס"מ) ממשפחת הלטאיים. קיימים חילוקי דעות בין המדענים, האם זהו תת-מין של הלטאה הזריזה ( Lacerta laevis ) או שזהו מין בפני עצמו. אוכלת חרקים ופרוקי רגליים קטנים.
• חומט גמד (Ablepharus rueppelli fastae) – תת-מין מיוחד לחרמון ומורדות הגולן; זהו המין הקטן ביותר מבין חומטי ישראל, אורך הבוגרים עד 10 ס"מ. חובב שלכת של עצים נשירים.
• שלוון הקולר ( Eirenis modesta ) - נחש קטן (עד 70 ס"מ) ממשפחת הזעמניים, לא ארסי. את צווארו מעטר קולר שחור בעל שול בהיר, ומכאן שמו. ניזון כנראה מפרוקי רגליים ולטאות קטנות. בארץ מופיע כמעט בלעדית בחרמון, מדי פעם נצפים בודדים בנחלי הגליל (דוג' נחל כזיב, נחל בצת).
• זעמן המטבעות המזרחי ( Coluber ravergieri ) - נחש בינוני (עד 130 ס"מ) ממשפחת הזעמניים, לא ארסי (אך יתכן שהרוק שלו עלול לגרום צריבה ואדמומיות לאחר נשיכה). ניזון בעיקר בלטאות ובמכרסמים. מין זה מופיע רק במרומי החרמון ועל גבו המטבעות לעתים מתמזגים לפס עקלתוני, ובכך הוא נבדל מזעמן המטבעות המערבי ( Coluber nummifer ) הנפוץ במרכז וצפון הארץ.
• כרכן חלק ( Elaphe hohenackeri ) - נחש בינוני (עד 90 ס"מ) ממשפחת הזעמניים, לא ארסי. אחד הנחשים הנדירים בארץ, אם לא הנדיר בהם. ניזון כנראה במכרסמים.
• כרכן הקרינים ( Elaphe quatorlineata ) - נחש גדול (עד 250 ס"מ ואולי יותר) ממשפחת הזעמניים, לא ארסי. הצעירים בעלי דגם מטבעות כהים ע"ג רקע בהיר צהבהב, בבגרותם צבע הרקע מטושטש והכתמים כמעט מתמזגים למראה "מרושת" משהו. ניזון במכרסמים, בציפורים, בגוזלים ובביצים.
• צפע החרמון ( Vipera bornmuelleri ) - נחש בינוני (עד 80 ס"מ) ממשפחת הצפעיים, ארסי וחשוד כמסוכן (עוד לא היו, נכון להיום, מקרי מוות ממין זה בארץ...). מופיע בשני מופעים: אפור ועליו דגם עקלתון כהה (כמעט שחור), או חום ועליו דגם עקלתון מטושטש (חום). ניזון כנראה במכרסמים. משריץ ולדות חיים, כמרבית בני משפחת הצפעיים.
. זוחלים נוספים (עיקריים) המופיעים בחרמון ובמורדותיו:
משפחת השממיתיים: שממית עצים, שממית בתים, מניפנית גלילית.
משפחת הלטאיים: לטאה זריזה, לטאה ירוקה.
משפחת החומטיים: חומט פסים, חומט גמד, נחושית עינונית, נחושית נחשונית.
משפחת הזיקיתיים: זיקית (צפונית).
משפחת החנקים: חנק.
משפחת הזעמניים: זעמן זיתני, זעמן המטבעות המערבי, נחש מים, שלוון קווים, שלוון טלוא-ראש, שחור-ראש שלווני, תלום-קשקשים מצוי, עין-חתול חברבר.
משפחת הצפעיים: צפע ארצישראלי (כולל מופע מיוחד, מלניסטי = שחור!).
קצת על שמירת טבע וזוחלים...
כידוע, החרמון כולו הוא שמורת טבע מוכרזת, ואין לפגוע בכל צורה בחי, בצומח או בנוף. עובדה פחות ידועה היא, שכל הזוחלים בישראל מוגנים מתוקף חוק הגנת חיית הבר, גם מחוץ לשמורות הטבע! כל פגיעה בהם, כולל צידה ולכידה (גם כשמתכוונים לשחרר אותם מיד אח"כ) מחייבת היתר מאת הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים. איסוף, אחזקה וסחר בזוחלים גם הם אסורים. מותר לאסוף פגרים של זוחלים, אך רק למטרות מחקר (למשל לצורך העברה לאוסף הזוחלים של האוניברסיטה העברית בירושלים) וגם כאן העניין מותנה בהיתר. מעט מדי ידוע לנו על אוכלוסיות הזוחלים בחרמון, לכן כל פעילות של סקר או השתלמות במקום תורמת להעמקת הידע. גם דיווחים ממדריכים וממטיילים, על זוחלים שנצפו במהלך טיולים, מתקבלים בברכה.
מקורות ספרות מומלצים:
1. פ. אמיתי וע. בוסקילה, מדריך לזוחלים ודוחיים בישראל, הוצ' כתר ירושלים, 2001.
2. י.ל. ורנר, מדריך לזוחלי ארצנו, הוצ' רשות שמורות הטבע, 1995.
3. החי והצומח של ארץ-ישראל, כרך 5 :זוחלים ודוחיים, עורך הכרך: א. ארבל, עורך הסדרה: ע. אלון; משרד הביטחון ההוצ' לאור, 1984.
4. אל. ברש ו י.ח. הופיין, זוחלים, הוצ' הקיבוץ המאוחד, 1956 (מגדיר).
5. Sivan, N. & Y. L. Werner (1992). Survey of the reptiles of the Golan Plateau and Mt. Hermon, Israel. Israel Journal of Zoology, Vol. 37, pp. 193-211.

נא שימו לב להבדלים בשמות העבריים והלועזיים של החיות במקורות השונים, הניתנים כאן בסדר יורד של שנת הפרסום. ככל שהמקור חדש יותר, השמות המופיעים בו מעודכנים יותר ע"פ המידע המצטבר עם השנים.
מקווה שתפיקו את המירב מן המידע הנ"ל. טיילו הרבה, תיהנו ותצליחו,
בעז שחם
מנהל מרכז זוחלים ודו-חיים, נייד: 052/2404469