ערב עקרבים מאת אופיר איתי וניר
אודות העקרבים
העקרב הוא מבעל החיים היבשתיים הקדומים ביותר על פני כדור הארץ בסדרת העקרבים מונים המדענים כ-700 מינים שונים, בארץ ישנם כ- 19 מינים.

העקרבים פעילים בלילה ובשעות היום הם חבויים מתחת לאבנים או בסדקי עצים וסלעים ויש ביניהם אף כאלה החופרים מחילות בקרקע ומתחבאים בהן. בלילה הם יוצאים ממחבואיהם וצדים את טרפם, חרקים ועכבישים (את טרפם מגלים העקרבים בעזרת שערות הפזורות על אצבעותיהם). אחרי שהעקרב גילה את טרפו הוא תופס אותו בצבתות שלו ומרים לאוויר, אח"כ העקרב מכופף את בטנו האחורית קדימה ועוקץ את טרף. לאחר כמה דקות מת הטרף והעקרב שהפה שלו ובית הבליעה שלו צרים מאוד ואינו יכול לבלוע גושים אלא נוזלים מוצץ את תכנו ומותיר את שלדו הקשה. העקרב עשוי לזלול טרף הגדול כמעט כגודלו ולאחר מכן מסוגל לצום שבועות אחדים ואף חודשים.

ישנם עקרבים שהם שוכני מחילות וכאשר הם חשים רעב הם יושבים בפתח המחילה ומחכים שעות ולפעמים אפילו ימים לטרף שיעבור בטווח הצבתות. אם הטרף עובר מחוץ לטווח הצבת,העקרב לא יזוז ממקומו בשביל ללכוד אותו אלא ימתין לטרף חדש אפילו אם הדבר יעלה לו ביום ויומיים של רעב. כשנכנס טרף כלשהו לטווח העקרב נשלחות לעבר הטרף הצבתות וברגע שהטרף נלכד, הוא מוצמד ע"י העקרב בכוח רב אל פתח המחילה. ברגע זה שולח העקרב את זנבו ומגשש בעוקצו את גופו של הטרף. העוקץ הוא עדין ועלול להיפגע אם לא ישתמש בו בזהירות. העקרב ממשש בעוקצו את גוף הטרף, עד שהוא מגיע למקום של עור רך בין חלקי הגוף. רק אז העקרב עוקץ ומזרים דרך העוקץ כמות של ארס המספיקה בהחלט לשיתוק הטרף. לאחר ששותק הטרף, מושך אותו העקרב פנימה אל תוך המחילה ומתחיל באכילה המתבצעת בעזרת המלתעות הנמצאות בפיו של העקרב.

כמו כל שרשרת מזון המכבדת את עצמה העקרבים מהווים גם כטרף חביב מאוד על סוגים שונים של בעלי חיים (נחשים, עכבישים ואפילו עקרבים אחרים). כאשר העקרב נמצא פנים מול פנים עם אויב הוא נוהג להניף את זנבו למעלה ואת ידיו (הצבתות) קדימה ולצדדים. כאשר האויב מנסה לתפוס את העקרב, שולח העקרב את זרועותיו לאחוז באויב ולצבוט אותו. אלא שצביטות אלה אינן עוזרות לעקרב כאשר הוא נלכד בידי אחד מאויביו הרבים שכן הארס של העקרב אינו משפיע על אויביו אלה, מפני שהם מחוסנים מפניו.

לצורך רבייה מחוללים הזכר והנקבה בריקוד כלולות מסובך שבסופו נולדים הצאצאים שמגיחים, עולים על גב האם ושוהים שמה מספר ימים. העקרבים הקטנים משריצים 5-7 עקרבונים ואילו הגדולים משריצים 30-45 עקרבונים קטנים. ניקוי גוף העקרב נעשה במריחת הגוף בנוזל שמנוני שלאחר ייבושו נראה כעין ציפוי בלכה.

מה לעשות כאשר נעקצים? ארס העקרבים משפיע על מערכת העצבים ועל מערכת
הלב וכל הדם. העקיצה מכאיבה מאוד וכאשר כמות הארס המוזרקת משמעותית, יחוש הנעקץ את השפעתו על מערכת הגוף תוך זמן קצר מאוד. התגובה להתפשטות הארס עלולה להיות אי-שקט, התכווצות שרירים, הפרשת רוק דמעות וזיעה מרובות והתגברות קצב הלב. אפשר לקרר את מקום העקיצה בשקית עם מי קרח -הקירור מקל את הכאב ומאט את קצב פיזור הארס.

אך כמובן אפשר להימנע מעקיצה. יש לפנות מהסביבה הקרובה מקומות מסתור אפשריים. כאשר שוהים במחנה בחיק הטבע יש להפקיד על ניעור האוהל ושקי השינה לפני השינה ובבוקר יש לנער היטב את הבגדים והנעליים לפני לבישתם.

רבים שנעקצו ע"י ערב תיארו את זה ככאב זמני פצע שנשאר כמה ימים ועובר. זה במקרה שבעקיצה לא הוזרק מספיק ערס, או שהעקרב לא מסוכן, במקרים מסוימים צעירים מצליחים להתגבר על עקיצות עקרבים בעזרת גופם הצעיר שמצליח לחסן את עצמו.


מה עשינו בערב?.............
ירדנו מהאוטובוס והתחלקנו לארבעה קבוצות ובכל קבוצה היה מדריך עם מנורת אולטרה סגול בישביל שנראה את העקרבים בחושך כי גופם זוהר באור אולטרה סגול.
התחלנו בחיפושים,ומיד לאחר כמה דקות נתקלנו בעקרב צהוב בשם "עב יד". הוא נקרא כך משום ששתי ציבתותיו עבות וביחס לאדם הן משמשות כמעין זוג ידיים.
כעבור מספר פעמים נתקלנו בעוד כמה עקרבי עב-יד וקיבלנו כמה הסברים על העקרב עצמו ומה עושים כשנעקצים.
ניתקלנו גם בעוד עקרב צהוב ששמו עקצן. הוא מבין העקרבים המסוכנים בארץ ועקיצתו מכאיבה אך אם מקבלים טיפול נכון ניצלים מהארס והסכנה משקיפה רוב בתינוקות וקשישים.
למרות החוויה השמחה נתקלנו בדבר מאוד מצער-ראינו עקרב מסוג עב יד שנרמס למוות. לכן צריך להיזהר מאוד מעקרבים על האדמה.
עקרב היא חיה מרשימה ומרתקת שעד היום היא מהווה מיסתורין לזאולוגים ולחוקרים על עברה העתיק.