טיולים וסדנאות
טיולים?
סדנאות?
זה מה שאנחנו עושים!

במסגרת המכינה אנו יוצאים לטיולים מאורגנים של סוף-שבוע, הכוללים לינה ובישול בשטח, טיולים בני יום, טיולים בני שלושה ימים וטיולים אישיים - בשבתות ובזמננו הפנוי.
בקרוב יופיעו בחלק זה תיאורי הטיולים שעברנו והמסלולים בהם הלכנו, ותמונות מהטיולים!
סדנאות הן בעצם סיורי שטח ארוכים, של מספר ימים, שמשלבות טיולים, הרצאות ומפגשים בנושא מרכזי אחד.
הסדנא הראשונה, והיחידה שעברנו עד כה, היא סדנת חלוציות, על פי הנושא המרכז של הסמסטר הראשון של הלימודים.





טיול שלושה ימים בסוכות
טיול סופ"ש לחולות כסוי
טיול סופ"ש לחלמוניות ולמכתש רמון
סדנת חלוציות
סדנת שטח
טיול "חוצה גולן"
סדנת רוחניות ומיסטיקה בגליל
טיול סופ"ש לחלמוניות ולמכתש רמון
מהטיולים הראשונים של השנה, בו ביקרנו את החלמוניות הפורחות וטיילנו במכתש רמון, המוכר אך מרהיב כתמיד.
כל החבר'ה
כולם יורדים בשביל...
כולם ממש מרחוק
עזרה הדדית במכינת הנגב
גולדי המקסים ומרקוס בזמן הכנת ארוחת הערב
תמונה קבוצתית בסוף הטיול
סדנת חלוציות
סדר היום בארבעת ימי הסדנא

יום חמישי
17:30, ירוחם, מפגש עם אורי ליברטי.
20:00, ירוחם, פרשת השבוע, עמיה ליבליך.

יום שישי
10:00, יתיר, משה הגר.
15:00, לקיה, מפעל אריגה בדואי.
ערב, קיבוץ שובל, עמותת 'עדן'.

יום שבת
10:00, רהט, עמותת 'צעד קדימה'.
צהריים, טיול בנחל הבשור.
ערב, קיבוץ רעים, עמותת 'חיים'.

יום ראשון
08:00, ניר-עם, מוזיאון המים
10:00, סיור באזור הנגב המערבי עם רמי חרובי.
16:00, שדרות, הקיבוץ העירוני מגוון.



קצת יותר על המפגשים השונים שהיו לנו בסדנא

אורי ליברטי
במפגש עם אורי זכינו לשמוע על פיתוח מערכת התמיכה הלימודית בירוחם. בביתו של אורי, העמוס בילדים, שמענו על תהליך שינוי תפיסת החינוך במועצה ואצל האנשים, המאבקים שנאלץ לנהל על מנת לגרום לכל הגורמים: המורים, ההורים והתלמידים, לשתף פעולה למען המטרה: העלאת אחזזי הזכאים לבגרות והעלאת אחוזי הניגשים לבגרות בכלל.


משה הגר
בבוקר יום שישי נפגשו עם משה הגר, ראש המכינה הקדם צבאית הדתית ביתיר, שסיפר לנו על הקמת הישוב בה היה שותף פעיל. במכינה המארחת עשינו תצפית מגג חדר האוכל ושמענו הסברים על האזור והישובים הנמצאים בו. לאחר מכן ירדנו לאודיטוריום ושמענו מפי משה על המכינה עצמה, על הקמתה והתנהלותה. גם קולותיהם של החניכים נשמעו, כשמאוחר יותר התפזרנו לביקור במגוריהם ולשיחות פרטיות.

לקיה – מפעל אריגה בדואי
בלקיה נפגשנו עם אחת הנשים העובדות במפעל שסיפרה לנו עליו. הנשים הבדואיות עובדות בטוויית צמר כבשים בבתיהן. הצמר מועבר למפעל לצביעה, ולאחר מכן הנשים אורגות אותו בעבודת יד לשטיחים צבעוניים בכל הגדלים, שטיחי קיר, תיקים ועוד. העבודה מאפשרת לנשים להרוויח כסף משלהן בעבודה בביתן, תוך שמירה על כבודן והמסורת הבדואית.

