דוגמאות מפורטות מתחומים בתוכנית הלימודים
1. השפעת קומפוסט על התפתחות צמחים שונים
קומפוסט הוא חומר אורגני שעבר תהליך פירוק מבוקר בתנאי אוורור ולחות. לקומפוסטציה (תהליך יצירת הקומפוסט) תפקיד חשוב בחיסכון בפינוי פסולת וזאת על-ידי מיחזור פסולת ביתית בעיקר, והפיכתה לדשן. בתהליכים אירוביים ואנאירוביים הפסולת הרטובה הופכת לחומר מועיל לצמחים, וכך גם לאדם. בעבודה זו תיבדק השפעת הקומפוסט על התפתחות צמחים.

שאלות מחקר
• כיצד משפיע הדישון בכמויות שונות על התפתחות גובה הצמחים באדניות (מדידת גובה ממוצע בסרגל).
• כיצד משפיע סוג הדשן: קומפוסט או 20-20-20, על התפתחות הביומסה של הצמחים באדניות (משקל יבש ממוצע של העלים על גבעולי הצמחים).
• כיצד משפיע הדישון בכמויות שונות על התפתחות צבע העלים של הצמחים באדניות (בניית סרגל צבעים ירוק בגוונים שונים).
• כיצד משפיע הדישון בכמויות שונות על גדילת שורשי הצמחים באדניות (מדידת אורך ממוצע בסרגל).
השערת המחקר הכללית: יימצא יחס ישר בין כמות הדשן לבין התפתחות צמחים.

שיטות וחומרים
בפינה מבודדת בחצר בית הספר ניתן לרכז פסולת אורגנית בערמה בנפח 1 מ"ק. מומלץ לרכזו בארגז גדול או בתוך בור באדמה. הפסולת יכולה לכלול גזם ירוק מגינת בית הספר ו/או שיירי מזון שתלמידים מביאים מהבית.
יש לקצוץ את החומרים הללו ככל שניתן בידיים, או בעזרת משור, כדי להגדיל את שטח המגע עם אוויר ומים. את הערימה יש להפוך (באת או בלוח לביד מאולתר) פעמיים בשבוע, ומיד להשקות (במשפך, בצינור או בדלי). יש להתמיד בכך כחודשיים, ומדי פעם לבדוק את הטמפרטורה של הערימה. רצוי לבדוק בעזרת מד-חום.

הניסוי
יש להכין מראש חמש אדניות (אפשר גם ארגזי פלסטיק בגודל דומה, מדופנים ביריעת ניילון מחוררת), ולמלא בתערובת צמיחה של עציצים (אפשר גם אדמה רגילה ותחוחה).
יש לזרוע באדניות זרעי אפונה ריחנית, חומוס, שעועית, או כל צמח אחר שגדל מהר, ולהשקות.
יש להקפיד על זריעת אותם צמחים בכל האדניות וכן על מרחק שווה בין הזרעים בכל האדניות.
הטיפולים:
1. דישון אדנית אחת במנת קומפוסט אחת שהוכנה.
2. דישון אדנית שנייה בשתי מנות קומפוסט שהוכנו.
3. דישון אדנית שלישית במנת דשן אחת של 20:20:20.
4. דישון אדנית רביעית בשתי מנות דשן 20:20:20.
5. בקרה – ללא דשן כלל.

תוצאות
יש להמחיש את התוצאות בתיאור גרפי של תהליך ייצור הקומפוסט, מלווה בהסבר מילולי. בשלב הראשוני עולה הטמפרטורה. כעבור מספר שבועות פוסקת עליית הטמפרטורה ואף יורדת. צבע פנים הערמה יכהה מאוד (עד לגוון שחור כמעט). זהו השלב בו נפסק פירוק החומר האורגני בערמה, וגמר תהליך יצירת הקומפוסט.
תיאור גרפי של השפעת הקומפוסט על הצמחים, והסבר. יימצֵא יחס ישר בין כמות הדשן לבין התפתחות צמחים.

סיכום ומסקנות אפשריות
יש לתאר את מהלך העבודה ולהמליץ (או לא, בהתאם לתוצאות העבודה) האם להמשיך ולעודד שימוש בקומפוסט לדישון, מסיבות כלכליות, חקלאיות וסביבתיות.

ביבליוגרפיה ראשונית
קלצ'קו שרה וחוב', עוברים לירוק (חלק ב'). משרד החינוך ואוניברסיטת בר-אילן, 2003. עמ' 232-268.
שטסל זאב, משאבים וסביבה, האוניברסיטה העברית ירושלים ומשרד החינוך, 2001, עמ' 97, 255-259.






2. איסוף מכלי שתייה מפלסטיק 1.5 ליטר
האקלים בישראל, בעיקר בקיץ, מעודד צריכה מוגברת של משקאות קלים, המשוּוקים במכלי פלסטיק חד-פעמיים. אם לא מטפלים בהם אחרי השימוש הם הופכים למטרד סביבתי. על מכלים בנפח עד 1.5 ליטר חל חוק הפיקדון, וחלקם ממוחזר ומטופל בידי תאגיד 'אלה'. על המכלים שמעל לנפח זה לא חל החוק, והם אמורים להיאסף בסלי מחזוּר. מטרת העבודה היא לבדוק את התנהגות הציבור באיסוף מכלי השתייה של 1.5 ליטר באמצעות סלי המחזור הסטנדרטיים.

