אקוטופ - עבודת החקר במדעי הסביבה
מבוא
אקוטופ הוא מיני מחקר שמטרתו לאפשר לתלמידים להתנסות ביישום עקרונות במדעי הסביבה, באמצעות עבודה מעשית בשטח. העבודה כוללת קריאה, תצפיות, ניסויי מעבדה, סקרים ו/או ראיונות. עבודת המחקר, שנעשית בסיוע מנחה (מורה או חוקר), מתמקדת באחד מתוך מכלול נושאים העוסקים ביחסים בין האדם לסביבה. העבודה שוות ערך ליחידת לימוד אחת (כ-90 שעות לימוד) ומהווה % 20 מציון הבגרות במדעי הסביבה ברמה של 5 יחידות לימוד.
במהלך עבודת האקוטופ התלמיד יחקור תופעות סביבתיות שונות, על-ידי איסוף נתונים, עיבודם וניתוחם, שיסייעו לו לקבל תמונה מעמיקה ומקיפה על הנושא שבחר, ומענה על שאלות הקשורות למחקר. לימוד בשיטה זו מקנה לתלמיד מיומנויות חקר,יסודות של חשיבה מדעית ודפוסים של עבודה עצמאית.
באמצעות העבודה התלמיד יתמקד ויתעמק בתחום התעניינותו, ויתמודד באמצעות תובנות רציונאליות עם בעיה סביבתית ממשית. ההתנסות במחקר והידע שירכוש התלמיד במהלך העבודה, יובילו אותו לראיה מערכתית של הנושא, להבנה טובה יותר של בעיות סביבתיות בכלל, ולדרכי התמודדות אתן בפרט. עבודת האקוטופ היא התנסות ראשונית המיועדת להכין את התלמיד להמשך דרכו כבוגר, ונכונותו לתרום בעתיד בתחומים שונים: בתעשייה, בחקלאות, בחינוך, בשירות הציבורי, במחקר האקדמי ובטיפוח קהילתו בהתנהלות סביבתית ערכית וברת קיימא. עבודת האקוטופ אמורה להיות שיא בלימודי הסביבה במהלך לימודיו בבית הספר התיכון, שתלווה אותו שנים ארוכות.
נוהלי העבודה
בחירת הנושא ואישורו
מומלץ להתחיל בהכנות בסוף כיתה י"א ולבצע את האקוטופ בכיתה י"ב. התלמידים יבחרו נושא סביבתי בתחום התעניינותם, וימלאו את טופס האישור הנדרש על-ידי הפיקוח.
על הנושא להיות ממוקד בנושא סביבתי בדגש על מעורבות האדם בסביבה. הנושא צריך להיות בר-ביצוע מבחינת עלויות, זמינות האביזרים, לוח זמנים ומרחק.
המורה ישלח את טפסי האישור למפמ"ר, לא יאוחר מסוף אוקטובר של כיתה י"ב. אם יהיו שינויים בנושאי הבחירה, המורה יודיע על כך למפמ"ר עד לסוף נובמבר. המפמ"ר יאשר או יעיר על תיקונים שיש לערוך בבחירת נושא האקוטופ, בהגדרת שם העבודה ובתוכניתה.
לאחר אישור הנושאים, ישמרו עותקים בידי המפמ"ר, והמקוריים יוחזרו לבית-הספר כשהם מתוקנים.
עם קבלת האישור, על התלמידים להתחיל בעבודה. מומלץ להתחיל בקריאת המקורות הביבליוגרפיים, ובהכנת סקירת הספרות, בתיאום עם המורה ובהדרכתו.