קיבוץ שובל – עמותת 'עדן'
בערב בקיבוץ שמענו על עמותת 'עדן', שפועלת לקידום השכלת הנשים הבדואיות בעיירה רהט.


רהט – עמותת 'צעד קדימה'
בבוקר שבת נפגשנו ברהט עם יו"ר עמותת 'צעד קדימה'. העמותה פועלת לקידום החינוך ברהט, במספר מסגרות, החל מילדי בית הספר היסודי שלומדים אנגלית בשיטה מיוחדת ועד בני הנוער שעוברים קורס מד"צים ומפעילים את הצעירים מהם בקייטנות, פעולות ועוד.

קיבוץ רעים – עמותת 'חיים'
בקיבוץ נפגשנו עם אמיר ושולה טנאי, שסיפרו לנו על הקמת עמותת 'חיים'. העמותה פעלה ועודנה פועלת להקמת מחלקה אונקולוגית (לטיפול בסרטן) בבית החולים 'סורוקה' בבאר-שבע, ולשיפור מצבם של המשפחות המטופלות בו.


ניר-עם - מוזיאון המים
במוזיאון המים בניר-עם נפגשנו עם ניסן צורי, מותיקי הנגב, שריתק אותנו בסיפורים על ימי ההתיישבות הראשונים בנגב, על הבאת המים לנגב ועוד. הסיפורים שלו העשירו את הידע ההיסטורי שלנו, והתחברו לסיפורים אחרים ששמענו ברביבים ובעוד מקומות.

סיור בנגב המערבי – רמי חרובי

מגוון – הקיבוץ העירוני בשדרות
במגוון נפגשנו עם נעמי, אחת ממקימות הקיבוץ, בתחילה במבנה הראשי של הקיבוץ ולאחר מכן בביתה של נעמי, אחד מבתי השכונה החדשה שנבנתה לא מזמן על ידי הקיבוץ. שמענו על העקרונות העומדים מאחורי הקמת הקיבוץ וקיבוצים עירוניים אחרים, על הקשיים שעמדו בפני המקימים ועל החיים בקיבוץ. כמו כן שמענו על העמותה שהקים הקיבוץ – 'גוונים', שפועלת לשיפור התשתיות החברתיות בשדרות במספר גדול של מפעלים לטובת הכלל, תוך הפעלת מתנדבים רבים בני העיר. מאוחר יותר הגענו למועדון 'שדרוק', מועדון מוזיקה מקומי בחסות המתנ"ס שמטרתו לעודד קבוצות יוצרים צעירים.



בין מפגש למפגש הספקנו גם לאכול (הרבה), לישון (בערך), לנסוע (המון!) ולשחק כדורגל (בקרוב הסרט...).


