ההווי בחדרים
כאשר ניכנסנו לחדרים לא ידענו איך נסתדר במשך 5 ימים 3 ילדים בחדר קטן אחד.
חלקנו גם כן ישנו עם ילדים שהם לא מכירים אבל מהר מאוד כול זה השתנה...
מהר מאוד כול הילדים למדו להכיר אחד את השני.
בלילה הראשון לא יצאנו מהחדר כי לא הכרנו אחד את השני... אבל כאשר התחלנו להכיר התחלנו לצאת מהחדרים ולדבר אחד עם השני.
בהתחלה עמד הזמן מלכת... הדקות לא זזו השתעממנו עד שעת כיבוי אורות אבל אחרי שהכרנו והתחברנו, הזמן עד כיבוי אורות עבר מהר מדי.
אנו נכנסנו לחדרים בסביביות השעה 9 בערב התקלחנו, התלבשנו ויצאנו החוצה לדבר עם השכנים שלנו.
מהר מאוד נוצרו קשרים, החלפנו מספרי טלפונים ומאוד נהננו.
בהתחלה חשבנו שהזמן לא יעבור אבל עכשיו אנחנו לא רוצים להיפרד. הרגשנו הקלה רבה לאחר שהתחברנו אחד עם השני...
ניפגש בשנה הבאה...
מנועם, ספיר וטוהר