דף מידע למדריכים בנגב - הר הנגב, הנגב המערבי והפארן מס' 2.
"וגם הנגב עוד יהיה פורח" על פרחי אביב בנגב / ארבל לוי
השנה פרחי האביב הקדימו לפרוח, בימים אלו בשטח ישנה פריחה מרהיבה של שלל חד שנתיים, רב שנתיים וגיאופיטים.
כמות המשקעים נכון לשנה זו (ע"פ משרד החקלאות) בקיבוץ שדה-בוקר -57 מ"מ , ברמת נגב- 69 מ"מ ובקדש ברנע – 47 מ"מ.
ממוצע המשקעים השנתי באזורים אלו נע בין 90 מ"מ ל100 מ"מ (גשם בשנה), מכך אפשר להבין שאם בזאת מסתכמים הגשמים השנה, אנו הרבה מתחת לממוצע הרב שנתי.
מה בכל זאת גרם לפרחי האביב לפרוח מוקדם ובכמות גדולה?
פיזור המשקעים, מתחילת החורף ועד עכשיו הגשמים יודים בפרקי זמן כאלה שהשאירו את הקרקע לחה רוב הזמן, דבר המאפשר לצמחים ניצול מרבי של המשקעים.
אם כך האביב כבר כאן ואפשר לצאת לטיולי פריחה בנגב.

המסלולים המומלצים לטיולי פריחה הם:
* הנגב המערבי: נחל הבשור, נחל גרר, בארי ופארק אשכול.
*רכסי צפון הנגב: מישור ימין, שמורת אירוס ירוחם, נחל עקרבים, מכתש קטן ומכתש גדול.
*הר הנגב הגבוה: בורות לוץ, הר ערוד ומפער ערוד.
*אזור ניצנה: נחל לבן, נחל ניצנה וחולות ניצנה.
הנה כמה ממיני הפרחים הייחודים ומסלולי הטיולים בהם ניתן לראותם:
אירוס הנגב- (Iris mariae)
גיאופיט בעל קנה שורש חום אדמדם, עלים בעלי צורת חרמש ופרח סגול כהה הנישא על גבי גבעול קצר, מין הדומה נאד למין אירוס ירוחם- (Iris hiruchamensis) .
תפוצתו בכל הנגב וצפון סיני בקרקעות לס וחולות.
בסוף המאה ה-19 אוכלוסית אירוס הנגב נפגע קשה, כתוצאה מאיסוף קנה השורש בכמויות גדולות ויצואם לאירופה.

את אירוס הנגב אפשר למצוא בחולות מישור ימין מדימונה נוסעים מזרחה לכיוון צומת רותם, בצומת פונים ימינה וממשיכם כ7 ק"מ עד לפניה שמאלה למכתש קטן שם ממשיכים עוד כ3 ק"מ ומטיילים במסלול ירוק בנחל ימין.
אירוס ירוחם
אירוס ירוחם- (Iris hiruchamensis)
מין שנחשב בעבר למין אירוס הנגב, הוא הובחן כמין נפרד בשל צבעו השונה במקצת ועליו הצרים.
אירוס ירוחם אנדמי לסינקלינה (קער גיאולוגי) שבין רכס ירוחם לבין רכס חתירה, הוא גדל בגבעות גירניות וחולות מתקופת הניאוגן (כ- 25 מיליון שנה).
לאירוס ירוחם קנה שורש דק וארוך, עליו חרמשים וצרים, הפרח לרוב בצבע ארגמן כהה אך יתכנו פרטים גם בצבעים אחרים.
פרח האירוס מותאם להאבקה ע"י חרקים, אך הצמח יכול להתרבות גם בצורה וגטטיבית (התפצלות הניצן ההתחדשות).
משמעות שמו הלטיני של האירוס הוא "קשת בענן" זאת בגלל שלל הגוונים בהם מופעים פרחי האירוס.
צורתו המיוחדת של האירוס משמשת לעיטור ועיצוב באומנות והוא סימלה של החברה להגנת הטבע.