שאלות מחקר
• כיצד משתנה כמות איסוף מכלי השתייה במהלך עונות השנה, ומדוע?
• האם יש קשר בין כמות המכלים הנאספים לבין האופי הסוציו-אקונומי של דיירי שכונות שונות שבהן נעשה המחקר?
• כיצד השפיע מסע פרסום על הרגלי דיירים בנושא איסוף המכלים, ואם היו הבדלים בין שכונות/יישובים בנושא זה זמדוע?

השערות המחקר:
• כמות מכלי השתייה הנאספים תעלה בחודשי הקיץ.
• אין קשר מובהק לאופי הסוציו-אקונומי של דיירי השכונות שונות בהם נעשה המחקר.
• מסע הסברה יגביר את הכמות הנאספת של מכלי השתייה.

שיטות וחומרים
שלב א
ניתן לחשב בפשטות את נפח סל המחזור בשלמותו (אורך x רוחב x גובה ) וגם נפח חלקי שלו, שבו הצטברו מכלי השתייה. באמצעות סורגי הרשת ממנו עשוי הסל (הרווח בין הסורגים האופקיים הוא כ 15 ס"מ). ניתן למדוד את נפח מכלי הפלסטיק בסל (גם אם איננו מלא): אורך הסל X רוחב X גובה מפלס המכלים בסל (מספר הסורגים האופקיים ).
על התלמידים למדוד את הנפח במרווחי זמן שהוגדרו בשאלת המחקר, ולחשב את נפח המכלים שהושלכו לסל ביחידות הזמן הנתונות.
בהתאם לשאלת המחקר, ניתן לקבל מידע על השתנות נפח האיסוף לאורך זמן במקום מסוים, אם יש זמינות של מספר סלי מחזור ביישובים/שכונות/ רחובות/מוסדות שונים. ניתן להשוות ביניהם ולנתח את התוצאות.
שלב ב
לאחר קבלת התוצאות יקיימו התלמידים מסע הסברה בקהילה, שיסבירו לתושבים את חשיבות המחזור באמצעות פוסטרים, ביקורי בית, חלוקת חומר ועוד.
שלב ג
חזרה על שלב א'.
שלב ד
השוואה בין תוצאות שלב א' ושלב ג' תהווה מדד ליעילות מסע ההסברה של התלמידים, להפצת המודעות לאיסוף מכלי שתייה.
התוצאות
יש לערוך סיכום כמותי ומצטבר של כמות מכלי המשקה בסלי המחזוּר שנבדקו (נפח במ"ק), ולהוסיף הצגה גרפית שלהם, בליווי הסבר מילולי של כל גרף. יש לערוך השוואה בין הגרפים בהתאם לקריטריונים שנקבעו (עונות השנה, מאפיינים סוציו-אקונומיים, והשפעת מסע ההסברה).

סיכום ומסקנות
תיאור מהלך העבודה. המלצה להגביר את מאמצי ההסברה לאיסוף מכלי השתייה לסלי המחזוּר, בעיקר בחודשי הקיץ, כדי לשמור על סביבה יותר נקייה.

ביבליוגרפיה ראשונית
קלצ'קו שרה וחוב', עוברים לירוק (חלק ב'), משרד החינוך ואוניברסיטת בר-אילן, 2003, עמ' 231-244, 285, 293.
שטסל זאב, משאבים וסביבה, האוניברסיטה העברית ירושלים ומשרד החינוך, 2001, עמ' 251-255.





3. השפעת השקיה במים אפורים (מי דלוחין) על התפתחות צמחים
ישראל היא מדינה עניה במקורות מים, ומידי כמה שנים פוקדת אותה בצורת, המעמידה את משק המים בסכנה. נעשים מאמצים רבים לאזן את משק המים כדי להבטיח את אספקתם גם בשנות בצורת. מאמצים אלה כוללים, בין השאר, השבת מי קולחין, הקמת מאגרים, החדרה למי תהום, התפלת מי ים, זריעת עננים ועוד. אחת הדרכים שפותחו בשנים האחרונות היא השבת מי דלוחין משימוש ביתי (למעט מהשירותים). מטרת העבודה היא לבדוק את יעילות השימוש במים האלה להשקיית צמחים.

שאלות מחקר
• מהי יעילות השפעת השימוש במים אפורים בעלי ריכוזים שונים של תמיסת חומרי ניקוי על התפתחות הצמחים?
• האם יש הבדל בין תגובות הצמחים השונים לריכוזים השונים של התמיסה, ואם כן מהו ההבדל?
• מהו הריכוז הגבוה ביותר של תמיסת חומרי הניקוי במים אפורים המאפשר שימוש להשקיית גינה ביתית?

השערת המחקר: ככל שריכוז התמיסה יהיה גבוה יותר – עקת הצמחים תהיה גבוהה יותר, והתפתחותם תיפגע.

שיטות וחומרים
זורעים זרעים של צמחים שגדלים מהר (למשל: אפונה, שעועית, חומוס, רוקט ) בעציצים עם תערובת שתילה.
מכינים תמיסה מעורבת של חומרי ניקוי ביתיים (סבון כלים, סבון ריצפה, סבון כביסה, וכו') בריכוזים שונים (5%, 15%, 25%, 40%) ובקרה (0%).
מכינים 20 עציצים ו-5 מגשים, ומניחים על כל מגש 4 עציצים. בכל עציץ על המגש יהיה סוג שונה של צמחים. הרכב הצמחים ומספר העציצים יהיה זהה בכל מגש. בסך הכל יעשה שימוש ב-5 מגשים, 20 עציצים ו-4 סוגי צמחים.