עבודת התלמידים
העבודה יכולה להעשות בזוגות או ביחידים. לא יאושר אותו נושא ליותר מזוג תלמידים אחד באותה כיתה, ניתן לאשר נושאים דומים, בתנאי שהם מתייחסים לסביבות שונות.
מהלך העבודה יתנהל בשיטת דיאלוג מתמשך והדדי ובשלבים בין התלמיד והמנחה, אך על התלמיד להיות היוזם העיקרי. במידה שהתלמיד איננו יוזם בחירה של נושא לאקוטופ, יציע המורה מספר אפשרויות, שמתוכן יבחר התלמיד את הנושא. כל שלב בעבודה מוגש לאישור המנחה להערות. המנחה יערוך תיקונים בעבודה ויחזירה לתלמיד, וחוזר חלילה – עד לגמר העבודה.
את העבודה יש להגיש בחוברת כרוכה ומודפסת ובהיקף של לא פחות מ-20-30 עמודים.
האחריות להצלחת העבודה משותפת לתלמיד ולמנחה, אך בראש ובראשונה היא מוטלת על התלמיד. אל לתלמיד לצפות שהמנחה יעשה את העבודה במקומו. המנחה יכוון, יסייע, ידריך, אך היוזמה, המחשבה ובעיקר הביצוע יעשו בידי התלמיד.

חובות מורה
מורה הכיתה הוא מנחה העבודה והוא האחראי הישיר על ביצועה, כולל עיבוד הנתונים, סיכום העבודה והגשתה. אם התלמיד נעזר בגורמים חיצונים המסייעים בהדרכה כמו החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים או מנחים פרטיים, על המורה לעקוב אחר שלבי העבודה והביצוע.
אין הסיוע החיצוני פוטר את המורה מאחריות על עבודת התלמידים. המורה יכין מראש לוח זמנים שעל פיו יערך המעקב אחר העבודה במהלך הכנתה. מומלץ שהמורה ינהל כרטסת מעקב לכל התלמידים.
המורה יביא לידיעת התלמידים את הקריטריונים להערכת האקוטופ בתחילת העבודה.
מורה הכיתה יבדוק את העבודות, יחזירן לתלמידים לתיקונים אחרונים, ואחר כך יעבירן אל הבוחן החיצוני, כשהן כרוכות ומוגשות כיאות. העבודות ישלחו לא יאוחר משבועיים לפני מועד הבחינה. הבוחן יחזיר את העבודות לתלמידים לכל המאוחר יומיים לפני מועד הבחינה. האחריות על העברת העבודות אל הבוחן וממנו מוטלת על מורה הכיתה. אין לאפשר העברת עבודות לבוחן על-ידי התלמידים. המורה יהיה נוכח בבחינה כצופה, בעיקר כדי להקל וליצור אווירה נוחה ורגועה לתלמידים. ציון הבחינה יקבע על-ידי הבוחן.
חוברת העבודה והמעקב אחר ביצוע האקוטופ ישמשו למורה הכיתה אמצעי הערכה למתן ציון המגן לאקוטופ (ציון השנתי). ציון המגן יובא לידיעת התלמידים לפני הבחינה בעל-פה, ויובא לבחינה כשהוא רשום בטופס הדיווח הרשמי 9540, שעליו יכתוב אחר כך הבוחן את הציון הסופי. אין להתחיל בבחינה לפני שיובא ציון המגן לידיעת התלמידים, ואין לאפשר לבוחן לעיין בטופס לפני הבחינה.
מומלץ למורה לנקוט במספר פעולות נוספות, שעיקרן פרסום המגמה, והבאת חידושים וממצאים מעניינים לידיעת התלמידים, צוות בית הספר וההורים. הדבר יעשה על-ידי:
– פרסום תוצאות העבודות על לוח המודעות של בית הספר.
– פרסום מנשר לקהילה ו/או לרשות המקומית, או האזורית, ובו תקציר העבודות.
– ארגון ערב הורים בו יוצגו עבודות האקוטופ.

חובות הבוחן
בוחן יבחן תלמידי כיתה אחת ולא יותר מארבעים תלמידים בסה"כ, כאשר ביום אחד יבחן לא יותר מ 20 תלמידים. הבוחן יקבל לידיו את העבודות כשבועיים לפני מועד הבחינה, יעריך אותן על-פי הקריטריונים שנקבעו, ויכין מראש שאלות בכתב, לכל תלמיד בנפרד, על פי העבודות שקיבל לעיונו לפני הבחינה.
הבוחן יחזיר את העבודות לתלמידים לכל המאוחר יומיים לפני מועד הבחינה, לעיון אחרון והתכוננות לבחינה בע"פ.