את האירוס ניתן לראות בשמורת אירוס ירוחם, כ 8 ק"מ דרומית לירוחם, הגישה אפשרית לכל כלי הרכב הפניה לשמורה משולטת,
השמורה היא שטח של כ560 דונם , ניתן למצוא בה מינים נוספים של צמחיים ייחודיים.
בין מיני הפרחים היפים בשמורה נכללת גם כחלית ההרים (Ixiolirion tataricum) .

יחנוק המדבר
יחנוק המדבר- (Cistanche tubulosa)
בתקופה זו של השנה ניתן לראות שמתחת לשיחי המלוח קיפח, ישנה התרוממות קטנה בקרקע, התרוממות זו היא התחלתו של עמוד התפרחת של יחנוק המדבר, היחנוק הוא צמח טפיל ומכאן שמו הוא "חונק" את הצמח אליו נטפל.
בקצה גבעול הצמח קשקשים גשמיים אשר מועילים לו ביציאתו מן הקרקע ומגנים על ניצני התפרחות שיוצאות אחריו בפני חיכוך. הצמח בנו מעמוד תפרחת ושורש המחובר לפונדקאי, הוא מקבל את כל צרכיו מן הפונדקאי ואינו מבצע את תהליך הפוטוסינתזה, לכן אין חלקים ירוקים בצמח.
בשיא פריחתו הוא מתנשא לגובה של עד מטר אחד, מכוסה כולו בפרחים צהובים בעלי צורת משפח.
בבסיס כל פרח ישנו צוף אשר מושך אליו חרקים מאביקים בעלי חדק ארוך.
תפוצתו בכל הנגב בעיקר בערוצי הנחלים בעיקר ליד מלוח קיפח אשל וזוגן השיח.
בנגב ישנו עוד מין יחנוק המליחות (Cistanche salsa).

את יחנוק המדבר אפשר לראות ברוב מסלולי הנגב,בעיקר בעין עבדת עין עקב ועין זיק.
ריבס המדבר
ריבס המדבר- (Rheum palaestinum)
ריבס המדבר הוא מן המינים המיוחדים והנדירים ביותר בנגב , זאת בגלל עליו הענקיים יחסית לצומח המדברי ועמוד התפרחת האדום שבולט בצורה חריגה בנוף המדברי.
זהו עשבוני רב שנתי, בעל עלים גדולים ושורש עבה וארוך, לצמח בין 3-5 עלים עגולים שקוטרם מגיע ל70 ס"מ ועמוד תפרחת אדום המתנשא לגובה של 20-30 ס"מ, התפרחת בעלת פרחים אדומים המתפתחים לפירות מכונפים המופצים בעזרת הרוח.
תפוצתו של מין זה בארץ היא מוגבלת להר הנגב הגבוה לרוב מעל רום של כ-700 מ' מעל פני הים.
בריכוזים גדולים הוא מופיע במישור הרוחות ובמפער ערוד במערב מכתש רמון.
הבדווים של האזור אוכלים את גבעולי הפרח ופירותיו, מן השורש הם מכינים חליטה המשמשת כחומר משלשל.

בכדי לצפות בריבס המדבר יש לנסוע על כביש מס' 40 עד למישור הרוחות, לפנות ימינה בצומת הרוחות (ליד בה"ד 1) ולהמשיך עם הכביש עד לשלט המורה להר רמון, ונוסעים בשביל בעל סימון שבילים אדום במפה ומשם מתחיל המסלול הרגלי.
צבעוני המדבר
צבעוני המדבר – (tulepa ampylophylla)
זהו גיאופיט בעל פרח בגודל בינוני וצבעו אדום, הגבעול קצר ועליו מסולסלים מאד דבר המקל על זיהויו.
הוא נפוץ בכל רכסי הר הנגב , ובוחר לחיות על פי רוב במפנים צפונים בעיקר לרגלי מצוקים קטנים המזרימים עליו עוד משקעים.
בשנים טובות כמו השנה ישנה תקופה שהוא יוצר מרבדים אדומים עוצרי נשימה,