ביצוע המחקר
העציצים יושקו בתמיסות שהוכנו מבעוד יום באופן הבא: כל מגש יושקה בתמיסה בעלת ריכוז אחר, ומגש חמישי יושקה במים ללא חומרי ניקוי (בקרה במי ברז).
השקיה ותצפית יעשו פעמים בשבוע. התפתחות הצמחים תירשם על גיליון מיוחד.
במשך כחודשיים ינוהל מעקב שוטף ורישום בטופס מיוחד בדרך הבאה:
• יש לרשום את תאריך הנביטה של הזרע הראשון בכל עציץ.
• בכל תצפית יש למדוד את גובה הצמחים (באמצעות סרגל) ולספור את העלים.
• יש לחשב ולרשום את הממוצע לצמח.

תוצאות
יש לערוך סיכום כמותי ומצטבר של גובה הצמחים (המדידה בסרגל) ומספר העלים במהלך הניסוי, ובהתאמה לריכוזים השונים.
תיערך הצגה גרפית שלהם בליווי הסבר לכל גרף, והשוואה בין הגרפים על-פי התפתחות הצמחים המשתקפת מהם. ויבדקו השפעות הריכוזים השונים של חומרי הניקוי על התפתחות הצמחים.

סיכום ומסקנות
יובא תיאור של מהלך העבודה, והמלצה להשתמש (או להימנע משימוש, הכל בהתאם לתוצאות הניסוי) במי דלוחין להשקיית צמחים, כדי לחסוך במידת האפשר במים שפירים יקרים, החיוניים לשימוש ביתי.

ביבליוגרפיה
קלצ'קו שרה וחוב', עוברים לירוק (חלק א'), משרד החינוך ואוניברסיטת בר-אילן, 2003, עמ' 401-421.
שטסל זאב, משאבים וסביבה, האוניברסיטה העברית ירושלים ומשרד החינוך, 2001, עמ' 82-117.







4. מחסומים בולמי רעש
מגוון הפעילויות האנושיות גורם לא אחת לרעשים המהווים מטרד. מקורות הרעש יכולים להיות מפעלי תעשייה, כלים כבדים, אולמי שמחות ועוד. הרעש הנפוץ ביותר מקורו בתחבורה: כלי רכב, רכבות ומטוסים, ובעיקר הרכבים הנעים על כבישים, בעיקר בדרכים העירוניות. להקטנת המטרד נעשים מאמצים הנדסיים רבים, חלקם לצדי הכבישים וחלקם בדירות הסמוכות לכביש. העבודה נועדה לבדוק את יעילות המחסומים האקוסטיים לבלימת רעש מתחבורה ו/או תעשייה, באמצעות מד-רעש וסקר סוציו-אקוסטי.

שאלות מחקר אפשריות מס' 1
מה ההפרש בעוצמת הרעש בדציבלים בין לפני ואחרי כל אחד מהמחסומים?
מה ההבדל בהפרש בעוצמת הרעש בדציבלים בין המדידות לפני ואחרי מחסומי הרעש למיניהם?

השערת המחקר
יעילות המחסומים האקוסטיים תדורג בסדר יורד באופן הבא: קיר אקוסטי בנוי, סוללת עפר, גדר חיה (צמחייה).

שאלות מחקר אפשריות מס' 2
מהי השפעת הרעש על גילאים שונים, ואיזה נזק בריאותי נגרם להם?
איזה ממאפייני הדיור (מיקום יחסי, קומה, תכנון הדירה) עמיד יותר למפגעי רעש?

השערות מחקר
דיירים מבוגרים, המתגוררים קרוב יותר למחסום גדר חיה , בקומות נמוכות, עם יותר פתחים לכיוון המחסום – יסבלו יותר מהרעש.

שיטות וחומרים
מד רעש

דרכי הביצוע
הבדיקה בשטח
איתור שלושה סוגים של בולמי רעש לצד כביש או ליד מפעל: קיר אקוסטי בנוי, גדר חיה (צמחייה), סוללת עפר או שילוב ביניהם.
• מדידת רעש ב- 10 חזרות לפני המחסום, ו- 10 חזרות אחרי המחסום.
• כל מדידה תתבצע על כל אחד מסוגי המחסומים הנ"ל.
• כל מדידה תתבצע 3 פעמים בשעות היום ופעם אחת בשעות הלילה.

סקר סוציו-אקוסטי
העברת שאלונים בקרב אוכלוסיות המתגוררות ליד מוקדי רעש תחבורתיים ו/או תעשייתיים.
בדיקת השפעת המחסומים האקוסטיים מהסוגים השונים, על החשיפה של האוכלוסיות הנ"ל לרעש.

הכנת השאלונים בפילוח אוכלוסיות ופילוח המגורים
פילוח אוכלוסיות:
גיל, ונזק בריאותי שנגרם כתוצאה מהרעש
פילוח המגורים של האוכלוסיות הנ"ל:
מרחק הדירה ממחסום הרעש, קומת מגורים (או גובה טופוגרפי), כיוון פתחי הדירה (יחסית למחסום).

