רקע
ב-4 באוגוסט 1914 , עם פלישת גרמניה לשטחי בלגיה פרצה מלחמת העולם הראשונה באירופה. לאחר מס' חודשי ניטרליות מצטרפת תורכיה אף היא למלחמה לצד גרמניה ואוסטריה ובכך מביאה את מלחמת העולם גם לשטחי ישראל כאשר החזית החדשה שנפתחת היא מול בריטניה אשר יושבת במצריים. תורכיה לוטשת עיניה לתעלת סואץ.
ערב תחילת המלחמה החלו התורכים להשקיע המון אנרגיה ומשאבים לצורך פיתוח תחבורת הרכבות בישראל מתוך הבנה של המצב המלחמתי החדש במזרח התיכון אשר הוציא לחלוטין את אפשרות התנועה בים התיכון הנשלט ע"י הצי הבריטי ,הצי החזק בעולם דאז.
מתוך מציאות חדשה זו ומתוך ההתרחשויות שאירעו בזמן המלחמה עוצבה כל תנועת הרכבות בישראל אשר הייתה ענייה מאוד עד אז.
עקב ההוראה של ג'מאל פאשה לכבוש את תעלת סואץ מידי הבריטים הועלה לראשונה הצורך ברכבת שתגיע לאזור הדרום. התורכים הטילו משימה זו על היינריך מייסנר , מהנדס גרמני שעבד עם השלטון התורכי המון במהלך חייו ואף זכה לתואר פשה המכובד. מייסנר שינה את תיכנון המסלול של מסילה חדשה שנעה מעפולה דרך השומרון ובמקום להמשיכה לשכם וירושלים כמתוכנן היא נעה לכוון טול כרם ומשם לוואדי סרור (נחל סורק), פלוג'ה, משמר הנגב של היום ולבאר שבע. מסילת הרכבת הגיע לבאר שבע באוקטובר 1915 כ-8 חודשים לאחר ניסיון הנפל לכבוש את התעלה.
התורכים שעדיין לא נואשו מלכבוש את אזור התעלה המשיכו את בניית המסילה דרך ביר עסלוג' (צומת משאבים), לנחל לבן ומשם במאי 1916 הגיעה המסילה לניצנה ,מקום מושבה של המפקדה התורכית האזורית ,
משם המשיכה המסילה כ-17 ק"מ נוספים עד עזוז ,באורותיים שם חצתה את הגבול לסיני והגיעה עד קציימה (קוסיימה) כ- 30 ק"מ מעזוז ונעצרה.