טיול בדגש "עין" עמשא, ענים ועירא 
עם הפנים מזרחה.
עניין
מסלול מדהים שכולל ירידה במעלה רומי,  מפגשים עם פלאחים ובדואים, סינגלים לא מסומנים ודרכי עפר. המסלול עובר בספר המדבר על קו התפר בין ההר למדבר ובין נוודים לתושבי קבע.  
ילדים בדואים בחלון
מידע
אורך המסלול: 33.8
זמן: 7 שעות
טיפוס מצטבר: 655 מ'
גובה מקסימלי 851 מ'
גובה מינימלי 486 מ'
נקודת יציאה וסיום: כניסה לישוב  הר עמשא
עונה מומלצת: כל השנה
לתיאום אירוח במערה  אצל ג'אבר 0547-969576
תאריך המסלול: 16.1.15

מבט מהר עמשא לעבר מדבר יהודה.
תיאור המסלול
תחילת המסלול היא במגרש החנייה הקטן ליד שער הכניסה לישוב הר עמשא שמונה כעת כ-30 משפחות (בפעם האחרונה שביקרנו כאן היו 12 משפחות).
 עם יש זמן כדאי לעלות רגלית לקצה הרכס לתצפית נפלאה על בקעת ערד ודרום מדבר יהודה- אנחנו בקצה הארץ הנושבת. רוכבים כ-200 מטר במורד דרך
 העפר המסומנת באדום עד לסימון של שביל ישראל שיוביל אותנו לדרך הרומית של מעלה דרגות. 
הדרך הרומית
זוהי ירידה פנטסטית, ארוכה וטכנית על דרך עתיקה שהובילה לממשית ולערבה. על פי מנשה הראל הדרך עברה מתל מלחתה, 
למעלה דרגות ומשם לאשתמוע ולחברון. בדרך זו עלו שיירות
 גמלים שהובילו נחושת מור ולבונה מדרום חצי ערב ומהמכרות בפונון. וכך כותב מנשה הראל בספרו מסעות ומערכות בימי קדם:
"במלחמת המזרע בישימון, בין ארצות הסהר הפורה ממציאי העגלה, לבין ערב המונסונית והמדברית – מכורת הגמל, ניצח הגמל- בהמת הישימון ונעלם הגלגל-
 המצאת ארצות המזרע מהמזרח התיכון. הגמל משרת את הנווד, את האיכר, את הסוחר ואת הלוחם כאחד, וניצחון זה עמד בתוקפו עד סוף המאה הקודמת." 
 כיום ניתן להגיד שגלגל האופניים הוא המנצח...
רוכב ממוגן.
לאורך המעלה ניתן לראות את אבני השפה של הדרך ובטוח שפעם תחזקו אותה טוב יותר והיא כנראה הייתה מרוצפת במקומות הקשים. בחלק התחתון כדאי להמשיך על שביל ישראל שעובר ליד בור מים יפה
 ולא לרדת לכיוון המחצבה. מתחתית השביל "נמשוך" לכיוון הכפר המעניין דריג'את. מאז ביקורנו האחרון בכפר, הכפר התפתח ונבנו בתים יפים ומדרכות, 
אך עדיין הכפר לא מחובר לרשת החשמל.  כדאי לתאם עם ג'אבר סיור בכפר וביקור במערה. האנשים ידידותיים וכדאי לעצור ולשוחח איתם על החיים...
מראה כללי של הכפר דריג'את
מדריג'את ההמשך הוא לאורך הרי עירא בכיוון דרום מערב, בדרכי עפר שחוצות ערוצים.  מידי פעם יש לבצע מעין מעקף, אבל הכיוון הכלל הוא זה שצריך להנחות אותנו. 
לאורך הדרך  בתים של בדואים משבט אבו עייאדה, אלו כפרי הפזורה הבדואית, מעניין מאד מבחינה אנתרופולוגית- מעבר מחיי נוודות למגורי קבע. שוב,
 כדאי לעצור מידי פעם ולשוחח עם המקומיים. 
ג'אבר בפתח חנות המכולת.
אני למדתי שגם אצל הדואים היום האישה חייבת לעבוד בחוץ, כי קשה להסתדר רק עם משכורת אחת, ואישה שאין לה מקצוע נוסף, תתקל בקשיים למצוא חתן.
  לרכס הרי עירא טיפסנו בקוליס ברור שחוצה את הדרך   שמסומנת בכחול ונמשכת לאורך הרי עירא. הדרך מטפסת ועוברת ליד כפרון של בדואים שסיפרו לנו שאנו רוכבי האופניים הראשונים
 שפגשו כאן. מהכפרון ירדנו בסינגל לאורך השלוחה לואדי עמוק, שממנו טיפסנו צפונה לעד לשלוחה מעל נחל ענים. מהשלוחה,
 זיהינו סינגל יפה שאיתו ירדנו לדרך העפר בנחל ענים. מעניין שדרך העפר הזו בנחל ענים אינה מסומנת במפות.  
נחל ענים
נחל ענים עובר בין רכס הרי עירא לבין רכס הרי ענים, הדרך נוחה לרכיבה עד למזלג מזרחית לנ.ג 604. ניתן להמשיך בדרך במעלה הנחל,
 אך אנחנו פנינו שמאלה וטיפסנו לרכס ענים והמשכנו בשביל נהדר לאורך מדרון מעל נחל ענים. זהו קטע רכיבה מדהים ביופיו. באזור הרבה סינגלים לא מסומנים 
 שכדאי לחור אותם בעתיד ובכלל זהו אזור שכמעט ולא רוכבים בו.   השביל לבסוף מסתיים וצריך לרדת לדרך בחזרה.
נחל ענים מבצע פיתול חריף ונכנס לתוך האזור של יער יתיר, ממשיכים בצומת דרכי העפר ימינה ומגיעים לדרך הכבושה המסומנת באדום.
מכאן מתחיל טיפוס ארוך ומעט מייגע  של 8 ק"מ עד להר עמשא.  באזורניתן לראות  עדרי גמלים שהבדואים מגדלים  לבשר וחלב, 
ומידי פעם הדרך מזמנת תצפיות נוף יפות לכיוון בקעת ערד.  בצפון ניתן לראות את יטא וסמוע בדרום הר חברון. 

מקורות: מנשה הראל, מסעות ומערכות בימי-קדם. משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1981.