תוצאות
סיכום כמותי ומצטבר של המדידות במד הרעש, והצגה גרפית שלהם, בליווי הסבר מילולי של כל גרף, והשוואה בין הגרפים בהתאם לסוגי המחסומים האקוסטיים. כך יעשה גם לסיכומי השאלונים והשוואה ביניהם בהתאם למאפייני הדיור שנסקרו.
סיכום ומסקנות
תיאור מהלך העבודה. המלצה להקים את המחסום האקוסטי שהתגלה כיעיל ביותר באמצעות המדידה במד הרעש, ו/או בתוצאות הסקר הסוציו-אקוסטי.

ביבליוגרפיה ראשונית
קלצ'קו שרה וחוב', עוברים לירוק (חלק ב'), משרד החינוך ואוניברסיטת בר-אילן, 2003, עמ' 303-353.






5. השפעת הרעש על כושר הריכוז
רעש מצטבר, בנוסף למטרד שהוא גורם בחיי היומיום, עלול גם לגרום נזק בריאותי בדרגות שונות, או לפגוע בכושר הריכוז של מורים ותלמידים. מורים המלמדים בבתי ספר הקרובים למוקדי רעש יתקשו ללמד. רעשי תחבורה, או רעשים מתמשכים אחרים, עלולים להקשות על רמת הלימוד והקשב. הרעש עלול לפגוע בכושר הריכוז של המורים והתלמידים כאחת, ברמת קליטת החומר ובהישגים של התלמידים. מטרת העבודה היא לבחון את השפעת הרעש על כושר הריכוז בגילאים, ובמגדרים שונים בבית-הספר.

שאלות מחקר
• כיצד משפיע הרעש על כושר הריכוז בגילאים, ובמגדרים שונים בבית-הספר?
• מהו הציון הממוצע בחתכים של שאלונים (הראשון והשני) ושל הכיתות (הראשונה והשנייה)?
• האם יש הבדל בפער הציונים הממוצע בין שתי הכיתות?
• האם יש הבדל בין הבנים והבנות בפער הציונים בשתי הכיתות?
• האם יש השפעות חיצוניות ( למשל רעש חיצוני) שעשויות להשפיע על התוצאות?

השערות מחקר
• הרעש משפיע על כושר הריכוז של התלמידים; ככל שהרעש חזק יותר כושר הריכוז יורד.
• רעש משפיע על כושר הריכוז של הבנים והבנות באותה מידה.

שיטות וחומרים
• אוכלוסיית היעד: לפחות שתי כיתות בבית-הספר בהפרש גילים של שנתיים לפחות. (ט' –י"א, או י'-י"ב).
• מכינים קטע מוזיקלי קצבי מוקלט בטייפ או על CD.
• מחברים שני שאלוני טריוויה, בכל אחד 20 שאלות רב-ברירתיות ("אמריקאיות") מתחומי דעת שונים (דוגמאות בסוף העמוד).

ביצוע הסקר
• מחלקים את השאלון הראשון לכיתות הנבחרות (לאחר תיאום מוקדם), בזמן מוקצב של 10 דקות.
• בו זמנית משמיעים את הקטע המוזיקלי הראשון לכיתה הראשונה בעוצמה גבוהה (85 דציבל), ואחר-כך אוספים את השאלונים לבדיקה. כנ"ל עם השאלון השני והקטע המוזיקלי השני, אך הפעם בעוצמה נמוכה (25 דציבל).
• הכיתה השנייה תשמש לביקורת, ויושמעו לה אותם הקטעים, באותן עוצמות, ויחולקו אותם שאלונים.
• השאלונים יאספו לבדיקה.

שאלות לדוגמא
1. מי כתב את ההמנון הלאומי? א. הרצל; ב. ביאליק; ג. נפתלי הרץ אימבר; ד. טשרניחובסקי.
2. מהו המחזור השנתי של השמש? א. 365 ימים; ב.356 ימים; ג. 360 ימים; ד. אף לא אחד מהם.
3. המושג ניטריפיקציה שייך ל: א. מחזור המים; ב. מחזור הפחמן; ג. מחזור הזרחן; ד.מחזור החנקן.

תוצאות
לבסוף יערך סיכום כמותי ומצטבר של ציוני השאלונים, והצגה גרפית שלהם, מלווה בהסבר של כל הגרפים, תוך השוואה והסבר, בהתאם להנחיות המובאות לעיל.

סיכום ומסקנות
תיאור מהלך העבודה. המלצה לדאוג לסביבת עבודה אקוסטית מתאימה בשעת עבודה ו/או מבחן, בהתאם לתוצאות הסקר הסוציו-אקוסטי. המלצה לרשויות לשפר את המיגון האקוסטי סביב בית הספר.


ביבליוגרפיה ראשונית
קלצ'קו שרה וחוב', עוברים לירוק (חלק ב'), משרד החינוך ואוניברסיטת בר-אילן, 2003, עמ' 303-353.





6. השפעת אתר פסולת לא מוסדר על המערכת האקולוגית
בין הבעיות שעמן מתמודדת חברת השפע, היא הצריכה המוגברת ותוצאותיה. 'טביעת הרגל' האקולוגית מותירה בנופים הטבעיים צלקות כרייה וכריתה וכן כמויות גדולות לא מוסדרות של פסולת. פסולת זו, בין אם זו פסולת אורגנית, פסולת בניין, פסולת רעילה או כל פסולת אחרת, עלולה להשפיע על המערכת האקולוגית. תשטיפים יכולים לחלחל למי התהום, רעלים עלולים להתפזר מסביב ועלולות להתפתח אוכלוסיות מזיקים. מטרת העבודה היא לבדוק את השפעת אתרי הפסולת הלא מוסדרים תוך התייחסות למגוון מיני הצומח ובעלי החיים.

