אודות אלחנן ישי (ז"ל), שעל שמו נקראה מכינת הנגב

1917 נולד בפולטובה, אוקראינה
1932 עלה לארץ במסגרת עליית הנוער, והתחנך בכפר הנוער בן שמן
1937 נשבע ל"הגנה". באותה שנה יצא עם הגרעין הראשון של הנוער
העובד לכיבוש העבודה בזכרון יעקוב
1938 נקרא לחינוך נוער לעבודה, במזכירות הנוער העובד, שם פגש לראשונה
את שמעון פרס, כחניכו בקבוצה.
1941 עלה במסגרת גרעין להתיישבות קבוצתית לפוריה. משם עברה הקבוצה למקום
קבע - ביתניה עלית, שאחר כך הייתה לקיבוץ "אלומות". בקיבוץ מילא תפקידים
רבים: מזכיר, גזבר, מרכז הפלחה ורכז תרבות.
1947 נשלח לצרפת ופעל בקרב שארית הפליטה.
1948 השתתף בקורס הקצינים הראשון של צה"ל. בסיום הקורס הוטל עליו הפיקוד על
מחנה המגויסים בני ה-17 (מחנה 80). בגמר האימונים נתמנה למפקד פיקוד הגדנ"ע
בשיח-מוניס, בדרגת סגן אלוף. בתפקידו זה השתתף ביוזמה להקמת הנח"ל, ויזם וביצע
מפעלי נוער, כגון פתיחת הדרך מסדום למצדה וסיוע לביצור אילת.
1953 כשפרש בן גוריון לשדה בוקר, שימש אלחנן כעוזרו האישי, והיה בקשרים עם
גורמי הממשלה והסוכנות היהודית, להקמת חבל לכיש וגיוס מתנדבים מותיקי
ההתיישבות העובדת לעזרת יישובי העולים.
1956 נתמנה לסגן מנהל משלחת משרד הבטחון בניו-יורק.
1960 הועמד בראש אגף הנוער והנח"ל במשרד הבטחון, ונתמנה כעוזר שר הבטחון
לאזורי פיתוח.
1968 נתמנה למשנה למנכ"ל התעשייה האוירית.
1977 שימש כשליח התעשייה האוירית במקסיקו ובדרום אמריקה.
1984 שימש כעוזר שר הבטחון. עסק בתפקידי התיישבות במזרח ירושלים,
ובהקמת מפעלים בשומרון, בבקעת הירדן וברמת הגולן.
  נתמנה ליו"ר הרשות למלחמה בסמים. תפקיד זה מילא עד 1999.
  במשך כ-20 שנה שימש אלחנן ישי יושב ראש פעיל במדרשת שדה בוקר,
ותרם מכוחו ומרצו להקמת קריית המדע והחינוך, לפיתוחה והרחבתה.
  חתן פרס בן גוריון תשס"א.
  נפטר בט"ז באייר תשס"א, 9 למאי 2001.

מתוך ראיון מוקלט עם אלחנן ישי

"לקראת גמר הקורס הוא (לסקוב) קרא לי והזכיר לי שסוכם שצריך
לדבר מה אני עומד לעשות ושאל אם אני מוכן ללכת לעבוד עם נוער.
הוא הציע לי שאקח את הגדנ"ע – צריך היה לארגן אותו מחדש
במסגרת מדינת ישראל. גישתו תמיד הייתה כזאת "שהם לא יותר
רעים מאיתנו, אולי יותר טובים אולי בידיעות יותר יתעשרו מהיכולת
שלנו... השאלה היא מה הכיוון שאתה נותן להם. בסך הכל לא נופלים
ואל תספר לי מעשיות על עלייה שנייה. אני עלייה שנייה ואני יודע
שנשארו מהעלייה השנייה רק שמונה אחוזים ולא יותר. אז אתם מדברים
שאנחנו באנו.." גישתו הייתה שהביקורת אינה במקומה. אלה בחורים
מצוינים ואולי אפילו יותר טובים מאיתנו. שאלה מה אתה משקיע בהם,
איך אתה מחנך אותם לאתגרים. אם אתה בא עם אתגר והאתגר מדבר –
תמיד היה ויכוח ביחס לחוץ לארץ כשהוא טען שיש לנו במדינה דבר
ששום ארץ אחרת אינה יכולה להציע; היא יכולה להציע לבחור את
מעשה הבראשית."
הדברים הללו מאפיינים אולי את אלחנן שהאמין בנוער, ביכולתו להזיז דברים וברצון
שלו לתרום ולעשות.