ביוטופ עביידים
עבייד מואר באור אולטרא סגול, צילם אריק פריימוביץ, מתוך עבודת ביוטופ של מאיה קורן

בביוטופ זה אנחנו עוסקים בשאלות אקולוגיות הקשורות למין של עקרב הקרוי עביד צהוב (Scorpio maurus palmatus). זה הוא מין של עקרב בעל צבתות עבות שחופר מחילות (בעלות פתח טיפוסי בצורת חצי ירח) וחי בנגב בבתי גידול שונים (מישור צין, גבעות הטרשים של רכס חלוקים בתצורת שבטה או בגבול בינה לבין תצורת דרורים, חולות מישור ימין, נחל חווארים נחל חצץ וכדומה).
השאלות האקולוגיות הנשאלות בביוטופ זה הן:
כיצד משפיע סוג הקרקע על מבנה המחילה?
מה הוא היתרון התרמלי של המחילה לגבי העביד?
מהי אסטרטגיית הטריפה של העביד ובמה היא תלויה?
מה היא השפעת הגורמים הביוטיים (הצומח, מיקומן של מחילות של עביידים אחרים, קיני הנמלים, כתמי הצומח) על מיקום המחילה?
מה הקשר בין המחילות של הפרטים הצעירים והמחילות של האם – לאחר הגשם הראשון?
מה היא השפעת השיחים על מיקום המחילה ומבניה?
מה קובע את כוון הפתח של מחילת העביד?
מה הקשר בין בורות של דורבנים ומחילות של עבידים? אם קיים קשר כזה – מה הם הגורמים לקשר?
האם לפרטים הצעירים אסטרטגיית קיום (חפירה, מיקום מחילה, מזון וטריפה וכדומה) שונה מזו של המבוגרים?
האם אסטרטגיית הקיום של הנקבות שונה מזו של הזכרים?
מדוע הצפיפות של עבידים בשדה צין היא הגבוהה ביותר ליחידת שטח?
מה הן שעות הפעילות של העביד ומה משפיע על דגם פעילות זה?
כדי למצוא את התשובות לכל השאלות הללו התלמידים עובדים בשדה-צין, נחל הרועה, נחל חצץ, נחל חווארים וחולות מישור ימין. התלמידים מסמנים בשטח חלקות אקראיות של 10*10 מ' ובודקים בהן את כווני הפתחים, גודל הפתחים, מרחק ממחילות של טחבנים, מרחק מקיני נמלים, סוג הכתם, מרחק משיח, סוג השיח.
כמו כן התלמידים חופרים מחילות ומשרטטים אותן כדי להשוות בין מבני המחילה בבתי הגידול השונים.

עיבוד התוצאות נעשה בעזרת מבחנים סטטיסטיים של השוואה ומבחני מתאם (ליניארי) בין משתנים.
במשך השנים שבהם התבצע הביוטופ הזה, הצטברה כבר כמות רבה של מידע.

נביא כאן תשובות לחמש השאלות האקולוגיות הראשונות מעבודתה של מיה קורן מגדרה (אפריל 2004):
סוג הקרקע אינו משפיע על מבנה המחילה או על גודל העקרב עצמו. בקרקעות קשות יותר יהיו פחות מחילות ופרטים
המחילה מגינה על העביד ממשרעת הטמפרטורות המצוייה בחוץ. יש לעביד יכולת מזערית לווסת את הטמפרטורה אך לא לזמן רב.
אסטרטגיית הטריפה של העביד תלויה בגורמים שונים כגון: רמת התאורה, הטמפרטורה, מיקום העקרב המתחרה – הבותוס הישראלי. העביד יוצא ממחילתו לחפש מזון ולרוב הוא עושה זאת בשטחים פתוחים ופחות ליד שיחים ועליהם (כי שם נמצא המתחרה שלו הבותוס).
העביידים בונים את המחילות קרוב לצומח (חד שנתיים לרוב) כדי להשיג את טיפות הטל שמצטברות על הצמחים הללו, להיות קרובים למסלולי בעלי החיים המווים את טרפם ולהשיג הגנה מטורפים בזמן האכילה.
המרחק בין מחילות העביידים מושפע מהתחרות הקיימת בין הפרטים המצויים באותו איזור וכן משפיעה התנהגות הטרף על המרחק בין המחילות.
עביידים קטנים וצעירים אוכלים בעיקר נמלים, לעומת הבוגרים שניזונים יותר מטחבן המדבר וחיפושיות למיניהן. אין קשר בין גודל העקרב למרחק לקיני הנמלים או למחילות של טחבנים.
העביידים הבוגרים יעדיפו לשהות בשטחים הפתוחים בימי הקייץ, מכיוון שישנם טחבנים בשטחים הללו. העביידים הקטנים מעדיפים כתמי צומח כי ישי יותר קיני נמלים בכתמים האלה. בדרך כלל יש קרבה גדולה בין המחילות של הצעירים למחילות של האם.
שני שלדים חסרי ראש של חיפושיות, בפתח מחילה של עבייד. צילום אריק פרימוביץ, מתוך עבודת ביוטופ של מאיה קורן