שאלות מחקר
1. האם למזבלות שונות (מזבלות של פסולת ביתית, פסולת נייר, פסולת גזם עצים, פסולת בנין, פסולת מתכת) יש השפעות שונות על מגוון מיני הצומח ובעלי החיים?
2. האם לסוגי המזבלות השונות יש את אותה השפעה על מגוון המינים בכל מרחק שהוא?
3. האם ההשפעה של המזבלה תלויה בעונת השנה?
4. האם ההשפעה זהה בכל כוון?



השערות המחקר
1. מזבלה של פסולת ביתית תשפיע על מגוון מיני הצומח ומספר הפרטים בכל מין בטווח הקצר (עד 100 מ'). מזבלה של ניירות לא תשפיע על מגוון המינים ומספר הפרטים. למזבלות של גזם ופסולת בנין אין השפעה על מגוון המינים ומספר הפרטים בטווח הקצר והארוך. מזבלה של מתכות משפיעה על מגוון המינים וסביבתה הקרובה של המזבלה אמורה להכיל בעיקר צמחים עמידים למתכות כבדות (כמו טבק השיח למשל).
2. בעונת הגשמים ההשפעה של המזבלה אמורה להיות לטווח ארוך יותר (עד 1000 מ') בגלל נגר עילי ורוחות שמעבירים את חומרי הפסולת למרחקים גדולים.
3. כיווני הרוח ישפיעו על מגוון המינים – בטווח הקצר והבינוני – במזבלות של פסולת אורגנית.

שיטות וחומרים
מסביב למזבלה יסומנו חלקות בדיקה (בגודל של 10 X 10 מ') בארבע כיוונים שונים, ובמרחקים של 100 מ' ו-1000 מ' ממנה. החלקות ייבדקו בעונות השנה השונות וירשם מגוון מיני הצומח (חד שנתיים, רב שנתיים, שיחים, בני שיח, עצים), מספר הפרטים בכל מין, מגוון המינים שנמצא בהן: בעלי החיים (לפי שרידי הפעילות שלהם, מחילות פעילות, גללים, והימצאות בעלי החיים עצמם) ומספר הפרטים בכל מין של בעלי החיים. החלקות במרחק 1000 מ' הן בחזקת ביקורת, שכן ההשערה היא שאין למזבלה השפעה כל שהיא במרחקים כאלה.

תוצאות
יערך סיכום כמותי ומצטבר של תוצאות הבדיקות שנעשו, מלווה בהצגה גרפית והסבר מילולי של הגרפים, כולל הסבר ההשפעות שהתגלו ביחס למרחקים ולכיוונים מאתר המזבלה, וביחס לעונות השנה.

סיכום ומסקנת
יובא תיאור מהלך העבודה, וההשפעות השליליות של המזבלה על מגוון המינים בסביבתה. וכן פנייה לרשויות ולציבור תוך המלצה להעביר את הפסולת לאתר מוסדר ותקני.


ביבליוגרפיה ראשונית
קלצ'קו שרה וחוב', עוברים לירוק (חלק ב'), משרד החינוך ואוניברסיטת בר-אילן, 2003, עמ' 269-274.
שטסל זאב, משאבים וסביבה, האוניברסיטה העברית ירושלים ומשרד החינוך, 2001, עמ' 246-250.





7. צמח עדשת המים הגיבנת (Lemna Sp.) כאינדיקטור לזיהום חנקני במי בריכות
נחלי החוף בישראל, וגם נחלים ומקורות מים אחרים, הזדהמו מאוד בעשורים האחרונים, על-ידי שפכים רבים המוזרמים אליהם ממפעלים, משטחים חקלאיים, מרפתות ודירים ומשימושים אחרים. במרבית נחלי ישראל זורמים מים רוויים בחומרים אורגניים, מומסים בריכוזים שונים, לאורך התוואי. החנקן המומס במים הוא סימן חשוב לקביעת רמת הזיהום של המים.
מטרת העבודה היא לבחון את האפשרות שעדשת המים תשמש אינדיקטור כמותי לזיהום חנקני, שמקורו בזבל אורגני בעיקר, במי בריכות טבעיות ומלאכותיות.

שאלות מחקר
1. האם עדשת המים יכולה לשמש אינדיקטור לזיהום חנקני במי בריכות?
2. האם עדשת המים יכולה לשמש אינדיקטור כמותי לזיהום החנקני במים?

השערות המחקר
1. במחקרים שנעשו בארץ ובמקומות אחרים נמצא שהשורשים של צמח עדשת המים מתארכים ככל שאחוז החנקן במים יורד. אפשר ליצור אינדיקטור כמותי לכמויות החנקן במי בריכות, שכן התארכות השורשים היא פונקציה של ריכוז החנקן.
2. ההבדלים בין הזנים זניחים, ולכן אפשר ליצור אינדיקטור אחיד לריכוזי החנקן בכל זני עדשת המים.

שיטות וחומרים
שלב א
לביצוע הבדיקות יש ליצור בשלב הראשון עקומת כיול: מגדלים למנה בתוך כוסות מעבדה (ארלנמאיירים), כאשר עדשת המים מגודלת בקרקע מזון נוזלית (בתמיסה). בכל קבוצה של 50 כוסות יהיה ריכוז אחר של חנקן (מ-1% ועד 100%) ולאחר פרק זמן מסוים יש לבדוק את התארכות השורשים וליצור את עקומת הכיול: כאשר המשתנה הבלתי תלוי הוא ריכוז החנקן, והמשתנה התלוי – התארכות השורשים. יש להניח, כמובן, קבוצה אחת של כוסות שבהן משתמשים במים נקיים ללא חנקן.