בכדי לצפות בצבעוני המדבר יש לנסוע על כביש מס' 40 עד למישור הרוחות, לפנות ימינה בצומת הרוחות (ליד בה"ד 1) ולהמשיך עם הכביש עד לשלט המורה ימינה לבורות לוץ כדאי לטייל באזור בורות לוץ ונחל אילות
מיני צמחים אלו הינם מינים מוגנים, אנה שימרו עליהם והימנעו מפגיעה בהם
עתיקות בעבדת
לפקוח עין – חפירות שוד / יובל סלע
באחת מהשבתות האחרונות יצא צוות ביס"ש שדה בוקר לשוטט בחולות מערב הנגב, התלווינו לפרופ' יזהר ירשפלד וחברים לסיור בכפרים הביזנטיים של האזור - חלוצה, רוחייבה וחירבת סעדון.
חירבת סעדון נמצאת כ-3 ק"מ מזרחית לרוחייבה, בגדה המערבית של נחל סעדון, האתר היה מיושב בין המאות הרביעית לשביעית לספירה – ומוגדר כאתר ביזנטי לחלוטין, כמעט 70 בתים פזורים על 8 הדונמים של האתר, בהם מגדלים רבועיים (כמו בעבדת ובממשית), בתי חצר וכן שתי כנסיות, הכנסיות קטנות וצנועות ואינן חשופות מעל פני הקרקע.
מה רבה היתה הפתעתנו כאשר הגענו לכנסיה הצפונית, האפסיס חשוף לגובה של מעל לשלושה מטר, אבנים מסותתות מסודרות היטב סביב ונראה שמישהו השקיע כאן שעות רבות.
לא היה ספק, זוהי חפירת שוד !
מה מחפשים ? למה דווקא כאן ?
שוד מבני ציבור ואתרים דתיים הינו מוכר וידוע לחיפוש מה שנשאר מכנסייה מפוארת.
יש אגדות המספרות כי בנגב (אולי) זהו הסיפור העובר שנים של מדבר ורוחות, בו מסופר כי הטורקים לפני עזיבתם את הארץ החביאו זהב במקום כלשהו ומי שימצאו לא ידע מחסור...
אתרים רבים נשדדים הרבה לפני החפירות המסודרות, הממצא הרב הקיים בסחר העתיקות מגיע ברובו מ"חפירות" מעין אלו, ל"חומר" שדוד אין ערך מדעי, מכיוון שאינו ידוע מהיכן הוא (גם מאיזה אתר, וגם ממקומו הספציפי בחתך הסטראטיגרפי של האתר), כן יש לו ערך כספי, אך לאחרונה גם ישנם זיופים רבים וממצא שאינו מגיע מחפירה מסודרת נחשד מיד בכך (גלוסקמת יעקב ואבן יואש...).


