טיול בארגונכם - החניכים
והטיול הבא - ה-ט-י-ו-ל ב-א-ר-ג-ו-נ-כ-ם!!!!
טיול פברואר
הכנסנו השנה מסורת חדשה לחנב"ז. טיול שכולו בארגונם של החניכים...וזה אומר הכל חוץ מאישור בטחוני שאותו הוציאו המדריכים. אז אתם אירגנתם מסלול, הסעה, ועדת אוכל, שעת קשר, מכתב ופעילויות לטיול. אז בואו נראה מה היה לנו שם....והיה מ-ע-ו-ל-ה!!!
את הפיקוד לקחו עמית וחגי שהפעילו כל אחד שרצה לעזור בארגון.
איזור הטיול היה איזור חצבה מערב. נפגשנו ביום חמישי בערב בבאר שבע, היינו ממש מעט אנשים (13 כולל מדריכים), כך שהיה טיול אינטימי ואופייני לחנב"ז בתקופה זו.
מבאר שבע נסענו בהסעה מאורגנת למפעלי הפוספטים בבקעת צין. אבא של חגי עזר לנו ודאג לאישור כניסה לשטחים של המפעל וישנו בשפך של נחל שרף לנחל צין.
לא היו הטמנות בטיול הזה, כלומר סחבנו את כל המים ואת כל העצים על הגב. והיה קצת כבד בהתחלה...אבל התרגלנו די מהר.
מדורה קטנה..קצת צ'ופרים של לפני השינה (ארוחת ערב אכלנו בבאר שבע עצמאית) ויאאלה לילה טוב.... בוקר טוב יום חדש..יום שישי... אז התחלנו לעלות במעלה נחל שרף, שממש כמה ימים לפני זרם בשטפון...מה שאומר שכל גב, גבון, שלולית וכו'...היו מלאים בהמון מים מדהימים וקרירים...ולמרות שזו תקופה קצת קרירה של השנה...בכל זאת- חורף, החבר'ה נכנסו למים כמנהגם הקבוע. היו שם גבים מטורפים פשוט לצאת מהכלים, היה שלב שהגנו לגב מדהים שהיה בשמש, וגם היה עמוק- כך שיכולנו לקפוץ, וגם המזג אויר התחמם...ואז כולם נכנסו למים והיה כל כך כייף. המשכנו במעלה הערוץ עד שהגענו לקו פרשת מים עם
שם אכלנו ארוחת צהריים גדושה, חלק מהחבר'ה הלכו רגע עם לוטן לראות את עין אורחות וחלק נשארו לשמור על כל התיקים עם רותם.
משם המשכנו לכיוון איזור החציבה של חצבה מערב. עברנו לידו ועלינו ל
שם פגשנו ממצא ארכיאולוגי מגניב לגמרה... סולם יעקב...כך הוא מכונה. סולם יעקב זה בעצם אבנים מסודרות, שקועות באדמה, שיוצרות צורה של סולם. וליד כל ריבוע יש מאין 3 אבנים מסודרות בצורת ח'. לא יודעים בוודאות למה זה שימש- ההשערה העיקרית שזה סוג של מקדש פולחני ששימש לתפילה לנודדים בדרך. היו שם עוד שרידים למבנים עגולים.
השם ניתן לסוג הממצא הזה בגלל שקושרים אותו לסיפור החלום של יעקב שישנה עוד השארה שיש קשר בין סוג המקדש הזה לסיפור בחלום.
זהו עוד שניה נגמר היום- משם המשכנו לכיוון נחל- לחניית לילה, בערב היו תבשילים לא רעים בכלל על המדורה. וגם רותם הכינה את המרק עגבניות שלה- כי עמית אמר שבטיול בארגון החניכים המדריכים צריכים לבשל—אז זרמתי איתו...יצא טעים.
הלכנו לישון ואז התחיל לטפטף גשם...חלק קצת נלחצו!!! (סתם) אבל מי שרצה היה יכול להיכנס לישון מתחת לניילון שלוטן הביא.
בוקר יום שבת – יום האנרגיות הקוסמיות. היה מחשמל!!!!
הגענו לנקודת גובה- ושם פשוט כבר ממש ירד גשם. אבל היתה גם שמש...ומה קורה שיש גשם ושמש? קשת – כמובן. עכשיו חברים זאת היתה הקשת הכי מטורפת שהחוג או אנחנו (המדריכים) יכולים להעיד שראינו עד היום. פשוט ענקית ומושלמת מקצה לקצה. נוגעת באדמה בבירור וכל כך קרובה אלינו ומה שהיה הכי מדהים זה שכמעט היינו בגובה שלה. כי היינו על פיסגה גבוהה.
מה שהכי מצחיק.....זה שהשיער של כולם סמר....היה חשמל סטטי באוויר שעשה לכולם שבונצים מצחיקים ופשוט נקרענו שם מצחוק. ועוד משהו שהעלה את האוירה זה הצ'ופרים המעולים שהיו שם- פקאנים עם תמרים מסמר...פשוט שילוב מנצח.
וואווו-----היה שם מטורף..
אז כשחיוכים מרוחים לנו על הפנים- ובתחושת אילוי שנוצרה המשכנו בדרך. לכיוון נחל מסור (אנחנו כבר ממש קורבים לערבה) הגענו לחלק העליון של נחל מסור וירדנו לגב המגניב שמעליו יש ציורי סלע. התרחצנו במים הקפואים, ואחר כך כדי להתחמם שיחקנו בונגה בונגה- הכוככבת בהחלט היתה פופי (יפעת בלשון העם- ידידה של לוטן שהצטרפה לטיול) שנתנה בתנועת ניקוי האבק מהכתפיים שלה- מה שהפיל את כולם על הריצפה.
אז אחרי עוד רגעי טירוף המשכנו במורד הנחל- עברנו את הווש ווש – שזה מאין חור האדמה שיוצאת ממנו רוח קרה (שכנראה נכנסת במקום אחר לתוך האדמה מתוך איזה סדק). זה כמו מזגן עם ריח של שפני סלע.
ממשיכים בנחל מסור, התחברנו לערוץ המרכזי, ארוחת צהריים אופיינית, קצת מהירה כי יש עוד להספיק ומתחיל להיות מאוחר. חלק מהחבר'ה רצו עם לוטן לראות את הקיפולים באבן צור- חזרו מהר ומשם המכנו לכיוון ההר. עלינו על הר מסור שהוא כולו מטורף לא מהעולם הזה. פשוט מצלעה מגניבה שהולכים על הקצה שלה. ירדנו משם חזרה לנחל.
שיחת סיכום עם הרבה צ'ופרים. והנה מגיעה ההסעה שמוציאה אותנו מהשטח. כי יש עוד 14 קילומטר עד כביש הערבה.
איייייייי היה באמת אחד הטיולים המוצלחים. כל הכבוד לכל המארגנים שהפיקו טיול מוצלח שכזה. סחתיין!!! מצפים כבר לראות מה תארגנו לנו שנה הבאה. כי כמו שאמרנו זו מסורת שאנחנו מכניסים לחוג...........להתראות בטיול הבא.