שלב ב
מביאים דגימות מים מבריכות שאת ריכוז החנקן שלהן רוצים לבדוק, שמים בהן צמחי למנה, ולאחר זמן מה בודקים את האורך הממוצע של השורשי, ולפי עקומת הכיול קובעים את הריכוז הממוצע של חנקן במים.

תוצאות
יש לערוך סיכום כמותי ומצטבר של תוצאות הבדיקות שנעשו, ולדאוג להצגה גרפית שלהם, בליווי הסבר. יש לערוך השוואה ולהסביר את התפלגות ריכוזי החנקן במקורות המים השונים על פי התארכות שורשי הלמנה, המשמשים כאינדיקטורים.

סיכום ומסקנת
יש לתאר את מהלך העבודה ולהתייחס להשפעות ריכוזי החנקן במקורות המים השונים על התארכות שורשי עדשת המים. מומלץ להשתמש בשיטה זו כדי לבדוק כמותית את ריכוזי החנקן במקורות מים, לקבוע את איכותם ואת אפשרויות השימוש בהם.

ביבליוגרפיה ראשונית
קלצ'קו שרה וחוב', עוברים לירוק (חלק א'), משרד החינוך ואוניברסיטת בר-אילן, 2003, עמ' 300-334.
שטסל זאב, משאבים וסביבה, האוניברסיטה העברית ירושלים ומשרד החינוך, 2001,
עמ' 74-103.






8. חלזונות מהסוג שחריר הנחלים (Melanopsis sp.) כמדד לזיהום מי נחלים
הנחלים בישראל ומקורות המים האחרים, הזדהמו מאוד בעשורים האחרונים משפכים רבים המוזרמים אליהם ממפעלים, משטחים חקלאיים, מרפתות ודירים ועוד. המים הזורמים היום במרבית נחלי ישראל עשירים בחומרים אורגניים, מומסים בריכוזים שונים לאורך התוואי. החנקן המומס הוא סימן חשוב לקביעת רמת זיהום המים.
מטרת העבודה היא לבחון את האפשרות שהחלזון "שחריר הנחלים" ישמש כאינדיקטור לזיהום מי נחלים ומי בריכות טבעיות ומלאכותיות.

שאלות מחקר אפשריות
1. האם יש קשר ליניארי בין ריכוז המזהמים במים לבין כמות החלזונות מהסוג שחריר הנחלים (Melanopsis sp.) ?
2. האם כל החלזונות הם מאותו מין? היש הבדל בתפוצתם?
3. האם רגישות המינים השונים (או הטיפוסים השונים) למזהמים – זהה?

השערות המחקר
1. יש קשר לינארי בין ריכוזי החנקות, המלחים, ה-Ph , ומתכות כבדות ומספר הפרטים של השחריר בכל תחנה.
2. יש הבדל בין רגישות המינים השונים ולכן יתקבלו תוצאות שונות לגבי כל מין.

שיטות וחומרים
מחלקים נחל כלשהו מהמקור עד השפך לקטעים אופייניים, בני מספר ק"מ כל אחד. מומלץ לבחור קטעים שונים, המייצגים אזורי זרימה נקיה (במעלה הנחל) ואחרים המייצגים זרימה מזוהמת, במורד הנחל וקרוב לשפך. בכל קטע של כ-20 מ', לאורך הגדה ובמים הרדודים, סופרים את מספר החלזונות, ולוקחים חמש דגימת מים.
במעבדה בודקים בדגימות את ריכוז החנקות, ריכוז החמצן המומס, המליחות, המוליכות, ה-Ph, העכירות, ואם אפשר – אז גם מתכות כבדות. בכל תחנה יש לערוך 5 בדיקות לפחות.
יש כמובן לבדוק גם אתר ובו מים נקיים – כביקורת.

תוצאות
את הנתונים מעלים על תוכנת Excel במחשב ובודקים את המתאָם הסטטיסטי (רגרסיה לינארית) בין מספר השחרירים בכל תחנה וריכוז כל מזהם (בנפרד).
יש לצרף את מפת הנחל וסביבתו, הכוללת את תחנות המדידה, מקומות איסוף השחרירים, יישובים, מקורות זיהום (מפעלים מזהמים) ומיקומם יחסית לנחל.
על פי תוצאות הרגרסיה אפשר לדעת אם לפנינו אינדיקטור אמין לבדיקת זיהום, או לא.
המפה ממחישה את השתנות רמת הזיהום לאורך הנחל.

סיכום ומסקנות
בתיאור מהלך העבודה מומלץ להשתמש בשחריר הנחלים כסמן הביולוגי לבדיקת איכותית של זיהום המים בנחל. איתור הקטעים המזוהמים בנחל ומקורות הזיהום שלהם, דיווח על הממצאים לרשויות, המלצות לטיפול במפגעים הללו, על מנת לסייע בשיקום הנחל ולהחזרתו, במידת האפשר, למצבו הטבעי.

ביבליוגרפיה ראשונית
קלצ'קו שרה וחוב', עוברים לירוק (חלק א'), משרד החינוך ואוניברסיטת בר-אילן, 2003, עמ' 300-334.
שטסל זאב, משאבים וסביבה, האוניברסיטה העברית ירושלים ומשרד החינוך, 2001, עמ' 74-103 .