חוק העתיקות, התשל"ח-1978 (להלן "החוק"), מגדיר "עתיקה" "נכס, בין תלוש ובין מחובר, שנעשה בידי אדם לפני שנת 1700 לספירה הכללית, לרבות דבר שהוסף לו לאחר מכן והוא חלק בלתי נפרד ממנו", או נכס כאמור "שנעשה בידי אדם החל בשנת 1700 לספירה הכללית, והוא בעל ערך היסטורי והשר [שר החינוך והתרבות] הכריז שהוא עתיקה", וכן "שרידים זואולוגיים ובוטניים מלפני שנת 1300 לספירה הכללית".
החוק גם קובע כי יש צורך ברשיון מיוחד לסחר עתיקות שמוגדר בו מקום ספציפי, ועל סוחר העתיקות חלה החובה לנהל רשימת מצאי מסודרת של כל העתיקות שברשותו. אסור לסוחר עתיקות לרכוש עתיקות ממי שאינו סוחר עתיקות או ממי שאין לו אישור מאת מנהל רשות העתיקות למכור עתיקה מסוימת שברשותו. אסור למכור העתק של עתיקה בלי שיסומן במפורש כי מדובר בהעתק, וכן אסור למכור עתיקה המורכבת מחלקים של עתיקות אחדות בלי שהדבר יסומן במפורש.
רשות העתיקות עוסקת במניעת שוד עתיקות בישראל, שהינה אחת מהמדינות העשירות ביותר במשאב הארכיאולוגי, יותר מ-20 אלף אתרי עתיקות רובם בשטחים פתוחים שאינם מיושבים, ללא שמירה, גידור או סימון.
תופעת שוד העתיקות בארץ-ישראל התעוררה במהלך המאה ה-19 בשל המודעות לערך אוצרות המזרח.
הכסף ששולם עבור מימצאים מהמזרח, עורר ארכיאולוגים ועשירי אירופה, מוזיאונים וצליינים, לגלות ענין בחפצים עתיקים ובחקר תרבויות המקרא וסיפורי הברית החדשה, ולהגיע לאתרים כדי לחפור ולסחור בעתיקות ומזכרות, אשר פירנסו רבים, אך נזק רב נגרם באתרי העתיקות ממכושי השודדים והביזה של אלפי קברים מתקופות קדומות, שוד מבני ציבור דתיים ואתרים. החוק מ-1978 אוסר לחפור ללא אישור באתרי העתיקות בישראל, אך אינו אוסר על איסוף וסחר בעתיקות בידיים פרטיות. היחידה למניעת שוד עתיקות של רשות העתיקות הוקמה ב-1985.
כיום מתבצע שוד עתיקות ע"י קבוצות מאורגנות ומקצועניות בעלות ידע ארכיאולוגי רב, הפועלות ע"י איסוף מודיעין, שמירה ותצפיות, שימוש במשקפות, מגלה-מתכות, וכו', תוך גרימת נזק והרס לאתרים היסטוריים. מדי שנה נתפסות כ-10-15 חוליות שודדי עתיקות היוצרים גם קשרים עם מתווכי עתיקות מקומיים וברחבי העולם. מקור מרבית הסחורה בחנויות לממכר עתיקות בישראל, בשוד עתיקות בשטחי יו"ש ובמדינות השכנות. כ-60 סוחרי עתיקות מפוקחים באופן תדיר ע"י מפקחי היחידה למניעת שוד. קיימת ביקורת על ישראל כמדינה היחידה באגן הים התיכון המתירה לסחור בעתיקות, מעודדת שוד עתיקות ומשמשת מרכז להלבנת עתיקות גנובות מכל מדינות האזור. ב-2002 נתקבל שינוי בחוק שאיפשר לרשות העתיקות לפקח טוב יותר על סוחרי העתיקות המורשים והאספנים, והעלה את רף הענישה על עבירות לפי חוק העתיקות. לאחרונה הובילה היחידה למניעת שוד עתיקות חקירה מורכבת בנושא איתור "כתובת יואש" ותפיסתה, וגילוי שהכתובת וכן "גלוסקמת אחי ישו" הינם זיוף מודרני. בתי המקדש הראשון והשני שימשו השראה לזיוף חפצים שכביכול שימשו במקדש, כדי לפרוט על רגשות דתיים, לאומיים, פוליטיים וכלכליים.
צריך לשים לב, הגעתם לאתר ארכיאולוגי וראיתם בורות שלא היו שם קודם או שלא ברורה סיבת החפירה – תרימו טלפון לרשות העתיקות - 02-6204624 או לרשות הטבע והגנים -02-5505444 או לפקחים האזוריים.

ארבל לוי יובל סלע וצוות ביס"ש שדה בוקר
arbel_levy@hotmail.com