אל השומרון הגבוה- מגיתית למצפה שלוש הימים.

אירוס שומרוני
עניין

טיול לחבלי ארץ לא מוכרים במזרח השומרון  ומפגש  עם  מתיישבים  חלוצים.  פריחת אירוס שומרוני נדיר ותצפיות  מדהימות אל שכם  והר גריזים והר עיבל. 

שכם והר עיבל ממצפה שלושת הימים
מידע

אורך המסלול: כ-25 ק"מ

זמן: 6 שעות

דרגת קושי: בינוני

נקודת יציאה וסיום: מזרחאן בגיתית.

עונה מומלצת מרץ אפריל- כאשר מתחילה הפריחה של האירוס השומרוני

מפה: מפת סימון שבילים בקעת הירדן

ליצירת קשר עם החאן בגיתית

נתי ברונר

חאן האירוח "מזרחאן"

0546-224401nati@mizrachan.co.il

תיאום בטחוני: כדאי לתאם עם הקב"ט של גיתית ולידע אותו על המסלול. כדאי להצטייד באקדח.  בכל מקרה האזור בטוח  והמסלול אינו עובר בתוך כפרים ערביים. 


תאריך: 13-14.3.15

פגישה.

סביר להניח שבמסלול הזה לא תפגשו עוד רוכבי אופניים  שרובם מדירים את גלגליהם מהאזור הזה. המסלול מתחיל  מגיתית, נצא לכביש אלון ונפנה שמאלה  כאשר המטרה היא להגיע לדרך המסומנת באדום העולה לכיוון רכס איתמר. צריך לזים לב ולא לפספס את הדרך שעוברת מתחת למספר בתים של פלאחים. הדרך מטפסת במתינות ועוברת מעל עין ג'והיר בסמוך לחציית הואדי ראינו אירוס שומרוני יפה ( ראה:  http://www.nrg.co.il/online/13/ART2/572/160.html)   . אנחנו לא ירדנו למעיין והמשכנו למעלה בדרך העפר לכיוון מצפה שלושת הימים. זהו טיפוס ארוך, וחלקו האחרון בכביש שעובר ליד חוות לולים.  בימים של ראות טובה, כך טוענות האגדות ניתן לראות את ים כינרת, ים המלח והים התיכון,  אנחנו הגענו ביום  עם ראות לא טובה והסתפקנו בכפר בית פוריך ובהר כביר ובנוף המקסים של הרי השומרון.  

פוליטיקה ואידיאולוגיה על כוס קפה.
ממצפה שלושת הימים ירדנו חזרה וסטינו לדרך עפר שיורדת לחות בנימין שנקראת ע"ש הרב בינימין הרליג שנרצח בטיול בה עיבל ובה בוסתני זיתים, ומשם  המשכנו לרדת לעוד חווה  שלקוחה מעולם אחר. ישבנו במקום ודיברנו עם  האנשים שחיים בתנאים לא פשוטים. ישבנו על כוס קפה ודברנו על מה צופן העתיד בחובו של האזור הפסטורלי שכמובן מתחת לפני השטח  לא הכל שקט.  בשבילם להתיישב כאן זה חזרה לארץ האבות ומחבר אותם חזרה לסיפורי התנ"ך. 

יש בהם אמונה מאד חזקה שמחזיקה אותם בתנאים הקשים הללו. לפני שנפרדנו מהם לשלום האישה נתנה לנו פיתות חמות שאפתה לכבוד השבת.

מהחווה ירדנו בדרך עפר צרה, ותלולה דרך נ.ג. 474  שהובילה עד לכביש אלון (מזרחית לג'פא א-נון). מהחיבור לכביש עוד כ-5 ק"מ בחזרה לגיתית, כאשר  הסיום הוא  בעלייה ארוכה על כביש אלון. 

קיר החומה בסרטבה.
לסרטבה בשביל האדום דרך עין אל חפירה
מסלול אתגרי מאד הכולל טיפוס רגלי לסרטבה ואחר ירידה בשביל מדהים אך לא פשוט. 
רועה מעקרבה.
מידע

אורך המסלול:

דרגת קושי: קשה מאד, כולל עלייה רגלית ארוכה ותלולה. ורכיבה  טכנית בשבילים צרים.

זמן: 8 שעות

נקודת יציאה: גיתית

נקודת סיום: פצאל

עונה מומלצת: חורף ואביב

מים במסלול: מים לשתייה בעין אל חפירה

מפת סימון: מפת סימון שבילים בקעת הירדן ומזרח השומרון מס' 5-6

מפל בואדי שבו עובר השביל האדום
לסרטבה ניתן לעלות ולרדת במספר  מסלולים, אך כנראה שזו שבחרנו הפעם היא הקשה ביותר לאופניים, לפחות עבורי, אבל המראה הנשקף מהפסגה החרוטית וההרגשה להגיע למעלה – תמיד שווים את המאמץ. מגיתית רכבנו דרומה על כביש אלון לכיוון מעלה אפריים, ולאחר כק"מ ירדנו בדרך עפר ימינה, הדרך יורדת לאורך שלוחה ואחר נעשית פחות ברורה והופכת לשביל ולבסוף גם השביל לא ברור. 
עין אל חופירה

לאורך המדרון שזהר בירוק זרחני פגשנו במספר רועים מהכפר עקרבה ששוהים כאן במשך החורף ועולים חזרה  לעקרבה בקיץ. ירדנו לואדי שממנו טפסה דרך עפר שירדה לואדיון שחבר אותנו עם השביל המסומן באדום. מכאן התחיל קטע הליכה ארוך בין סלעים בואדי תלול. השביל הזה אינו רכיב לחלוטין. צריך לפנות בואדי לכיוון עין אל חפירה שבו מעיין הנובע בדופן קיר הואדי. המים טובים לשתייה ודי מפתיע שבאזור הצחיח הזה יש מעיין. פגשנו שני רועים מפצאל שעלו לכאן עם העדר. 

אורי על פסגת הסרטבה
גם הירידה שבחרנו לא הייתה פשוטה.  בחרנו לרדת בשביל הרומי שמסומן במפת סימון השבילים (כתוב – מדרגות חצובות בסלע). השביל מתחיל מעל הסיפון ובשל הצמחייה החד שנתית קשה היה לזהות אותו. החלק הראשון מדהים לרכיבה ובאמת יש קטע של מדרגות חצובות בסלע שמעידות שהושקעה עבודה על מנת להכשיר אותו למעבר חמורים  או פרדות. 
בירידה מהסרטבה

בהמשך איבדנו את השביל ונאלצנו ללכת ברגל ואחר לגלוש על מדרונות תלולים.  השביל מסומן במפה המשיך מזרחית לנו.  הנוף מסביב מדהים וקשה להאמין שבכלל ניתן לרכב כאן עם אופניים. לבסוף, חברנו לדרך המסומנת בירוק  כשני ק"מ מערבית לאנדרטת הבקעה. זוהי דרך סלולה שאיתה המשכנו עד לחניון שבסמוך לאנדרטת הבקעה וממנו לכביש המוליך לפצאל לסיומו של יום רכיבה מדהים, אבל לא פשוט בכלל.

עם קצת הכשרה- השביל הזה  יכול להיות ירידה מדהימה לאופני הרים – ולחדש את המורשת החשמונאית.  
תמונות