טיול סוכות.
בעקבות אבותינו האבודים.
לכבוד חג הסוכות החליט החנ"שמ לנסות לשחזר דרך אבותיו ולצאת לטיול בעקבות אחינו האובדים.
הטיול נקבע לאזור הר הנגב הגבוה לתאריכים של 22-26\9 או לחילופין ב ט'ז- כ בתשרי כפי שאנו מכירים אותם.
טיול סוכות בגירסתו המאוחרת ...
ההכנות.
ההכנות לטיול סוכות כללו טיול הכנה מכתבים מפתים, טלפונים אין סופיים וארגונים לוגיסטים מורכבים אך מעל הכול בלטה תחילתה של מסורת מוזרה, שנמשכה בדיעבד לפחות עד טיול פסח , שקבעה שלא ממש יודעים, עד לרגע הטיול, מה המסלול.
עקב בעיות של רשות שמורות הטבע , צבא הגנה לישראל צבאות השם (נתוני מזג האויר) והחברה להגנת הטבע, הפך תהליך קבלת אישור לטיול קשה אך במעט מהוצאת תואר ראשון.
וכך ביום הראשון לחופש ולשבוע 22\9 נפגש החנש"מ ויצא לטייל כשהאישור עוד זורם בתעלות הבירוקרטיה.
ואלה שמות...
ואלה שמות בני\ות ישראל אשר הסכימו והסכילו לבלות את החג תחת סוכת כוכבים.
חניכים-
אלי-ענה והיא באה ,יונתן הרותמי, אביתר במופע פרידה , בת"שפם וחברתה החדשה והחיכנית אילת פורת, יעל הנסיכה,עמליה האלונית , תרצה ( הפעם ללא תירוץ) ,שטריקרון עז המצח, לי-אורה נתנה גם,אורון חי ושלם,הדס יעקוב במופע מדברי, לירון קנדל -ברוכה הבאה, חגית הצפונית ,אחירם הגלידאי.
בוגרים-
כבוד הרב ושני ברכיו, כצי השבדי, חמוטל האמא של כולם, כרמית העצלה,יאיר בנ"ש הבייניש וחגית חג'בי החדשה.
חשובים לא פחות המלווים -
קבלו אותם: אוהד היהלומי אשר על הסירים, מולי איש בדיות אשר על השירים (והסיפורים) עומרי חריש על התוים (יאלה בוסנובה)
וחיותה לבית יוצר וינר.
לטיול יצאנו.
לאחר שנלעסנו ננשכנו תוזזנו ונאבקנו קשות נגד צינורת ממסדיים ברוחב שני צול יצאנו לבסוף בערבו של יום ראשון לטיולנו.
יום זה היה קצר וכלל נסיעה קשה וארוכה שבה מולי העסיק את אמנון הנהג בשאלות על בנותיו היקרות בעוד זה נאבק בקשיי הדרך. לאחר שעות נסיעה נחתנו במפער ערוד ,במערב מכתש רמון, ומשם בהליכה לילית של ירח מלא הגענו לחניון הלילה של הר עידו ללינה וארוחה כל הכבוד לאמנון ותודה למולי.
בבוקר יום שני יצאנו מוקדם ( כמה שמתאפשר לאחר תפילה ונישנושי בוקר) לכוון הר עידו. שם לאחר א.בוקר ותה מלכים ירדנו למכתש רמון כשרגלנו נזהרות על הסתווניות שצמחו להן ללא גבולות.
במכתש נכסנו לקניון הפריזמות ,טיול שהזכיר לנו את רמת הגולן אך ללא מים, ודרך קניון הבזלת טיפסנו לקירו הצפוני של המכתש.
את הפסקת הצהרים בילינו בצניר מדהים אשר סיפק צל מאושר לקבוצה עייפה אל מול נוף מכתשי בראשיתי חלומי (כולם נרדמו).
אחר הצהריים טיפסנו להר רמון לריקודי שקיעה פראיים (בנפרד כמובן) ומשם המשכנו לחניון הלילה של בורות לוץ .
18 ק"מ של מכתש רמון- כמובן שסיימנו בחושך.
ויהי בוקר ויהי ערב יום שני.
בתמונה משמאל ריקודים על הר רמון.
וביום השלישי.
בבוקר של היום השלישי כבר היינו יותר מאומנים ויצאנו אפילו יותר מאוחר מאשר ביום השני (ברוך השם) .
טיולנו החל בנחל אלות אשר בו גילנו את יופיים של האלות האטלנטיות ובהחלט הבנו למה קוראים לעצים מדהימים אלו אלוהים.
לאחר הפסקת צהריים שארעה בדיוק כשעתיים לאחר ארוחת בוקר טיפסנו על שלוחת סכין מדהימה מעל נחל חורשה ועליה היזלנו דמעה מרוב התרגשות .