העבודה הכתובה
מרכיבי העבודה וסדר הופעתם:
שער חיצוני מאוייר ושער פנימי (לא מאוייר)
שם העבודה צריך להיות ממוקד ולא כללי. לדוגמא: "השפעת הטמפרטורה והלחות על תהליך היווצרות הקומפוסט". דוגמא לא טובה: 'יצירת קומפוסט'. בנוסף לכך, על השער התיצוני יופיעו שם בית הספר, שם העבודה, שם הכותב/ים ומספר/י תעודת הזהות, שם המנחה ותאריך ההגשה .


תוכן העניינים
על תוכן העניינים לכלול את רשימת הפרקים הראשיים ופרקי המשנה וציון מספרי העמודים.

הקדמה
ההקדמה תתייחס לבחירת נושא העבודה, לציון קווי היסוד שלה, למהותה וחלוקתה. כמו כן, יכללו בה דברי תודה לאלו שסייעו לכותב (מנחים, עורכים, מדפיס/ה וכד').

מבוא
המבוא יכלול את סקירת הספרות, את שאלות המחקר והשערות המחקר.
סקירת הספרות תכלול סיכום ועיבוד של קטעי מקורות שנכתבו על נושא העבודה בספרים, ו/או כתבי עת וביטאונים, סיכומי קטעים מעובדים של מאמרים, מידע מהאינטרנט, מחקרים ועבודות אחרות שעוסקות בנושא, תוך הדגשת הרלוונטיות לנושא הנבחר. יש לתת הפנייה למובאות ולרשימה הביבליוגרפית בסוף.
יש להקפיד על ניסוח ברור של שאלות המחקר והשערות המחקר. עליהן להיות בהתאמה לשם העבודה, להגדרת מטרות העבודה, ולזיהוי המשתנים (התלוי והבלתי תלוי). ניסוח השערות המחקר יתייחס לתוצאות המחקר הצפויות.




החלק המעשי
שיטת העבודה (ביצוע המחקר): תאור האתר בו מתבצעת עבודת המחקר, האמצעים לביצוע הניסוי או התצפית (חומרים וכלים) , בקרה, מספר חזרות, גודל המדגם, דו"חות התצפיות ותוצאות הניסויים בשטח ו/או במעבדה, הסקרים, הראיונות ו/או השאלונים, ו/או המודלים הממוחשבים, הכל בהתאם לנושא. במידת הצורך ייכתבו מכתבים לגורמים שבתחומם יתבצע המחקר ו/או ליחידה המקומית או האזורית לאיכות הסביבה.

תוצאות: תוצאות העבודה יכללו את כל הממצאים, הנתונים שחושבו, המאפיינים שנצפו, ואת החומרים שנאספו במהלך העבודה. יש לסכם את הנתונים הכמותיים ככל שניתן בטבלאות וגרפים. כמו כן ניתן להמחיש את תוצאות העבודה בעזרת צילומים ושרטוטים, בעזרת דגמים תלת ממדיים, פוסטרים, דוגמאות מוחשיות מהשטח וכו'. ממצאים רלבנטיים שנצפו, שאינם כמותיים, ואינם ניתנים לניוד – יתוארו בצורה מילולית.
מומלץ מאוד להיעזר בהצגת התוצאות במחשב, בתוכנתExcel (ראה פרק נפרד בחוברת זו).

דיון: הדיון יכלול ניתוח התוצאות והמידע שנאסף, בהקשר לשאלות המחקר שנשאלו. מהנתונים יזוהו וינומקו מגמות, השוואות, הבדלים וכו' העונים (או שאינם עונים) על שאלות המחקר, כפי שהם משתקפים ממהלך העבודה ובהתייחס לספרות המקצועית. מומלץ לצרף איורים, תמונות, מפות וכו'. יש להציג ממצאים רלוונטיים בלבד, ולהימנע מריבוי תיאורים מילוליים שלא לצורך. מומלץ להתייחס מתוך גישה ביקורתית לתוצאות העבודה בהשוואה לתוצאות מחקרים רלבנטיים בארץ ו/או בעולם.

