דף מידע למדריכיםבנגב- הר הנגב, הנגב המערבי והפארן מס' 3.
על קינונים בעין עבדת/ ארבל לוי
ממש בעוד מספר ימים, יתחילו שני גוזלי העיט הניצי (Hieraaetus fasciatus) את ניסיונות התעופה הראשונים שלהם.
מי שמטייל בימים אלה בעין עבדת, יכול להביט לעבר המצוק המזרחי ולהבחין בכתם החום שיוצר הקן על רקע המצוק הבהיר.
זו השנה השניה ברציפות בה מקננים זוג עיטים ניציים בשמורה.
העיט הניצי הוא דורס יום נדיר ויחודי ,רק כ-600 זוגות מקננים בעולם.
משתייך למשפחת העיטיים. עוד מנציגיה בארץ, נמנים כל מיני העיטים, הדיות, הזרונים ועיתם לבן זנב.
זהו עיט בינוני בגודלו. בצלליתו ניכרות הכנפים הרחבות היוצרות קו ישר ואחיד. הקו נשבר בקצה הכנף ע"י ה"אצבעות", שהן נוצות התעופה המכונות עברות היד. הזנב מלבני ורוחבו כרוחב הכנף, הראש קטן.
גוון הגוף בהיר, מפוספס בצורה עדינה. פרק הכנף שחור והכנף עצמה אפורה. הזנב אפור למעט פס שחור בקצהו. הרגליים כתומות.

מקננים נוספים בעין עבדת אלו הנשרים, כיום ככל הידוע לי, יש כ-5 קינונים פעילים של זוגות נשרים בשמורה, רוב הקינונים נמצאים על המצוק המזרחי לאורך כביש הגישה לשמורה.
נשר מקראי (Gyps fulvus) , זהו שמו המדויק של מלך העופות. בימים אלו הנשרים סיימו את מלאכת הדגירה והתחילו במלאכה קשה לא פחות, האכלת הגוזלים הצעירים.
כיום בעולם ישנם כמה אלפי זוגות מקננים בלבד. התחשמלויות מקווי מטח גבוה, מסוקים ומטוסים, חוסר במזון זמין בשטח והרעלות הן רק חלק מהסיבות להתמעטות אוכלוסיית הנשרים בארץ ובעולם.לכן, ישנה חשיבות עולמית לריכוז כזה של קינונים בעין עבדת.
רשות הטבע והגנים מפעילה תחנות האכלה לנשרים ועוקבת אחר הקינונים ומבטיחה את שלומם.

מקנן נוסף שאפשר לראות בימים אלה בעין עבדת זהו רחם מדברי (Neophron percnopterus)- הנשר המיצרי בתרגום מאנגלית.
אין קינון ספציפי שאני מכיר בעין עבדת, אך המטייל יוכל להבחין בשמיים בנוכחות של רחמים, דבר המרמז על קינונים בקרבת מקום על מצוק הצינים.
הרחמים בימים אלו עוד דוגרים על הביצים ומצפים לבקיעתם בימים הקרובים.

בכתיבת שורות אלה נעזרתי באינפורמציה מאביתר נוריק.

הנה מספר קישורים לאתרי צפרות בישראל:
http://www.birdingisrael.com - מרכז צפרות קיבוץ לוטן
http://www.birds.org.il- המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים
http://www.snunit.k12.il/vmuseum/birds- תערוכת צילומי ציפורים
קיפוד מדבר
על קיפוד המדבר(parachinus aehtiopicus) / ארבל לוי
זה כבר מספר שבועות שהקיפודים יצאו מתרדמת החורף, ניתן לראותם בלילות מסתובבים ברחבי מדרשת בן גוריון.

