ערב במאהל בדואי
ביום שני אחר הצהריים נסענו לאוהל בדואי,
שם עברנו הרצאה קצרה על חיי הבדואים,בעלי החיים שלהם,מנהגיהם וחיי החברה שלהם.

האוהל הבדואי
תחילה נסביר מעט על האוהל הבדואי:
האוהל הוא ביתו של הבדואי. הוא קל ונייד, ולכן מתאים לצרכים של חיי נדודים.

המאהל הוא ריכוז של כמה אוהלים, ומשמש בית למשפחה אחת או למספר משפחות. בעבר, כשהיו הבדואים נודדים ומחפשים מקורות מים ומרעה חדשים, היה המאהל כולו נודד. היום נותרו בנגב מעט מאוד מאהלים, ומרבית הבדואים מתגוררים ביישובים שהוקמו באופן ספונטאני וביישובים מתוכננים.

האוהל מותאם לחיי נדודים. ניתן לקפלו ולהעתיקו ממקום למקום, בהתאם לעונות השנה, ויריעותיו מותאמות לתנאים המשתנים של מזג האוויר.

בחורף בונים הבדואים את אוהליהם בתחתית מדרון - במרחק סביר מערוצי מים זורמים - להגנה מפגעי מזג האוויר. אוהל החורף עשוי משער עיזים שחור ואטים למים, ומכאן שמו: "בית א-שער".

בקיץ מוקם האוהל הבדואי בראש גבעה, ויריעותיו עשויות מחומרים קלים יותר, כמו יוטה וברזנט. פתח האוהל פונה תמיד למזרח - לכיוון השמש העולה.

האוהל הוא מקום מגוריה של המשפחה הגרעינית, ובלילות קרים הוא משמש גם כמחסה לצאן. לעתים מחולק האוהל למדורים, מדור גברים ומדור נשים, מה שמבטא את חלוקת התפקידים הברורה בין בני הזוג, האופיינית לחברה הבדואית המסורתית.

חוויות מהאוהל הבדואי
חוץ מלשמוע מפי בדואי על חיי הבדואים, גם כובדנו בארוחה נהדרת המורכבת מפלטת סלטים,טחינה,חומוס,לאפות,ומנה עיקרית:אורז ובשר.
ולסיום- שתינו תה ואכלנו בקלאוות !
אחרי שהיינו שבעים ומרוצים- המשכנו בחידון בנים נגד בנות על דרכי ההתרבות של בעלי החיים.

לסיכום:
חוויה מהנה במיוחד, מומלצת לכל אחד ואחת מכם !

הכנסת אורחים היא אחד מהמנהגים החשובים ביותר לבדואים. מוטיב מרכזי באירוח הוא הכבוד שמעניק המארח לאורחו. בדואי המארח באוהלו, מובטח לו שיתקבל יפה באוהלי אחרים בשעת הצורך, כפי שמעיד הפתגם: "המזון אשר יגישו הגברים (המארחים) הוא הלוואה הניתנת לאורחים".