סיכום ומסקנות: הסיכום יכלול תקציר מהעבודה שנעשתה, והסקת מסקנות מתוצאות המחקר. הסיכום צריך לקשר בין רכיבי העבודה: הנושא, שאלות המחקר, הרקע העיוני, התצפיות והבדיקות שבוצעו, ותוצאות הניסויים ו/או הסקרים. חשוב להוסיף המלצות אופרטיביות הכוללות פעולות שיש לבצע בהמשך, או בעיות שיש לפתור, או לחקור, ולציין כיצד תוצאות המחקר יכולות להשפיע על הנוגעים בדבר. ראוי להסיק מסקנות זהירות ומדודות, ולהימנע ממסקנות חפוזות וגורפות.

ביבליוגרפיה: העבודה תכלול רשימת ספרים, כתבי עת ואתרי אינטרנט בנושא העבודה. את המקורות הכתובים יש לכתוב ברשימה על-פי סדר הא"ב של האות הראשונה בשם המשפחה של הכותב. פירוט מקור הספרות ייכתב על-פי הסדר הבא:
ספר:
שם המחבר, שם הספר (בהדגשה), בית ההוצאה, שנת ההוצאה, ומספר/י העמוד/ים ממנו נלקח הציטוט או המידע.
דוגמא לספר של מחבר אחד: זהרי, מיכאל, עולם הצמחים, עם עובד, 1954, עמ' 26-34.
כאשר יש מספר מחברים: שמותיהם יכתבו כאשר הסימן ; מפריד ביניהם. השאר כנ"ל.
יותר משלושה מחברים: רושמים את שם המחבר הראשון ומוסיפים: 'ואחרים'.
מאמר:
שם המחבר, שם המאמר, שם כתב העת, כרך, מספר חוברת, שנה, מספרי העמודים.
דוגמא: גליל, יעקב, "השפלה מהי?" טבע וארץ, כרך ט' (4) 1967, עמ' 220-224.

מאמר באינטרנט:
שם המחבר, שם המאמר, שם האתר (דף הבית), והכתובת.
דוגמא: בני שלמון, "לטבע נולד: פגיעה במקום חיות", בספריה הוירטואלית באתר מט"ח: http://lib.cet.ac.il . תאריך עדכון: 1/5/03.


צורת הגשת העבודה הכתובה: יש להגיש את העבודה כשהיא מודפסת, נקייה באופן נעים לעין, ללא שגיאות כתיב. רצוי לפתוח כל פרק בעמוד חדש. יש להדגיש כותרות פרקים ותת-פרקים, ולהבדיל ביניהם בצורה היררכית, שיטתית, ומאובחנת על-ידי גודל פונט (אות) או בקו תחתון. יש להקפיד על שוליים רחבים ומספרי העמודים. תוכן העניינים יכלול את כותרות הפרקים ומספרי העמודים בהתאמה לטקסט. הדבר מקל על התמצאות בעבודה והתרשמות הבודק. על העבודה להיות כרוכה עם שער מאוּיר, ובו שם ולוגו של בית הספר, נושא העבודה, שם הכותב/ים, שם המנחה והשנה.

כללי ההדפסה:

• פונט מומלץ (אות) : הדסה, David או Frank Ruhel בגודל 12.
• רווח: שורה וחצי.
• שוליים אחידים (3 ס"מ) ומיושרים מימין ומשמאל.
• על מספרי העמודים להתחיל בפרקי המבוא.
• יש להקפיד שהמספר הזוגי של העמוד יופיע תמיד מצד ימין והבלתי זוגי מצד שמאל (כך הדבר בכל ספר או חוברת תקנית).

