בארץ הבדואים - אל נחל קינה וגבעות מסך 

הגב בנחל קינה.
עניין

מסלול הכולל  רכיבה בקניון יפה והמשך בשבילים  לא מוכרים במרחב הפזורה הבדואית שמדרום לתל ערד ביובלים העליונים של נחל חמר. מפגשים מעניינים עם הבדואים- כל כך קרוב, אבל כל כך שונה, וזה היופי של הארץ הזו. המעברים החדים בין נופים, דתות וקבוצות אתניות. 

קטיף פטריות שמפיניון
מידע

אורך המסלול: 41 ק"מ

זמן: 7 שעות

דרגת קושי:  קשה

נקודת יציאה וסיום: פטריות ערד, כניסה ק"מ מצפון לצומת תל ערד.

עונה מומלצת:  חורף, אביב, כאשר גב קינה מלא מים

מפה: מפת סימון  מס' 11,  דרום מדבר יהודה וים המלח

תאריך טיול:  8.2.1015

מסלולים נוספים באזור
גמלים בנחל רובע
תיאור המסלול

את התחלנו בביקור בבתי הגידול של פטריות ערד בניהולו של זוהר אלניסקי.  כל תהליך הגידול בחדרים המבוקרים מעניין מאד ופטריות השמפיניון הלבנות מזכירות ציור מתוך אגדה של סיפור ילדים.  המפעיל מעסיק 27 עובדים ומחזור הגידול הוא של 8 שבועות, כלומר מרגע הזריעה של התפטיר ועד הקטיף הסופי חולפים 8 שבועות. 

על השביל מעל נחל קינה.
מהמפעל ממשיכים דרומה  על דרך עפר לכיוון כביש ערד- באר שבע. המשימה הראשונה היא למצוא את המעבר מעל חומת ההפרדה בין שני הנתיבים שהיא כק"מ מזרחה. נכנסים בכבשי לכיוון  אל פורעה. הכביש ממשיך שמאלה לבית הספר ואחר עוד כ-1.5 ק"מ מגיעים למגרש חנייה ליד צריף של בדואים שממנו מתחיל השביל הירוק שיורד לנחל קינה. לחלופין, ניתן להתחיל את המסלול מכאן. יורדים בשביל הירוק  לנחל קינה ומגיעים לשיזף אדיר שגדל בשולי האפיק. ממשיכים בשביל במורד האפיק ואחר טיפוס קצר נפנה ימינה לשביל שמגיע למצוק ממנו יורדים לגב קינה.  
תצפית מחורבת רדום.

מלמעלה תצפית יפה אל המפל והגב הירקרק.  את האופניים משאירים למעלה  ויורדים בזהירות לשביל לתחתית הגב.  המים צלולים וקרים ואין כמו טבילה בגב לנער את כל התאים הרדומים בגוף.  רוכבים בחזרה לשביל  שנמשך מעל הקניון של נחל קינה.  לטעמי זהו אחד הקטעים היפים בארץ לרכיבה.   הרכיבה היא טכנית ולא פשוטה, אבל הנוף מרהיב. זהו כנראה קטע מדרך אדום המקראית שקשרה את ערד  לממלכת אדום (ראה מידע נוסף בקישורים לטיולים הקודמים). השביל מוליך אותנו לתצפית יפה מתחת חורבת רדום. 

ירון וסוס ליד עץ השיזף הגדול.

במקום להמשיך למטה כמו בפעמים הקודמות, טיפסנו רגלית לחורבת רדום במדרון התלול. חורבת רדום הייתה חלק ממערך המצודות שאבטח את הדרך הקדומה ונפל לידי האדומים במאה השביעית-ששית לפנה"ס. השרידים לא מרשימים , אבל  הנוף הנשקף מדהים. דרום מדבר יהודה והרי מואב ואדום מהווים מסגרת מושלמת לנוף. 

צילם: אורי איזנברג
מחורבת רדום המשכנו צפונה כ-3 ק"מ בדרך עפר טובה ואחר פנינו ימינה לכיוון  נחל רובע, שאליו ירדנו בשביל גמלים נחמד. בנחל מאגורה גדולה ועוד שני בורות קטנים יותר בסמוך לה. בדרך פגשנו ילדים בדואים שיצאו למרעה עם הגמלים. למעשה נכנסו לארץ הבדואים (בעיקר משבט אבו- רביע).  ארץ מרעה,  ופה ושם שדות חיטה ושעורה שבשנים גשומות  הבדואים זוכים לקצור את פרי עמלם. השביל בנחל רובע יורד  ומתחבר לדרך עפר טובה ובסמוך לבית קברות בדואי, טיפסנו ימינה   בדרך עפר שהובילה אותנו לאוכף (בין נ.ג 550 ל-נ.ג 547) וממנו ירדנו לדרך שמסומנת באדום ומובילה לכיוון הר כמריר. השדות  נחרשו והתלמים היבשים חיכו בסבלנות לגשם שבושש להגיע החורף, כך שכמעט לא היית נביטה בתחילת פברואר. 
ילד בדואי בין חורבת רדום לחורבת עוזה
הדרך המסומנת באדום מטפסת במתינות לאוכף  שממנו המשכנו בטיפוס תלול אל גבעות מסך, מעט מזרחית ל- נ.ג  571.  המשכנו מעט מזרחה לתצפית יפה על הר כמריר שגם הפעם הצליח לחמוק ממני (אבל גם יומו יגיע). הנוף מלמעלה יפה מאד וביחוד באור אחר הצהריים.  בינינו לבין הר כמריר מפרידים הערוצים העליונים של נחל חמר ולכן על אף שבקו אווירי הוא אינו רחוק, כדי להגיע אליו יש לעשות  להשקיע מאמץ לא קטן . על הגבעות,  חמאדה של אבני צור שחורות  שמפוזרות על פני המדרון. צריך לחזור לאזור הזה בעתיד ולחקור אותו טוב יותר. 
מתלבטים. צילם: אורי איזנברג
חזרנו מעט מערבה וירדנו בירידה ארוכה עד לדרך שליד בית הקברות שחלפנו על פניו (במפת הסימון הירידה הזו מסומנת בתור שביל). מכאן דרך עפר טובה כ- 3 ק"מ עד ההתחברות לכביש ערוער –צומת תל ערד. ההתחברות היא ממש בכניסה לבסיס נבטים. חוזרים בזהירות לאורך הכביש עד לחוות גידול  של פטריות ערד. את הקטע האחרון רכבנו כבר בחושך. 
סולימאן ובנו מתחת לגבעות מסך.
מפות
הכין: אורי איזנברג