מכינת הנגב הולכת אל הלא-נודע
(נחל הבשור)
נחל הבשור + מתנקש
תמיר וגילי בבשור
מכינת הנגב בגישה מעשית לחיים
(ישנים בבית הילדים בקיבוץ שובל)
ארוחת בוקר ביער יתיר
סדנת שטח
סדנת השטח שלנו נערכה בתאריכים 20-21-22-23 בפברואר, באזור המכתש הגדול, עם ציוד מלא על הגב, פרט למים שהיו מוטמנים בנקודות הלינה. מטרתה העיקרית של הסדנא (מבחינתנו לפחות) הייתה גיבוש והתמודדות עם אתגרים כקבוצה וכיחיד, כל אחד עם האתגרים שהסדנא יכולה לזמן לו. לחלק מאתנו האתגר היה פיזי-אישי בעיקרו; להצליח לסיים את הסדנא, להתמודד עם ההליכה, הניווטים והציוד הכבד. לאחרים, שבשבילם הפאן הפיזי לא היה מאתגר זימנה בסדנא אתגרים קבוצתיים יותר; לעזור לאלו שצריכים, ללכת ולפעול כקבוצה, ולא כאינדיבידואלים. מהבחינה הזו יום ראשון (היום האחרון של הסדנא) היה המשמעותי ביותר. לאחר שהחוליות (פרט לאחת) נפגשו על פסגת הר רכב, היה על הקבוצה כולה לתכנן מסלול לירידה ולרדת בו. מה שנשמע פשוט, איננו כך למעשה – הירידה לנקודת הסיום הייתה בעלת תוואי קשה, ושם הפגינה הקבוצה תפקוד מעולה; תותחי הניווט תכננו את המסלול, אחדים מאלה שהולכים "חזק" היוו "חיל חלוץ" שבדק אם המסלול אפשרי בכלל לירידה לכל הקבוצה, ואחרים עזרו אחד לשני לרדת. הקבוצה כולה הגיעה כמעט באותו הזמן. גם לחוליה היחידה שלא השתתפה בחלק הזה היה יום מאתגר. מרקוס, גילי ואני (חברי החוליה) הלכנו לאיבוד. ליתר דיוק, ידענו בדיוק היכן אנחנו, אך התרחקנו מהמסלול המתוכנן יותר משהיינו יכולים לחזור. בשלב זה גילי התייבשה והתקבלה החלטה לוותר על הר רכב ולחזור לנחל צין, עד שנגיע לנקודת הסיום. המסלול היה קשה לכולנו פיזית, ונראה לי שמבחינה אישית האתגר נפל בעיקר על מרקוס, שהוא נווט למופת, ונאלץ להתמודד עם כך שלא ישלים את הניווט, בעיקר בגלל היכולת הפיזית הנמוכה יחסית של גילי ושלי.
ההרגשה של כולנו (נראה לי) בסוף הסדנא הייתה טובה מאוד. החוויות האישיות שצברנו, יום שבת שמסלולו היה יפהפה (גב זרחן – מדהים!) ובעיקר מטרות הסדנא שלדעתי הושגו, גרמו לכולנו להיות עייפים אך מרוצים.

מהלך הסדנא ומסלולים:
יום חמישי, אחר הצהריים: הגעה למכתש הגדול, ניווט, ניווט לילה, חנייה.
יום שישי: עלייה להר כרבולת, הליכה על קו גובה, ירידה לנחל מדור,ניווט לחיבור נחלים מדור-עפרן, חנייה.
יום שבת: ניווט 1:250,000 מנקודת הלינה לגב זרחן, ניווט ע"פ סיפור דרך לעין אום-תינה, תרגיל מחסות ולינה.
יום ראשון: ניווט בחוליות מעורבות להר רכב, ירידה מהר רכב לנחל צין, שלום והביתה!

