סובב ארגמן
אתר הסנדל ליד ארגמן.
עניין

המסלול עובר בחבל ארץ לא מוכר של מדבר שומרון  שהיה אהוה על הארכיאולוג אדם זרטל שגילה את צפונותיו במשך קרוב ל-30 שנים. ביקור באתר ארכיאולוגי מעניין- נופי תנ"ך וגילוי דרך רומית לסיום. 

דרך התהלוכות.
מידע

אורך המסלול: 31 ק"מ

זמן: 7 שעות

דרגת קושי: המסלול כולל עליות  ארוכות והליכה ברגל עם האופניים.

נקודת יציאה וסיום: מושב ארגמן

עונה מומלצת:  חורף, אביב

מפה: מפת סימון שבילים 5-6 בקעת הירדן ומזרח השומרון .

ביטחון: כדאי שלפחות  שאחד הרוכבים יהיה עם אקדח. באופן כללי, האזור די בטוח.

הערה: המסלול עובר בשטח אש.

תאריך:  5.2.2016

מבט על הג'יפתליק.
תיאור המסלול

יצאנו מארגמן ומיד פגשנו  בסמוך לגדר היישוב רועה צאן  עברי , בחור  לא צעיר ושוחחנו איתו על הא ועל דא.   מיד לאחר הירידה ממשיכים דרומה  וניתן לזהות מבנה עגול שבנוי מגושי סלע ענקיים שמסמן את אתר הסנדל.  מאש ביקורנו האחרון כאן, הוקם כאן משטח חנייה  מסודר ובזמן הביקור שלנו הגיע אוטובוס  מטיילים (חוג של האוניברסיטה הפתוחה). נראה שהאתר עולה על מפת הטיולים, מה שהיה משמח את אדם זרטל. האתר פשוט, אבל צורתו והפרשנות המיוחסת לו מרגשת. האם אכן זהו אתר מתקופת ההתנחלות, מקום  כינוס  לחוג את חגי שלושת הרגלים? ימים יגידו.  בכל מקרה הסיפור מרתק ואולי האתר ליד עזוז הוא עוד אתר סנדל. 

קובי יונתן ושיח רותם.
מאתר הסנדל ממשיכים דרומה על דרכים שעוברות בשטחים חקלאיים עד לדרך המסומנת באדום ועולה דרך המחרוק לראס אום על חרובה. זוהי עלייה ארוכה ותלולה ובמספר קטעים אין ברירה אלא לעלות ברגל. יש מספר נקודות תצפית מרהיבות אל הרי הגלעד וככר הירדן ואל הבקעה של ואדי פרעה הוא נחל תרצה. מדרום מחייך החרוט של הסרטבה- אימת רוכבי האופניים.   במזרח מתנשאים הר טמון והר גדיר.  בסוף העלייה גדלים שיחי רותם גדולים.  לאחר הירידה התלולה,  מתחברים לדרך העפר המובילה לבוקיעה. מגמת פנינו היא האתר המסומן בתור מצודה.  
מבט מהמצודה.
הבוקיעה שראינו אותה בעבר ירוקה ופורחת, לא זכתה לגשמים רבים השנה והחיטה נותרה נמוכה,  התלמים נותרו ריקים. זה האופי של חקלאות הבעל הנתונה לחסדי הגשמים.  
עץ מעוטר.
מיד לאחר האוכף פונים בדרך עפר שהופך לקוליס ולאחר טיפוס קל מגיעים לראש הגבעה שעליה בולט גל אבנים גדול.  יש כאן מספר בורות מים, אבל לא נותר מהמצודה שריד רציני. במפה המצודה נקראת  חרבת אם חרז והאדי  מתחתיה נקרא ואדי אם חרז. ממזרח לגל האבנים  עץ שעל ענפיו תלויים פיסות בד ושקים, אולי למזל טוב. מגמת פנינו היא הכיפה הבולטת  רס נקב אל בקר א אבל כדי להגיע אליו יש לעשות איגוף ולחצות את ואדי אם חרז לפני שהוא נעשה עמוק. 
רס נקב אל בקר.
מהמצודה יורדים צפונה, חוצים את הואדי ומטפסים בדרך עפר למדרון שמצפון לואדי. אחר חוצים את השדות המעובדים שמנצלים כל פיסת מדרון ויורדים שוב לואדי שמעברו השני ניתן לזהות בבירור נק'ב שמטפס לאוכף שמצפון לרס נקב אל בקר. השביל מתחבר לדרך הרומאית וניתן לרכב קטעים.  לפני האוכף, ניתן לעלות על מספר סלעים בולטים שמהם תצפית יפה אל הואדי למטה ואל הבוקיעה. 
מבט מלמעלה.

כדאי להשאיר את האופניים באוכף ולטפס רגלי לראש ההר, עלייה לא ארוכה אבל שווה את המאמץ.  החלק העליון מצוקי ועל הסלעים יש ציורי סלע של רובים בעיקר קלצ'ניקוב. כנראה שהאתר חביב על המקומיים.  מהכיפה הסלעית ניתן עוד להמשיך עם השלוחה עד לשיא,  שממנו תצפית יפה אל בקעת הירדן והרי הגלעד.  

רקפת.
מהאוכף יורדת דרך רומית עתיקה שבחלקה העליון ניתן לזהות בקלות קירות תמך בנויים. ניתן לרכב כמעט את כל הדרך.  די מפתיע למצוא באזור מבודד זה דרך  רומאית וכמובן שהשאלה היא מה היה תפקידה של דרך זו ומדוע הרומאים השקיעו מאמץ בבנייתה. מן הסתם יש קשר בין המצודה והמחנה הרומאי ליד פלס לבין נתיב זה.  הדרך הרומית מתחברת לדרך עפר שמתחברת לכביש הבקעה כ- ק"מ מצפון למרג'  א –נעג'ה.  משם רוכבים על כביש הבקעה ומטפסים בחזרה לארגמן (סיום בעלייה). 
הדרך הרומית.
מפות
הכין: יהודה גוטמן