9. השפעת זיהום האוויר על התפתחות הצמחייה
זיהום האוויר הוא אחד המפגעים האקולוגיים המטרידים ביותר. מקומות הסמוכים למפעלים ואזורי תעשיה חשופים במיוחד למטרד זה, אך גם מקומות מרוחקים נפגעים ממנו בגלל רוחות המסיעות את המזהמים למרחקים גדולים. בשטחים עירוניים, הבנויים בצפיפות, זיהום האוויר גדול יותר בגלל הפליטה מכלי הרכב הרבים, וכליאת האוויר בין הבניינים הגבוהים. מטרת עבודה זו היא לבדוק את השפעת האוויר המזוהם הנגרם על-ידי המפעלים על התפתחות הצמחייה במרחקים ובכיוונים שונים, בעזרת חיישנים פשוטים.

שאלות מחקר
1. מהי השפעת המרחק מהארובה על זיהום האוויר?
2. כיצד משפיעה כמות הזיהום על הצמחייה?

השערות המחקר
1. זיהום האוויר יקטן ככל שמתרחקים מהארובה.
2. הנזק לצמחיה יגבר ככל שהאוויר מזוהם יותר.



שיטות וחומרים
מדידת זהום האוויר
קובעים שלושה מעגלי בדיקה במרחקים שונים מהארובה: 100 מ', 200 מ' ו-400 מ' ובמקומות בהם גדלים צמחי בר מקומיים, מאותו מין בכל מעגל.
במקומות הנבחרים מניחים חיישנים במעגלי הבדיקה השונים, בארבעה כיוונים של כל מעגל.
החיישנים: 12 צלוחיות עם צמר גפן טבול בכוהל, 12 צלוחיות עם נייר סינון, 12 זכוכיות מרוחות בוזלין.

בדיקת תוצאות זיהום האוויר
לצמר גפן והכוהל קובעים סולם גוונים: ללא כל גוון= 0 , כהה ביותר= 5 .
כהות הגוון מעידה על ריכוז החלקיקים העדינים באוויר, שנספגו בצמר הגפן.
על נייר הסינון סופרים את כמות החלקיקים הבינוניים.
על הזכוכית המרוחה בווזלין סופרים את כמות החלקיקים הגסים.

בדיקת הצמחים
ליד כל קבוצת חיישנים בודקים את הצמחים במדדים הבאים:
גובה הצמח.
קוטר הצמח.
מספר ענפים לצמח גדול.
מספר עלים לצמח קטן.
הערכת זיהום בשלוש דרגות:
מכוסה לגמרי בזיהום = 3
מכוסה חצי בזיהום = 2
מכוסה מעט בזיהום = 1
אין כל זיהום = 0

תוצאות
מרכזים את הנתונים על מפה הכוללת את מקור הזיהום (הארובה/ות), את מקומות המדידה סביבה, ואת נתוני זיהום האוויר שנבדקו. מוסיפים על המפה את נתוני הצמחייה שנבדקו, ורואים את הקשר בין דרגות זיהום האוויר לבין הפגיעה בצמחייה.

סיכום ומסקנות
יש להביא את תיאור מהלך העבודה והצגת השפעת האוויר המזוהם על הצמחייה. יש להביא המלצות לבעלי המפעלים והרשויות על אופן הטיפול בצמצום פליטת האוויר המזוהם ולהעמידם על הנזק שנגרם לצמחייה. יש להמשיך במעקב אחר הנושא.

ביבליוגרפיה ראשונית
קלצ'קו שרה וחוב', עוברים לירוק (חלק ב'), משרד החינוך ואוניברסיטת בר-אילן, 2003, עמ' 27-95.
שטסל זאב, משאבים וסביבה, האוניברסיטה העברית ירושלים ומשרד החינוך, 2001,
עמ' 135-188.





10. השפעת הצללה על התפתחות צמחי נוי
החקלאות המודרנית מאפשרת לשלוט על כמות ואיכות התוצרת. באמצעים חדישים של הנדסה גנטית והגנת הצומח אפשר לתכנן את הגידול ולכוון את התפתחותו לצורה, לצבע ולגודל הרצוי. עבודה זו היא דוגמא פשוטה לנושא זה, ותבחן את השפעת שינוי מידת ההארה שיקבלו צמחי נוי (למשל, יקינטון מזרחי) על התפתחותם בשיטות של 'חקלאות אורגנית' (ללא תוספות הורמונים או חומרים כימיים אחרים). העבודה תבחן את האפשרות לגרום לצמחי נוי לצמוח לגובה על-ידי שינוי התנאים החיצוניים.
לצמחי היקינטון המזרחי תפרחות צפופות הגדלות על גבעול קצר. יש עניין למגדלים להאריך את הגבעולים על מנת לשפר את הסיכוי למכירת הפרחים. לצמחים בעלי תפרחות עם גבעול ארוך יש עדיפות בשוק הפרחים, משום שהן מרשימות יותר ומאפשרות לערוך סידורי פרחים מגוונים.

שאלת המחקר
כיצד תשפיע ההצללה בגבהים שונים על התפתחות הצמחים?


השערות המחקר
ככל שנדאג להצל על הצמחים במהלך גידולם, כן יתפתחו בהם גבעולים ארוכים יותר.


