רכסי הנגב הצפוני, חתירה וחצרה והמכתשים שנפערו בראשיהם, הם אחת התופעות הגיאולוגיות והגיאומורפולוגיות המרהיבות המאפיינות את הנגב. המכתש הגדול והקטן והנחלים המתחתרים בשכבות הנטויות כגון נחל גוב, נחל עקרבים ואחרים, יוצרים כאן יחידת נוף מרהיבה ומיוחדת במינה.

רמת עבדת היא אחת הרמות הרצופות הגדולות ביותר בתחום ישראל. רוב שטחה בנוי שכבות אופקיות של גיר וקרטון מגיל האאוקן (לפני כ-50 מיליון שנה). כלפי צפון-מזרח מסתיימת הרמה במבנה מצוקי מרהיב ברום של 200-150 מ', תוצאה של התחתרות נחל צין בבסיס הרמה. הנחלים היורדים מן הרמה (נחל צין, נחל עקב ואחרים), יוצרים כאן נוף קניוני מרשים ומיוחד במינו. בשוליה של רמת עבדת, בתוך הקניונים, נובעים מספר מעיינות שכבה שמימיהם מקיימים עולם עשיר של צמחים ובעלי-חיים ומהווים מקור משיכה לאלפי המטיילים הפוקדים את האזור - עין עבדת, עין מעריף ועין מור שבנחל צין, וכן עין עקב, עין זיק ועין שרב, הנמצאים מזרחה לאזור שדה-בוקר בבקעת צין.

הגדול במכתשי הנגב. אורכו כ-37 ק"מ ורוחבו המרבי כ-9 ק"מ. זהו 'חלון גיאולוגי' המאפשר לחוקרים ולסקרנים להציץ אל העבר הרחוק. אפשר לראות בו נופים מרהיבים ומגוון תופעות גיאולוגיות מרשימות, וכן סוגים שונים של מסלע מהתקופות הגיאולוגיות השונות. כאן נחשפים סלעים עתיקים )לפני כ-400-200 מיליון שנה( וכן ריכוז עשיר של מאובנים. האתרים הר ארדון, הר מרפק, עין סהרונים, נחל נקרות, קיר האמוניטים הם רק חלק ממגוון האתרים והתופעות המעניינות המאפיינות אזור זה של מכתש רמון, בו אנו מטיילים.

הגוש ההררי הגבוה של הנגב ובו כמה מפסגותיו הגבוהות ביותר, בהן הר רמון (1035 מ' מעל-פני הים) וראש חורשה (1000 מ'). באזור צומחים מאות עצי אלה אטלנטית גדולים ועתיקים (בני כ-300 שנה). באביב מתכסה הר-הנגב הגבוה בפריחה מרהיבה. ולעיתים בחורף אפילו מושלג. באזור זה עבר הקו המפריד בין הארץ הנושבת והישימון בתקופות ההיסטוריות השונות. הר רמון, הר עידו, מצוקי לוץ, ראש חורשה והנחלים אליאב, לוץ, ניצנה, כביר, עקרב, אילות וחורשה, משמשים לנו בסיס טיולים להכרת אזור ייחודי זה של הנגב.