הערות:
• אין לניילן דפים (הדבר מקשה על בדיקת העבודה).
• עותקים: מומלץ לצלם מספר עותקים של העבודה לפני הגשתה, ולשמור עותק אחד בידי התלמיד כדי להתכונן כראוי לבחינה בעל-פה. עותק מהעבודה יישאר אחרי הבחינה בבית הספר.


שלבי ביצוע המחקר
שלבים (יש להוסיף לוח זמנים לכל שלב, מותאם לצורכי כל בית ספר)
• שלב ראשון: בחירת נושא וקביעת מנחה העבודה (בתיאום עם המורה), מפגש הסבר ראשוני עם המורה/מנחה, דיון, והכוונה.
• שלב שני: הגשת הצעת מחקר ראשונית, כולל נושא העבודה, שאלת המחקר, וביבליוגרפיה ראשונית , על גבי טופס האישור הרשמי.
• שלב שלישי: תיקונים והשלמות על טופס האישור, והעברתו לאישור מפמ"ר.
• שלב רביעי: קבלת אישור מפמ"ר, או הערות ותיקונים.
• שלב חמישי: קביעת תוכנית עבודה, מועד תחילתה והכנת סקירת ספרות. דיווח למנחה, דיון, אישור ו/או השלמות ותיקונים של תוכנית העבודה.
• שלב שישי: התחלת העבודה בשטח, והתקדמות על-פי תוכנית העבודה, אחת לשבועיים (בערך, ו/או לפי הצורך) תתקיים פגישה עם המנחה לדיון, אישור ו/או השלמות ותיקונים.
• שלב שביעי: הגשת טיוטת עבודה גמורה ולא כרוכה, למנחה.
• בדיקת הטיוטה על-ידי המנחה האישי ואישור לכריכה.
• שלב שמיני: בדיקת העבודה הכתובה הגמורה ובחינת מתכונת בעל פה, בידי המנחה האישי, ומתן ציון המגן .
• העברת העבודה לעיון הבוחן החיצוני.
• שלב תשיעי: בדיקת העבודה הכתובה בידי בוחן חיצוני.
• שלב עשירי: בחינה בעל פה בידי בוחן חיצוני, ומתן ציון.


הבחינה בעל-פה
הבחינה תנוהל בידי הבוחן החיצוני, בנוכחות מורה הכיתה. יחד עם הבוחן הם ידאגו לאווירה שתאפשר לתלמידים להבחן בנינוחות, להתבטא בחופשיות, וללא תחושת לחץ מול הבוחן החיצוני. כל נבחן ייבחן לחוד. גם אם העבודה נעשתה בזוג ייבחנו שני התלמידים בנפרד.
תחילה יעבור הבוחן על הערותיו לעבודה הכתובה (בחלק זה יכולים להיות נוכחים שני התלמידים הנבחנים). לאחר מכן ישאל הבוחן כל תלמיד בנפרד שאלות המתייחסות ישירות לחלקו בעבודה המעשית. כן יציג שאלות מהעבודה הכתובה, כולל שאלות רקע (מתוך סקירת הספרות) ומספר שאלות הבנה (ניתוח תוצאות המחקר: גרפים, טבלאות, מפות וכו'). הבוחן יעריך את הבנת התלמיד את אשר ביצע, את שליטתו בחומר ובנתונים, ואת מידת עצמאותו בעבודה.
ההערכה תעשה בצורה הוגנת ועניינית בהתאם למפתח ההערכה ולקריטריונים שלהלן. הציון יינתן על-ידי הבוחן תוך התייעצות עם מורה הכיתה (לא חובה).
הערכה
ניקוד להערכת העבודה בכתב
• שער, תוכן העניינים, הקדמה מבוא וסקר ספרות: 20 נק'
• מטרות העבודה, שאלות המחקר והשערות המחקר: 10 נק'
• שיטת העבודה ותיאור ביצוע המחקר: 20 נק'
• תוצאות ודיון: 20 נק'
• סיכום: 20 נק'
• ביבליוגרפיה: 5 נק'
• איכות הגשה: 5 נק'
• סה"כ: 100 נקודות.

