דף מידע למדריכים בנגב- הר הנגב הנגב המערבי והפראן מס' 4
מערת ניצנה
בעלי חיים החיים במערות הנגב- ארבל לוי
מבין בעלי החיים, יש הבונים את ביתם בין ענפי העצים, יש החופרים מחילות, יש המסתתרים מתחת לאבן ויש המנצלים כוכים טבעיים ומערות.
כשמדברים על מערות אי אפשר שלא לדבר על עטלפים!

עטלפים קיימים בעולם כבר מלפני 50 מיליון שנה- תקופת האיאוקן.
הם שיכים למחלקת היונקים והם המעופפים היחידים במחלקה זו.
בעולם 990 מיני עטלפים המחולקים לשתי קבוצות עיקריות:
*עטלפים גדולים- כ- 160 מינים- מאופיינים בפרצוף מאורך, חלל אף גדול ועיניים גדולות. הם בעלי חוש ריח טוב וחוש ראייה טוב.
עטלפים קטנים- כ- 830 מינים. מאופינים בפרצוף פחוס בעל קיפולי עור באזור האף והאוזניים, העטלפים הקטנים מתמצאים במרחב ע"י תהודה וקול.
בארץ 32 מינים של עטלפים מתוך סה"כ 100 מינים של יונקים החיים בארץ. ברוב המקרים העטלפים הקטנים הם אלו שחיים במערות.
מה שמאפשר לעטלף להתמצא בחשכה מוחלטת בתוך מערה, זו היא האקולוקציה (התמצאות בעזרת תהודה)- העטלף צועק בקריאות קצובות לחלל, את החזר הקול של הקריאות הוא קולט באברים מיוחדים הממוקמים בראשו, מההחזר של הקול הוא "יודע" להרכיב תמונה.
בנגב כל העטלפים הנם עטלפים קטנים וכולם משתמשים באקולוקציה להתמצאות במרחב.
מיני העטלפים הדומיננטים בנגב:

פרסף הנגב (Rhinolophus clivosus acrotis)– זהו עטלף קטן הנפוץ בדרום מערב אסיה צפון אפריקה, בארץ מצוי בנגב ובערבה.
אורך גופו כ5.5 ס"מ ומשקלו כ-8 גרם. לעטלף זה בקדמת הפנים ישנו איבר המזכיר בצורתו פרסה, מכאן שם הסוג.

אשף מצוי (Tadarida teniotis ruppelli)- עטלף קטן, אורך גופו כ7-8 ס"מ לא כולל הזנב, משקלו כ- 22-24 גרם.
נפוץ בעולם בדרום אירופה, אסיה ודרום אפריקה, בארץ מצוי בעיקר באזור הים תיכוני אך חודר גם לנגב.
האשף חובב מערות וסדקים צרים לכן קשה מאד לראותו באור יום.
זהו העטלף היחידי שניתן לשמוע את קולות הציקצוקים שלו באוזן בלתי מזוינת.

בבית ספר שדה שדה בוקר- ניתן לשמוע הרצאה בליווי שקופיות בנושא עטלפים, הכולל גם טיול לילי לאורך מצוק הצינים, בכדי לראות את העטלפים ולשמוע את ציקצוקיהם בעזרת גלאי עטלפים.

מלבד העטלפים גם מיני בעלי חיים אחרים מנצלים את המערות והכוכים.
טורפים גדולים כמו הנמר הצבוע הזאב והשועל לא יהססו להיכנס למערה קרירה להעביר בה את שעות היום החמות.
לי ידועה תצפית אחת באזור שדה-בוקר על נמר שנכנס למנוחת יום במערה טבעית (לא מחילה חפורה).
גם הזוחלים מנצלים את נישת המערות- שממית בתים, ומניפנית מצויה, מוצאים את המערה כבית גידול אידיאלי, המערה מספקת להם מכסה קריר ולח מהשמש המדברית.
גם נחשיים נהנים מקרירות המערה, המשמשת להם אזור מצוין לטרוף עטלפים ושממיות.
במקרים רבים מצאתי נשלים של נחשים במערות וכוכים.
להבנתי הנחשים המידבריים יעדיפו להתנשל במקומות חשוכים וסגורים, כך ישמרו על גופם מחום השמש ברגעים הראשונים של חשיפת העור החדש.

אלה רק חלק קטן מבין בעלי החיים המשתמשים במערות לצורך מחיתם, אנה הקפידו לא להיכנס למערות בימי החורף, בכל כניסה למערה זיכרו! ישנם בעלי חיים המתגוררים במערה באופן קבוע אנה השתדלו לא לגרום להם נזק.