זהרה

חוטפים מנוחה, על מצלעות המכתש הקטן הסיוטיות, ביום השני של הסדנא, יום שישי
חוליה מתכננת ציר-ניווט ליום המחרת
גולדי ואמיר
זריחה
הסברים בעין אום-תינה
הצוות: גונן, יערה ורני, מדריך הסדנא (איפה אסף?!)
תמונה קבוצתית על רקע המכתש הקטן
טיול "חוצה גולן"
מסע המכינות "חוצה גולן" הוא יוזמה של מכינת מיצר, שנערך ב2-3 באפריל. הרעיון: טיול של כל המכינות לגיבוש פורום כללי, ליצירת אחדות, היכרות ואחווה בין המכינות.
הטיול בפועל לא היה ממש חוצה גולן, אלא טיול של כיום וחצי בהשתתפות כמעט כל המכינות.
אנחנו נאלצנו לצאת משדה בוקר בשלוש וחצי לפנות בוקר (ידעתם שיש שעות כאלה?!) על מנת להגיע לגולן בשעה המתאימה. עייפים ורצוצים מהשינה באוטובוס יצאנו למסלול החביב בגולן הירוק, הפורח והמאוד לא רגיל מבחינתנו. ביקרנו בבריכת האירוסים: מפל ובריכה מדהימים ביופיים שהם מהמקומות הבודדים בהם פורח אירוס הגולן (?), אחד מהגדולים והיפים. משם המשכנו במסלול שחברי מכינת מיצר תכננו לעתיקות בהן הם הדריכו, ואחר למושב קשת בו לנו כל המכינות באוהלים. לאחר שכולם הכינו אוכל והספיקו לאכול החלה ההופעה שמיצר הכינו, שהייתה מאוד נחמדה, אם כי מובנת בעיקר למיצר וחובבי יהושע סובול, כך אומרות השמועות (אני לצערי נעדרתי מההופעה, כיוון שעסקתי בפעילות בין מכינתית... נו באמת, כמה פעמים בשנה כבר מספיקים לראות ידידים ממכינות אחרות?!).
ביום השני של הטיול היה "מסע מכינות" של ממש, בקבוצות מעורבות שנוצרו באופן ספונטני מחברי כל המכינות. חברי מיצר העבירו הדרכות ברוג'ומים שונים באיזור ובנושאים שונים. הקבוצות הלכו והתפוגגו ונוצר טור ארוך של מטיילים, הולכים איש איש בקצב שלו, עם החברים החדשים והישנים, עד שהגענו לנקודת הסיום – תל סאקי! שם העבירו לנו המיצריסטים שעובדים באתר באופן קבוע כמה מור"קים מעניינים על המקום.
הטיול נחתם בטקס משעשע בשמש הקופחת, כולנו הודינו יפה למכינת מיצר על ההפקה, ונפרדנו בתקווה שהמסורת תמשך ותוסיף להתפתח ולהשתפר עם השנים.
אירוס הגולן, שפורח רק ב... גולן!
מרקוס מחליט לגמול עין תחת עין לעולם שכל כך אוהב אותו. יונתן מביט באפטיות.
עמרי ומרקוס עמוק בבוץ...
The hills are alive
with the sounds of music...
סדנת רוחניות ומיסטיקה בגליל
מכיוון שכמכינה דרומית להגיע לצפון הוא עניין מסובך בשבילנו, החלטנו לנצל את טיול "חוצה גולן" כדי לעשות עוד סיבוב בצפון הארץ, ותכננו סדנא. הנושא שנבחר היה רוחניות ומיסטיקה, בו רבים מאתנו מתעניינים. הסדנא כולה תוכננה על ידי צוות שלנו: גולדי, תמיר ויניב.

לאחר שהסתיים הטיול נסענו להתארח במכינת מעיין-ברוך, שלצערנו הייתה ריקה מחבריה, שם התפעלנו מהמטבח ומהיתושים העצומים והרבים. בבוקר המחרת השכמנו קום ונסענו להר מירון, שם טיילנו בהדרכת אביב – בת גרעין בני המושבים נחמדת שעושה את שנת השירות שלה באזור. כשהגענו לחניון ממנו התחלנו את מסלולנו בהר מירון הזדעזענו למראה המון לכלוך שהיה במקום, ומיד שינסנו מותניים, שלפנו את שקיות הזבל וניקינו את המקום. המסלול היה מקסים, אם כי לצערנו הראות הייתה מזעזעת ובמקום הנוף הגלילי זכינו לראות אובך אפרפר.
מהר מירון נסענו למושב אמירים, שהוא מושב צמחוני-טבעוני, שם עשינו קצת תרגילי נשימה יוגיסטיים עם גולן – מדריך יוגה וטאי-צ'י, ואכלנו ארוחת צהריים.
מאמירים נסענו לריחניה, אחד משני הישובים הצ'רקסים בארץ. שם פגשנו את סגן יו"ר המועצה, שלמה לוי, שסיפר לנו על האזור. לאחר נדדנו אל המוזיאון הצ'רקסי בו שמענו על תולדות הצ'רקסים ותרבותם, סיירנו בריחניה וסיימנו בטעימות אוכל צ'רקסי (טעים!). תודה לשוקי שהדריך אותנו!
מאחר והגליל מקום גדול הוא נאלצנו שוב להעמיס את עצמנו על האוטובוס, אך הפעם בדרך ליעד הסופי לאותו יום – צפת. הגענו למרכז למיסטיקה יהודית "אסנט", שם קיבלו את פנינו אנשי חב"ד חביבים. התמקמנו בחדרים הנוחים, התקלחנו (הבנים טבלו במעיין האר"י!) והצטרפנו לג'ם סשן צפתי שכלל תופים, דרבוקות, גיטרות, דיג' ועוד כלי נגינה. לאחר שקיבלנו את השבת בניגון ובשירה התפצלנו: הבנות הדליקו נרות ושרו, הבנים התפללו ושמעו "דרשה" על השבת. אחרי ששרנו (הבנות) שירי שבת עלינו לעזרת הנשים, התפללנו, רקדנו ושרנו, וגם צפינו בבנים הרוקדים ושרים במרפסת מתחתינו J . משנסתיימו התפילות הרבות לאין מספר כמעט התחלקנו לחוליות והתחלנו לצעוד ברחבי צפת, מתפצלים פה ושם לארוחות ערב של יום שישי בבתים מארחים. כשהתקבצנו בתום הארוחה כולנו היינו מחוייכים ושמחים; האווירה בבתים הייתה שמחה מאוד ונעימה, כולם נהנו וחזרו עם חוויות וסיפורים. בחצות הליל החלה בבית "אסנט" ההתוועדות – שתייה כדת וכדין, שירת מזמורים, סיפור סיפורים ומשלים ודיונים פילוסופיים רבים. חלק מאתנו פרשו מוקדם יחסית ואילו אחרים נשארו עד עלות השחר...

