שמירת טבע
כתב יובל הדר

לאדם עניין בקיום מגוון המינים בטבע מסיבות שונות, רגשיות, מוסריות, מדעיות ותועלתיות. כל מין הוא חלק מהמערכת האקולוגית, והעלמו ממנה עלול לגרום בה לשינוים מפליגים.
הגורמים המסכנים מיני דו-חיים וזוחלים בישראל, נגזרים מתכונות בעלי החיים, ומבעיות שמירת הטבע בארץ. האיומים העיקריים על ההרפטופאונה הם:
פגיעה והרס בתי גידול, צמצום וקיטוע של בתי גידול, דריסה, צייד, מסחר לא חוקי, ועוד. להלן סקירה על מצב הזוחלים בארץ.
דו-חיים
הדו חיים משתייכים על קבוצה של בעלי חיים התלויה במים, לפחות בתקופת הרבייה וגידול הצעירים. שכיחותם של בתי גידול המכילים גופי מים גדולים, משפיעה על תפוצת הדו-חיים, ולכן כל פגיעה בבתי גידול אלו פוגעת באופן קשה בדו-חיים.

יבוש הביצות בעמק החולה גרם להכחדתו של העגולשון שחור גחון.

עיור, חקלאות ותעשיה גורמים לזיהום מקווי המים והרס בתי הגידול.
בסביבה המדברית, מקורות המים המועטים נתונים יותר ויותר בשנים האחרונות ללחץ מבקרים, המגביל את תפוצת הדו-חיים. מצד שני עם התפשטות החקלאות לאזור המדברי, נוצרים יותר מקורות מים מלאכותיים, המשמשים את הדו-חיים.

אנו עדים להגדלת התפוצה של הקרפדה הירוקה, צפרדע הנחלים והאילנית לצפון הנגב.
איתור מדויק של אתרי רבייה ושימורם, לצד הקמה של מקווי מים מלאכותיים כמו שלוליות חורף במקומות שהיו בעבר, יכול לתרום לשימורם של הדו-חיים.
זוחלים
הזוחלים נפגעים וגם נרדפים על ידי בני האדם. עיקר הפגיעה נובע מהרס בתי הגידול שלהם. לפגיעה בבית הגידול ע"י האדם פנים רבות:
הגידול ברשת הכבישים
קיטוע בתי הגידול
שטחי אש
צמצום השטחים הפתוחים
רעיית יתר
זיהום סביבה
רכבי שטח
הרס החופים
חיות מחמד
צייד ואיסוף
הגידול ברשת הכבישים
הגידול ברשת הכבישים ביחד עם הגידול בנפח התנועה עליהם, גורם לעליה במספר החיות הנדרסות. רגישים במיוחד הם הנחשים הנוהגים לעלות לעת ערב על הכבישים על-מנת להתחמם. הלטאיים נדרסים בזמן ניסיונותיהם לחצות כבישים.

חרדוני צב, ובעיקר הזכרים, הנוהגים לפקוד את מחילות הנקבות בעונת הרבייה, נפגעים בעת חציית הכביש. בעונה אחת נפגעו יותר מ- 60 חרדוני צב בקטע כביש שאורכו פחות מ- 20 ק"מ.
גם חרדוןן מצוי, חומט מנומר, זעמן שחור, ארבע קו מצוי ותלום קשקשים מצוי.נדרסים יותר ממנים אחרים.
חלק ממקרי הדריסה נגרם על ידי נהגים בעלי מודעות נמוכה הפוחדים, מזוחלים ובמיוחד מנחשים ודורסים אותם בכוונה תחילה.
קיטוע בתי הגידול
רשת הכבישים ובמיוחד אלו עם חוצצי הבטון גורמת לקיטוע בתי הגידול, לקיטוע אוכלוסיות ויצירה של תת אוכלוסיות שאינן יכולות להתרבות עם שכניהם מעבר לכביש. ניתוק זה מגביר את סכנת ההכחדה של תת אוכלוסיות אלו, ומקטין את סיכויי ההתחדשות של האוכלוסייה המצטמצמת.
אפשר לצמצם תופעה זו על ידי התקנת מעברים רבים יותר מתחת לכבישים ובתוך חוצצי הבטון.
שטחי אש
שטחים גדולים מהארץ ובמיוחד בנגב משמשים כשטחי אש. ברוב המקרים לקרקעות אלו יש יעוד אחרים כמו שמורות טבע. מידת הפגיעה בשטחים אלו נובעת מאופי האימונים בשטחים אלו. שטחי אש לרכבים קרביים גורמים לפגיעה רבה מאוד בשטח, חיל רגלים פחות, וחיל האוויר עוד פחות.
באופן פרדוכסלי בשטחי האש הפגיעה בשטח יחסית מוגבלת, מכיוון שאיסור הכניסה למטיילים משמר את השטח.
צמצום השטחים הפתוחים
צמצום השטחים הפתוחים הנובע מגידול האוכלוסייה, גידול בשטחים הבנויים, גידול בשטחי החקלאות והתעשייה וגידול ברשת התחבורה (כבישים מסילות רכבת). גורמים להפחתה בשטחים הפתוחים.

