מסילת הרכבת התורכית
על הרכבת
ב-4 באוגוסט 1914 , עם פלישת גרמניה לשטחי בלגיה פרצה מלחמת העולם הראשונה באירופה. לאחר מס' חודשי ניטרליות הצטרפה למלחמה תורכיה, לצידהן של גרמניה ואוסטריה. בכך הגיעה מלחמת העולם הראשונה גם לאיזור מזרח הים התיכון - כאשר נפתחה חזית חדשה מול בריטניה, אשר יושבת במצריים. תורכיה לוטשת עיניה לתעלת סואץ.
בעקבות ההוראה של ג'מאל פאשה לכבוש את תעלת סואץ מידי הבריטים הועלה לראשונה הצורך ברכבת שתגיע לאזור הדרום. כבר ערב תחילת המלחמה החלו התורכים להשקיע אנרגיה ומשאבים לצורך פיתוח תחבורת הרכבות בישראל מתוך הבנה של המצב המלחמתי החדש במזרח התיכון אשר הוציא לחלוטין את אפשרות התנועה בים התיכון הנשלט ע"י הצי הבריטי ,הצי החזק בעולם דאז. התורכים הטילו את המשימה של תכנון הרכבת אל תעלת סואץ על היינריך מייסנר , מהנדס גרמני שעבד עם השלטון התורכי וזכה לתואר פשה המכובד. מייסנר שינה את תיכנון המסלול של מסילה חדשה שנעה מעפולה דרך השומרון ובמקום להמשיכה לשכם וירושלים כמתוכנן היא נעה לכוון טול כרם ומשם לוואדי סרור (נחל סורק), פלוג'ה, משמר הנגב של היום ולבאר שבע. מסילת הרכבת הגיעה לבאר שבע באוקטובר 1915 כ-8 חודשים לאחר ניסיון הנפל לכבוש את התעלה.

התורכים שעדיין לא נואשו מלכבוש את אזור התעלה המשיכו את בניית המסילה דרך ביר עסלוג' (צומת משאבים), לנחל לבן ומשם במאי 1916 הגיעה המסילה לניצנה ,מקום מושבה של המפקדה התורכית האזורית , משם המשיכה המסילה כ-17 ק"מ נוספים עד עזוז ,באורותיים שם חצתה את הגבול לסיני והגיעה עד קציימה (קוסיימה) כ- 30 ק"מ מעזוז ונעצרה.
על הסקר
על קו באר שבע - עו'גה אל-חפיר (עזוז) – קציימה, במקביל לכביש, נראים שרידיה של מסילת הרכבת התורכית. כיום ניתן לראות חלקים מהסוללה של המסילה וחלקים של הגשרים ששרדו. חלק מההרס של המסילה קשור בפעולות האיבה בין הבריטים לתורכים, אך חלקים לא מעטים נהרסו בשל אימוני הצבא והפיתוח האזורי המתקיימים באיזורים אלה.

בשנת 2002, ביוזמה של ערן דורון שניהל את ביס"ש שדה- בוקר, נערך סקר מקיף לאורך מסילת הרכבת בין באר שבע וניצנה. במהלך הסקר תועדו וצולמו הגשרים והמבנים שנמצאו לאורך המסילה התורכית. כל אחד מהמבנים תואר והוגדרה נקודת הציון שלו. ממצאי הסקר מובאים במאגר המצורף בליווי תמונות. בעתיד תתווסף מפה של המסילה שעליה יצויין המיקום של הגשרים ושל המבנים שנסקרו.

בעתיד אנו מתכוונים להביא את ממצאי הסקר בפני הוועדה לשימור אתרים בניסיון להעניק מעמד של אתר שמור לתוואי המסילה או לחלק מהשרידים היפיפיים לאורך המסילה, אשר הולכים ונעלמים מנופי הנגב.
אנו גם מקווים להפיק חוברת שתכלול את תוצאות הסקר, מידע על המסילה והדרכה למטיילים לאורכה. יש חשיבות להשתמש בממצאי הסקר כאשר יכינו את תוכניות המתאר הבאות של מועצה אזורית רמת נגב מתוך כוונה לשמר את הממצאים.

סקרו ותיעדו: רון טל וערן רישמן.
עריכה לאינטרנט: חנה סיון