תפילת מינחה וארוחה נוספת הביאו אותנו לחושך כשאנו מתמצים לרדת מההר במהירות.
לאחר הירידה בחושך המלא אירעה טעות היסטורית שבה החנש"מ כמעט אבד לו בלילה בדיוק כמו אבותיהם לפני שנתיים.
ראש הטור אשר הגיע מוקדם למטה ישב לחכות לאחרונים שתמיד בסוף, בעוד שאלה עברו קדימה מבלי לעצור כלל.
לאחר כשעה ציפייה הבינה קבוצת הראש שהדג מסריח מהזנב והחלו לחפש ולצאת בעקבות האחים העובדים.
כשנפגשו הקבוצות ב 23:00 לבסוף אמרו הזנבנים להגנתם כי היו בטוחים שהראש המשיך וזאת מפני שלא שמעו את חמוטל מדברת ולכן הגיעו למסקנה שהיא לא שם?! אכן יש נסיבות מקילות.
יום שלישי נגמר אחרי 18 ק"מ של דם יזע וצרחות . כולם בריאים ברוך השם.
ויהי בוקר צהריים ארבע וערב יום שלישי.
על הסכין מימין ,לפני הארוע הכואב.
וביום הרביעי .
יום קצר יחסית אשר התחיל במאגורת חורשה ובמאגורת סירפד שם אכלנו ארוחת בוקר של דייסת קוואקר ופירות יבשים (מאז נפתחה מסורת) והכנו עצמנו למעמד מרגש מעמד ה 770 .
לאחר האוכל לקחה אותנו יעל שדיאל, במפגן ניווטים מרשים להר עיירים אשר אליו לא הצליחו להגיע אבותנו האבודים שנתיים לפני כן.
בהר עיירים היזלנו דמעה נרגשת של מעגל היסטורי שנסגר.
הבוגרים הרימו טלפון נרגש לרם מדריכם המיתולגי, אשר כמו משה דאז רק ראה את הארץ המובטחת,בכדי לבשר לו את הבשורה המשמחת לאחר חיבוקים נשיקות וצילומים של תיירים הודים ירדנו מההר להמשך טיולנו לכוון הר גיזרון. לאחר משחקים מרגשים של מחבואים במצודת גיזרון ירדנו לחניון הלילה שלנו בנחל עקרב לראשנוה בטיול באור יום. תם לו יום קצר ומרגש של 12 ק"מ והרבה פאתוס.
את המאורע חגגנו בריקודים ושירים לתוך הלילה מסביב למדורה כהשמחה עולה לשחקים גבוההים מאוד.
ויהי ערב ויהי בוקר יום רביעי.
משמאל:אנדרטה אנושית בצורת 770 כשהקרמבו ברקע.
וביום חמישי.
ללא ספק היום המרגש ביותר בטיול ובין היפים ביותר מעולם.
הכל התחיל בוויכוח נוקב ביום רביעי בערב על אופיו של יום חמישי. לאחר שהוחלט לאמץ את התוכנית המקורית קמנו בשתיים בלילה!!! והחלנו לצעוד לכוון הר עקרב. מסע זה נעשה מתוך ערפל מוחלט כאשר החברה מאריכים בשינה בזמן הסברים של רישמן.
לקראת אור ראשון החלנו לטפס את הר עקרב ובאנו על שכרנו בצורה מושלמת. חיזיון מדהים של עננה כבדה בתחתית הוואדיות ופסגות הרים צלולים למראה נתנו תחושה של הליכה בהרי ההמלאיה. בעוד אנו מטפסים עולה האור ולעיננו נגלה ים של עננים כשרק ראשי ההרים הגבוהים בולטים כאיים מעל המים.
הזריחה על ההר גרמה לפרץ בכי היסטרי ולחוויה מיסטית כללית.
המשך היום היה לנחל ניצנה ולהר חמת כשעמליה מחליטה ,בשיתוף עם מולי, לביים נקע ברגל ולא לטפס למצודה ובכך היא פיספסה את ההודעה של אימה על האחיינית הראשונה שנולדה לה.
את הטיול סיימנו בסיכום במצודת חמת ובאושר עילאי וכך תם לו פרק מפואר בימי החנש"מ טיול סוכות 2002.
מימין: החנש"מ בניסין לתפוס את הרגע.
תגובות רבותי.
חנשמים יקרים ומאותגרים טכנולוגית שכמותכם.
למרות שנורא קשה לעיין באינטרנט כדאי להעיף מבט מידי פעם ולהתעדכן בנעשה. כל תגובה ,הערה, תיקון ,הוספה, תמונה או קטע כתוב יתקבלו בברכה ויתווספו לאתר.
עלו והצליחו רישמן ועינת.
חזרה לעמוד השער.
אלבום תמונות סוכות.