צמצום שטחי מישורי הלס בנגב הצפוני והמרכזי, כמעט והוביל להיעלמות מוחלטת של הלטאה שנונית באר-שבע.
רעיית יתר
הצמצום בשטחים הפתוחים מוביל לרעיית יתר בשטחים הפתוחים המעטים שנותרו. רעיית היתר גורמת להתדלדלות כסות הצומח, להרס קרומי הקרקע ולסחף קרקע מואץ. אלו מדלדלים את הפוריות של בית הגידול ובכללם בעלי החיים.
זיהום סביבה
זיהום סביבה הנובע מהגידול בתעשייה, בחומרי הדשן, הריסוס בחקלאות, בעשן הנפלט מכלי התחבורה ובאשפה. גורם לפגיע בבתי הגידול השונים, באיכות המים, בתכונות הקרקע ואלו משפיעים באופן שלילי על בעלי החיים.

האשפה המוצאת את דרכה אל הים ובמיוחד שקיות הניילון הצפות במים ,ודומות מאוד למדוזות, גורמות לצבי הים הקרניים להתבלבל לאכול אותן ולהיחנק.
רכבי שטח
עם העלייה באיכות החיים ובזמן הפנוי אנו עדים לגידול במספר רכבי השטח (ג'יפים, טרקטורונים ואופנועים) ויחד עם זה לעלייה במספר כלי הרכב הנוסעים בשטחים פתוחים, גורמים להרס קרומי קרקע, הרס מחילות ומגדילים את מספר מקרי הדריסה. יחד עם השפעה שלילית על בית הגידול.
הרס החופים
עם הגידול בבניה על חופי הים, במרינות, כריית החולות ועוד. נותרים פחות ופחות חופים פנויים שבהם יכולים צבי הים להטיל ביצים כבעבר. וגם התנועה הרבה של רכבי השטח והמתרחצים על שפת הים בהחלט תורמים רבות לפגיעה זו.
חיות מחמד
כלבים וחתולים משוטטים בקרבת ישובים, טורפים לעיתים זוחלים שונים וגורמים להיעלמותם מאזורים מסוימים. חתולים משוטטים הם כנראה האחראיים להעלמות הדרמטית של הלטאה הירוקה – הגדולה והמרשימה בלטאות הארץ.
צייד ואיסוף
צייד של זוחלים משמש למטרות שונות ביניהן: צייד לצורכי סחר, איסוף ע"י חובבים כחיות מחמד, מזון, רפואה עממית וספורט.

בדואים נהגו לצוד את חרדון הצב המצוי כמקור מזון חשוב במדבר, כפי שעדיין קורה בירדן.

את הכוחים האפורים נהגו לצוד לצורך התקנת תרופות עממיות.

חרדון הצב ההדור וצבי יבשה ביניהם מינים נדירים שונים, ניצודים לצורכי מסחר ורובם מתים עוד לפני שהם מגיעים לשלב המחירה.

צבים מצויים וזוחלים אחרים הנאספים ע"י חובבים תמימים הביא לירידה משמעותית במספריהם בטבע.

עם זאת נראה שהיבוא של זוחלים כחיות מחמד, כמו איגואנות, כרכנים, ופיתונים, המגודלים בחוות רבייה, מוריד את הצורך באיסוף מינים מקומיים.


השפעות האדם מובילות לירידה במגוון המינים, ולשינוי באזורי התפוצה של הזוחלים והדו-חיים. המינים בעלי כושר הסתגלות גבוה שורדים את המעבר ואף מגדילים את תפוצתם. בעוד כשהמינים הפחות סתגלנים הולכים ופוחתים.
הדרך העיקרית להגן על הזוחלים והדו-חיים הי ההגנה על בתי הגידול הטבעיים שלהם, יחד עם העלאת המודעות הציבורית לבעייה שעליה הצבענו.

מרכז הזוחלים המדברי במדרשת שדה בוקר, שם לו למטרה עיקרית את העלאת המודעות הציבורית בחשיבות הזוחלים והדו-חיים כמרכיב ייחודי הן באקוסיסטמה והן במורשת התרבותית והטבעית של ארץ ישראל.