הקיפודים שייכים לסדרת אוכלי החרקים (Insectivora) ובה 8 משפחות.
במשפחת הקיפודיים (Erinaceidae) 7 סוגים ו19 מינים, והיא נפוצה באירופה אפריקה ואסיה.
במשפחת הקיפודיים ישנן שתי תת משפחות: קיפודים אמיתיים (Erinaceinae) וקיפודים חסרי קוצים (Echinosoricinae).
בארץ מיוצגת משפחת הקיפודים האמיתיים על ידי שלושה מינים:
קיפוד אירופאי (קיפוד מצוי)- Erinaceus europaeus.
קיפוד חולות- Hemiechinus auritus.
קיפוד מדבר- Parachinus aehtiopicus.

שתי תכונות בולטות מאד אצל קיפודים והן: בראש ובראשונה הקוצים- שהם התפתחות אבולוציונית של השערה והיכולת שלהם להצטנף בעזרת שרירי עור חזקים מאד, הנמצאים בצידי הגוף ומחוברים בעורף ובחלקו האחורי של הגב.
תכונות אלו מאפשרות לו להתכדר לכדור קוצים שלם, דבר המקנה לקיפוד הגנה מפני טורפים.
הקיפודים הינם פעילי לילה וביום הם מבלים במסתור. את החורף מעברים הקיפודים בתרדמת חורף –היברנציה.
היקיצה באביב, אז מתחילה גם עונת החיזור והרבייה.

קיפוד מדבר-ת.ז-
משקל ממוצע - 500 גרם
אורך20 ס"מ
אורך הזנב-2.5 ס"מ
אורך האפרכסת- 4 ס"מ
אורך כף הרגל- 3.5 ס"מ
אורך הקוץ-30 מ"מ
תפוצתה בעולם- ממרוקו ועד הודו.
תפוצה בארץ מצוי בכל הנגב, הערבה, מדבר יהודה,דרום בקעת הירדן וגם באזורי ספר המדבר.

קיפוד המדבר קטן מן הקיפוד האירופאי וגדול מקיפוד החולות. גוון הקוצים השולט הוא חום כהה עד שחור, צבע קצוות הקוצים צהבהב עד חום בהיר.
במרכז המצח של קיפוד המדבר ישנה רצועה קרחת מקוצים שחודרת גם את קו הכיסוי של הקוצים באזור הפנים.
כיסוי הקוצים עובר במקצת את קו האוזניים ומכסה את כל הגב. הפרווה לבנה למעט "מסכה" שחורה בפנים העטופה בטבעת פרווה לבנה.
הרגלים ארוכות יותר משל הקיפוד המצוי, מה שמאפשר לו קלות תנועה ומהירות גם בשטח טרשי.

ב-1996 התחיל מחקר על אוכלוסית קיפודי המדבר במדרשה. יובל הדר,ביולוג ומדריך בביס"ש התחיל במעקב אחרי אוכלוסית הקיפודים ובדק את ההיסטוריה הטבעית של מין זה. המחקר נמשך כשנתים ונפסק. השנה חזרנו יובל הדר ואנוכי לעקוב אחר אוכלוסית הקיפודים המדבריים. אך למרבה הצער, גילינו כי את אוכלוסית קיפודי המדבר, "החליפה" אוכלוסיה של קיפודים ארופאים.
תופעה זו מתרחשת מהסיבה שהקיפוד האירופאי הוא מין פורץ, מין אשר מגדיל את תפוצתו בשל היכולת שלו להסתגל לכל סביבה בה יש פעילות אדם. הקיפוד הארופאי גדול וחזק יותר מן הקיפוד המדברי, לכן הוא דוחק אותו מאזור המדרשה למדבר שסובב לה.
התופעה חוזרת על עצמה גם במקומות אחרים מלבד המדרשה כגוון- בסיס רמון, ירוחם,חוות הבודדים ועוד, דבר המקטין משמעותית את מרחב המחייה של הקיפוד ומזרז את הכחדתו!!!

מין פורץ זוהי תופעה בקנה מידה עולמי, המהווה סכנה על מגוון גדול של מיני בעלי חיים וצמחים.

עדכונים בעיניני קיפודים בהמשך!!!

אשמח לתגובות, הערות והארות ארבל לוי 050-2050587
arbel_levy@hotmail.com
או משרד בית ספר שדה 08-6532016