שיטות וחומרים
מגדלים צמחי יקינטון מזרחי בתוך צינורות פלסטיק אטומים, ובאורכים שונים. שינוי מידת ההארה תיגרם על-ידי כך שהתאורה תבוא מחלקם העליון של הצינורות האטומים, שאינם באורך שווה.
חומרים לניסוי: ארבע אדניות בגודל 8020 x ס"מ וקרקע בנפח של 20 ליטר, 40 בצלים של יקינטון מזרחי, צינורות פי.וי.סי. "4 אטומים.

הטיפולים
1. בקרה ללא הצללה.
2 . הצללה עם צינורות פלסטיק באורך 10 ס"מ.
3. הצללה על-ידי צינורות פלסטיק באורך 20 ס"מ.
4 . הצללה על-ידי צינורות פלסטיק באורך 40 ס"מ.

שלבי הביצוע
שותלים את הבצלים באדניות ובתוך צינורות הפלסטיק (ב- 10 חזרות), ואחת לשבוע עוקבים אחר המדדים הבאים: א. גובה הצמחים; ב. כמות העלים; ג. צבע העלים בהשוואה לטבלת צבע מוגדרת מראש; ד. גובה עמוד התפרחת; ה. כמות הפרחים המצויים על עמוד התפרחת.
הערה: ניתן לבצע את הבדיקות ללא הסרת צינורות הפלסטיק.

תוצאות
הצללה בגובה 10 ס"מ תאפשר לצמח לגבוה, להתחזק ולפתח עמוד תפרחת.
הצללה בגובה 20 ס"מ תגרום להתפתחות מוגברת בגובה הצמחים, לעלווה עשירה, ולעמוד תפרחת גבוה. הצללה בגובה 40 ס"מ תגרום לצמיחה מוגברת מידי לגובה, לצמחים בהירים עם עמודי תפרחת שבירים ולמעט מאוד פרחים. יש להציג בצורה גרפית את תוצאות ההצללה ולהסביר כל גרף.


סיכום ומסקנות
תיאור מהלך העבודה, המלצה למגדלי פרחים להשתמש בידע זה כדי להאריך את גבעולי הפרחים שהם מגדלים ולשפר את מראם. המלצה להמשיך במחקר כדי לקבל תוצאות טובות עוד יותר.




11. רכבי שטח בשטחים פתוחים
מטרת העבודה
בשנים האחרונות גובר השימוש ברכבי 4X4 לבילוי ולפנאי. אלפי כלי רכב יורדים מכבישים ודרכים צדדיות ונעים בצורה בלתי מבוקרת בשטחים פתוחים ושדות מעובדים. מטרת העבודה היא לבדוק את ההשפעה האקולוגית על תופעה זו.

שאלת המחקר
כיצד משפיעה הנסיעה בשטח והידוק הקרקע על הנביטה ועל ההתפתחות של הצמחייה הטבעית בשטח הפתוח?

השערת המחקר
נסיעה מוגברת של רכבי שטח גורמת להידוק הקרקע ולעצירת נביטה מוחלטת על "עקבות" הגלגלים ('קוליסים'), למזעור הנביטה, ובהמשך גם לצמצום תכסית הצמחייה, גם בצידי הדרכים. הדבר עלול אף לגרום להגברת הנגר העילי על העקבות שנותרו בשטח, וליצירת חריצי סחף.

חומרים ושיטות
בשטח פתוח בו נעים בצורה בלתי מבוקרת רכבי שטח יסומנו שישה שטחים בגודל 10 X 10 מ'. שלושה שטחים יסומנו על קוליסים שונים, שני שטחים יסומנו לצד קוליסים (לכל היותר 5 מ' ממנו), ואחד יסומן כביקורת, במקום שאין קוליסים בכלל, אבל באותו תא שטח.
במשך תקופת ניסוי של כחודשיים יבוצעו חמש תצפיות בשטחים המסומנים. בכל תצפית יימדד בכל שטח קושי הקרקע , ייבדקו חריצי סחיפה, ייספרו ויימדדו גובה הצמחים, ותיבדק פעילות בעלי חיים (מחילת פרוקי רגלים ומכרסמים). קושי הקרקע ימדד על-ידי הקשות בפטיש, כל הקשה בעוצמה זהה, ומדידה בסרגל של עומק הסימן של חדירת הפטיש.

תוצאות
תוצאות התצפיות (לפי תאריכים) יוצגו על גרפים, לכל שטח מדגם בנפרד, ובו יועלו המשתנים הבאים: קושי הקרקע: עומק הסימן של חדירת הפטיש (במ"מ), ואורך חריץ סחיפה, (במ') במידה ויש. מגוון הצמחים: מספר הצמחים (מכל מין בנפרד) והגובה הממוצע של כולם. פעילות בעלי חיים: מספר המחילות בכל שטח ובכל תצפית. כל גרף ילווה בהסבר מילולי.
סיכום ומסקנות
תיאור מהלך העבודה, הדגשת הנזק שנגרם למערכת האקולוגית הטבעית במקום, המשמעות לאורך זמן, והמלצות לרשויות לטפל בנושא, לאכוף את החוק ולמנוע נזקים.

ביבליוגרפיה ראשונית
קלצ'קו שרה וחוב', עוברים לירוק (חלק ב'), משרד החינוך ואוניברסיטת בר-אילן, 2003, עמ' 373-375.
פייטלסון ערן, שמירת שטחים פתוחים בישראל בנקודת מפנה, אופקים בגיאוגרפיה, עמ' 7-27.
אפרת אלישע, גיאוגרפיה עירונית, יסודות, תל-אביב, 1994.