קריטריונים להערכת הבחינה בעל-פה
ידע (25 נק'):
• שליטה בנתונים ויכולת לנתח ולהסביר את התוצאות שבטבלאות ו/או הגרפים.
הבנה (35 נק')
• הבנת ההשלכות של הנושא בהקשר מדעי, חברתי, כלכלי, פוליטי ומוסרי.
• התמצאות בהיבטים העיוניים ובעקרונות המחקריים של העבודה בכל שלביה ויכולת להסבירם.
יישום (35 נק'):
• יכולת להעלות שאלות חקר נוספות, והבנת קשרים מערכתיים של הנושא הנחקר.
• יישום ידע לשאלות תיאורטיות, תוך ביקורתיות והסתייגות.
יצירתיות והשקעה (5 נק'):
הכנת פוסטר, דגם, צילום סטילס ו/או וידאו ו/או מצגת.

ציון
• ציון המגן יינתן על-ידי מורה הכיתה ו/או בהתייעצות עם המנחה האישי. הוא מורכב מציון העבודה בכתב 60%, וציון הבחינה בעל פה 40%.
• ציון הבחינה יינתן על-ידי הבוחן החיצוני. הוא מורכב מציון העבודה בכתב 60% וציון הבחינה בעל פה 40%.
• הציון סופי : מורכב מ-50% ציון המגן ו-50% ציון הבחינה.




דוגמאות לנושאי אקוטופ
על העבודה להתמקד בנושא בין-תחומי הקשור ליחסי הגומלין בין האדם והסביבה הפיזית ו/או האנושית. לא תתאפשר עבודה חד-תחומית.
הנושאים צריכים להיות ממוקדים בכיוון אקולוגי/ביולוגי של איכות סביבה (מגוון מינים, מים, פסולת מוצקה, אוויר, רעש וכו'), או בכיוון גיאוגרפי-תכנוני של איכות סביבה (עיור, שטחים פתוחים, ניהול ושימור סביבתי וכו'). ניתן גם להציע נושא בתחום האתיקה, האקטיביזם, ו/או החינוך הסביבתי, או להציע נושא אישי אחר, שיעמוד בקריטריונים.

הנושאים:
• מגוון מינים: הדברה ביולוגית, השפעת האדם על התנהגות בעלי חיים, חיטוי סולרי של קרקע, יעילות מיגון צמחים, צמחים ובעלי חיים כביו-אינדיקטורים.
• מים: זיהום מעיינות ונביעות בידי אדם, זיהום נחלים על ידי מפעלים ורשויות ופעולות לטיהורם, זיהום חופים, שימוש חוזר במים דלוחין (מים אפורים) והשפעתם על הצמחייה, השפעת מי-תהום מזוהמים על הצמחים.
• פסולת מוצקה: חוק הפיקדון, מִחזור מכלי משקה, מִחזור נייר בבית הספר, השפעת פסולת בניין על צמחים.
• אוויר: השפעות זיהום אוויר על הצומח, החי, או על האוכלוסייה במרחב, זיהום אוויר מכלי רכב (במכון רישוי).
• רעש: סקרים סוציו-אקוסטיים על השפעות רעש ממקורות שונים על חתכי אוכלוסייה: רעש ממזגנים, דיסקוטקים, כלי רכב, מטוסים וכו'. בדיקת יעילות סוגי מיסוך רעש שונים (קיר אקוסטי, צמחייה, חלונות כפולים וכו').
• ניהול ושימור סביבתי: סקר תושבים לגבי תכנית פרויקט שעלול להיות מטרד סביבתי בשכנותם (Nimby), סקר תושבים לגבי תוכנית פרויקט פיזי (כביש, שכונה, מתקן) שימוקם בשטח פתוח רגיש מבחינה סביבתית, ממשק תחבורה ובעלי חיים (דריסות בכבישים), ממשק תחבורה וצמחים, השפעת סוללת כביש על צמחייה (שימוש ב'כוורות' סחף Geo-web), השפעת הידוק רכבי שטח על צמחייה, השפעת זיהום דלק על צמחייה וכו'.