ברכה לכנס מחזורים - דר' בנצי בר-לביא
ברכה לכנס מחזורים – 25 שנה לביה"ס
15 ביוני 2002


לבוגרים, לצוות ביה"ס, ולכל הידידים והחברים,
בהרבה סיפוק וגאוה, אני מברך אתכם-אותנו בהגיענו לשנת ה- 25 לבית הספר התיכון לחינוך סביבתי.
ברשותכם אקדיש מספר מילים לחבורת "המייסדים".
בימים ההם, בזמן הזה, התקבצנו במדרשת שדה בוקר חבורת אנשי טבע, מחנכים, חוקרים, וכ- 30 בוגרי כיתות ח' מכל רחבי הארץ.
החלטנו לעשות מעשה, לעזוב בית ומוסדות חינוך מסודרים בצפון ומרכז הארץ, לצאת את המדבר, ולהתחיל מבראשית משהו חדש ואחר. מבחינתי היתה זו "יציאת מצרים" של החינוך הסביבתי בארץ, מסלול גיבוש תוך כדי תנועה.
כתבנו את "עשרת הדברות" של החינוך הסביבתי, אחריות סביבתית, סדנאות השדה הראשונות, לימודי הסביבה, חוגי מדע ומחקר עם חוקרי המכון לחקר המדבר. לא אגזים בהערכה שהקדשנו אלפי שעות לגיבוש דפוסי מהמחשבה השונים לכלל תפיסה סביבתית אינטראקטיבית, ועוד אלפי שעות לתרגום התפיסה למערכות הוראה, חינוך, נורמות וסטנדרטים ששמשו בסיס לדיאלוגים בין המחנכים למתחנכים.
עברנו עשרות משברים וויכוחים על הדרך, על המטרות, על כללי התנהגות, ענישה, בטיחות, תקציבים, ורק חוסנו ובשלותו של רעיון החינוך הסביבתי עזרו לנו להתגבר על כל המשגים ובטעויות שעשינו.
דברים שרואים מכאן, לא רואים משם, ואכן, במבט לאחור – 25 שנה, ומגובה 50,000 רגל (ביטוי של עזרא אוריון), וממרחק של 10,000 ק"מ מערבה מכאן, אני רואה מוסד יחיד ומיוחד.
אני רואה מוסד המחנך באמצעים משמעותיים ומשתמש בסביבה ובטבע כבספר לימוד וכמעבדת השדה, וכמקום המפגש בין ערכים ומימושם בדרך של אחריות סביבתית.
אני רואה נסיון מוצלח להציע לחברה הישראלית ולמערכת החינוך התיכון בארץ שילוב של אידיאלים סביבתיים וחברתיים, ביחד עם תכניות לימדוים מענינות שהתלמידים אוהבים ורוצים ללמוד. (תופעה נדירה בבתי הספר).
אני רואה בסיפוק רב את המושגים והערכים ש"שמנו על המפה" החינוכית בארץ ובעולם.
אני רואה בסיפוק איך אחרים למדו מנסיוננו בבתי ספר ומגמות סביבה שנפתחו בארץ.
ולסיום מספר מילים במישור האישי.
אחרי 12 שנה במדרשה, עזבתי לניהול מחוז ירושלים במשרד החינוך, ולאחר מכן לעמותה למצוינות בחינות להקמה ולניהול של ביה"ס למדעים ואומנויות בירושלים, ומשם לקרן קימת לישראל בחינוך בארץ ובעולם, ועכשיו בארה"ב. בכל מקום ותפקיד שמלאתי בחינוך, יש רק אחד שהיה כה משמעותי, מיוחד, ומשפיע על חיי: התיכון לחינוך סביבתי במדרשת שדה בוקר.
דליה רעיתי בעבודתה כמחנכת בירוחם, בספריה, ובמכון מורשת ב.ג., ילדינו רונית רן וטל בוגרי ביה"ס והמדרשה ואנוכי רוצים להודות לכל מי שהיה שותף עימנו לחויה המיוחדת והנדירה הזאת ועל ההזדמנות שנתנה לנו לחלוק עמכם פיסת חיים של שנות יצירה. על כל אלה, אני רוצה להודות, ולאחרל לביה"ס מזל טוב ולכם ערב נעים ומוצלח.

דר. בנצי בר-לביא
המנהל הראשון
1976-1988