את יומה השני של הסדנא התחלנו מאוחר – בתשע וחצי (שעה הגיונית לחלוטין בהתחשב בלילה שעבר עלינו), בטיול ארוך בנחל עמוד שנמשך כל היום כמעט. את המסלול היפהפה סיימנו ב-17:30 בערך, עייפים אך שמחים. מנקודת הסיום נסענו לחוות רום; חוות הבודדים של עמית רום, בעלת דונמים רבים בהם רועות עזים, שמחלבן האורגני מייצרים גבינות מסריחות אך טעימות! לפני ארוחת הערב המעולה שהכנו לעצמנו סיכמנו את מה שעבר עלינו בסדנא עד כה והתעדכנו במה שעומד להיות. לבסוף הלכנו לישון לאחר היום המעייף באוהל האירוח של עמית.

ביום ראשון, יומה האחרון של הסדנא, התעוררנו מוקדם מוקדם בבוקר על מנת להתארגן ולגמול מעט לעמית שאירח אותנו בחינם. סידרנו את האוהל, העמסנו את האוטובוס ובאותו זמן פינינו גזם משטח שעמית הכשיר לעבודה. לאחר הפתיחה המוצלחת והמתוקתקת של היום נסענו לביקור במעלה צבייה – ישוב קהילתי של תנועת ה'אימן'. ערכנו סיור בישוב בהדרכת שתי תושבות, שמענו על ה'אימן', על הקמת הישוב, על המבנים והעיצוב הייחודיים למקום ועל העקרונות שעומדים מאחוריהם. כולנו התפעלנו מיופיו של הישוב ומדרך החיים הנקייה ונטולת הציניות של המקום. חברי הישוב מתכננים להקים בשנה הבאה מכינה, כך שאת הביקור סיימנו בשיחה על מכינות וענינו לשאלות מארחותינו, מתוך רצון לחלוק את הניסיון שלנו כמחזור א'.
ממעלה צבייה נסענו למושב כליל, שם במשך כשלוש שעות עברנו מעין סדנת ויפאסאנה – שיטה של מדיטציה, שכללה את ארוחת הצהריים בתוכה, הרבה שתיקה ומדיטציה מונחית.
את הסדנא סיימנו בסיור בעכו, שטיבו היה היסטורי יותר מאשר רוחני או מיסטי, בהדרכת יותם המוכר לנו מהמדרשה. עלינו על החומות, שמענו על שליטים עות'מניים אכזריים ולבסוף עלינו על האוטובוס, ועזבנו את הצפון הירקרק לטובת המדבר המוכר והחביב עלינו...

זהרה
לא, זו אינה הודו, אלא מושב אמירים!
אולגה משכשכת רגליה בנחל עמוד
מסדר הבנים בנחל עמוד: (משמאל לימין) תמיר משקשק, אמיר רועד, יניב קופא, מרקוס אוטיסט, יהודה צנחן, גולדי נימפה ועמרי...
אמיר מגלה את נפלאות הטלק!
חוות רום, מלאת כלבים כרימון
מ-ד-ה-י-ם-!
(מעלה צביה)