הקומזיץ והאורז הלא מוכן...
הכל התחיל ביום שלישי... ישבנו בחדרים ודיברנו כשפתאום שמענו דפיקות על הדלת, ואת הקול של אמיר. "צאו כבר אתם מאחרים ב 20 דקות!!!!! יצאנו אל הרכב ספארי , הרגשנו את הרוח שהורסת את השיער, נרדמנו לקולו של אמיר "חווה בלה בלה בלה אבנים בלה בלה בלה בדואים בלה בלה בלה...... " כשירדנו כולם היו מסטולים.

אחרי שירדנו חיכינו חצי שעה לג'יפ עם האוכל, ובנתיים בלסנו ביסלים וכיפלי....

כשהגיע הג'יפ כולם התחילו להכין את האוכל:

היה סלט ענק שכל חתיכה מימנו דורשת ביס משל עצמו...

אורז שגרם לנו לכאב שיניים.

החושך ירד, ולא ראינו כלום.,

בתוך הסק"שים נירדמנו ...

בבוקר חצי מהילדים היו צריכים טיפול פנים דחוף בגלל כל מני סימנים שחורים של עפרון...

חזרנו עייפים ורעבים (אחרי הארוחה של הערב לפני), נכנסנו לחדרים והתעלפנו מעייפות (כמו האיטלקי-מהסיפור שסיפרו לנו.....)