מרתמים לחלוצה הנבטית
אברהם נגב למנוחות- ביום שני קברו ברביבים את פרופסור אברהם נגב, חוקר צפונות הנבטים, שהיה חבר הקיבוץ שלוש שנים מאז הקמתו ועד תום מלחמת השחרור. בהלוויה השתתפו חבריו מהקיבוץ, מהמחלקה לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ומהתקשורת(בתו היא אילת נגב מ"ידיעות אחרונות").יואל דה מלאך ועדין קווה חברי הקבוץ: "אברהם נגב היה קשור מאוד לקיבוץ. בעברו ברביבים היה איש גן הירק, מפקד תחנת הנוטרים בנקודה הישנה ויותר מאוחר שליח, מטעם מפא"י, בדרום אמריקה. במלחמת השחרור איבד יד במטווח רימונים".
"כותב שורות אלה [אברהם נגב] אשר חי בשנים 1942-1948 בקיבוץ רביבים הסמוך, ביקר לעיתים קרובות באתר –בדרך כלל בכלי הרכב היחיד שעמד לרשותו: אופניים. הגישה לחלוצה באופניים הייתה בלתי אפשרית, ולכן נעשו כמעט כל הסיורים ברגל. ניסיונות להגיע במשאיות, האחד בלווי חובבי ידיעת הארץ בתנועה הקיבוצית בהדרכתו של ברסלבסקי, והשני, של החוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטה העברית בהדרכתו של פרופ' שוובה, נתקלו בקשיים רבים. ההליכה לאתר הייתה מפרכת בשל החולות הנודדים הטובעניים. לחוויות אלו הייתה השפעה רבה על המשך המחקר בחלוצה. מכל מקום, כבר אז הטלתי ספק בקביעה המקובלת שחלוצה חרבה עד היסוד. תקוותי הייתה שרק בנייני התקופה הביזנטית הם שנפגעו, ואילו השרידים הקדומים יותר שמורים מתחת לחולות."

מתוך "ערי הנבטים בנגב"- אברהם נגב
אריאל- כתב עת לידיעת ארץ ישראל, 62-63, נובמבר 1988.
רוכבים בדרך לחלוצה
עניין
זהו מסלול קליל לימים שלאחר הגשם שמהדק את החול ומאפשר לרכב במקביל לנחל רביבים אל העיר הנבטית הקבורה בחול- חלוצה. שרידי כנסייה ותיאטרון נבטיים ושרידים של כפר ערבי שהקימו הבריטים ב-1930 ועוד הרבה מרחב לשוטטות ולגילוי. חלוצה עדיין ממתינה ליום בו היא תקום מחורבותיה.
הנבטים- האתר של אברהם נגב (באנגלית)
מעבר הנבטים מחברה שבטית לממלכה -אברהם נגב
שמן זית חלוצה של קיבוץ רביבים
מידע
אורך המסלול: 22 ק"מ. מתוכם 10 ק"מ רכיבה על הכביש.
זמן: 3 שעות
דרגת קושי:קל
נקודת יציאה וסיום: רתמים השייך כרגע לסוכנות היהודית.
מפות: מפות סימון שבילים מס' 15 ו-16.
הערה: חלוצה שוכנת בתוך שטח אש והביקור בה אפשרי רק בסופי שבוע.
חולות חלוצה באמצע שומקום
שמן זית חלוצה
עוד על חלוצה-כתב דני הרמן
קיר אבנים בכפר חלצה
פירוט המסלול
נצא מרתמים או כפי שהוא נקרא היום "רותם המדבר" – מרכז קליטה לעולים מאיתיופיה, ונרכב צפונה בדרך עפר החוצה את ערוץ נחל רביבים המפלס את דרכו בחולות. באזור יש שפע של דרכי עפר ויש לבחור בדרך שממשיכה מערב לכיוון חווה חקלאית ואחר נמשיך בערוץ של נחל רביבים. במקום סימני כרייה של חומר ואדי. הערוץ יחסית רחב ודיונות מיוצבות תוחמות את הערוץ מדרום. רב הדיונות באזור הקרוב לואדי מכוסות בצומח ולכן הן מיוצבות. הגורם הדומיננטי הקובע את תפוצת הצמחייה באזור של דיונות הוא הרוח ולא המים, ומכיוון שבאופן יחסי עוצמת הרוח באזור היא לא חזקה, על אף מיעוט הגשמים (100 ממ) הדיונות מתכסות בצומח. לכך יש להוסיף את הקטנת לחץ הרעייה בעקבות היות האזור שטח אש. נחל רביבים פונה דרום מערבה ואנו נמשיך בדרך עפר העוברת באזור חולי המכוסה בשיחי רותם. לאחר גשם החול יחסית מהודק וניתן לרכב ללא בעיות מיוחדות בחול עד שפתאום נבחין מרחוק בחורבות חלוצה היוצרים מעין תל.
אחד הבתים היפים בכפר
חלוצה תחומה על ידי נחל הבשור מדרום ונחל אטדים מצפון. הדרך עוברת בחלקה הדרומי של העיר ליד השרידים של הכפר הערבי חלסה שהקימו הבריטים לבדואים של האזור. הדרך עוברת בסמוך לבאר עמוקה ומדופנת שנבנתה על ידי הבריטים. באופן כללי האתר של חלוצה משתרע על פני שטח נרחב ורובו קבור תחת החול והשרידים לא מרשימים במיוחד אך יש לביקור במקום קסם של גילוי ואולי של מיסתורין שעדיין טמונים תחת מעטה החולץ באתר שתי גבעות שמהן תצפית אל רוב שטח העיר. התיאטרון והכנסייה הסמוכים זה לזה נמצאים ממערב לגבעה הדרום מזרחית. בכנסייה ניתן להבחין בבסיסי העמודים העשויים שיש שהובא לכאן מהאי פרוקונסוס אשר בים מרמרה. זהו התיאטרון הנבטי היחידי ממערב לירדן והוא שימש כנראה לקיום טכסים פולחניים. במקום נתגלתה כתובת יוונית המספרת שבשנת 454 לספירה עשה אזרח העיר אברהם בן זנוביוס רצפה חדשה לתיאטרון המגיעה עד לרצפה הישנה.
התיאטרון הנבטי בחלוצה
אברהם נגב מתאר בספרו כיצד הוא גילה את התיאטרון בחלוצה:
"באחד הימים האחרונים של הסקר, בשעת בין ערביים מאוחרת, בהשקיפו מגבעת השפכים המזרחית מערבה, צדה עינו של כותב אלה גבעה שטוחה, צרה ומתעגלת המתרוממת משטטח מישורי. עוד ממרחק אפשר היה להבחין בכך שאין זו גבעה טבעית. חיש קל התברר שזהו אתר קדום רב חשיבות ולא נותר אלא להכריע בין אמפיתיאטרון לבין תיאטרון. בסקירה מקרוב נראו הקירות המקיפים של התיאטרון, השקע של מקום התושבים ושרידי בניין גדול ממערב לתיאטרון. אף כי נותרו שלושה ימים עד תום לימודיהם, התגייסו ילדי בי"ס האזורי בקיבוץ אורים לחשיפת האתר: בחלוצה נתגלה תיאטרון נבטי!"
גל אבני בניין -ממתין לימים טובים יותר...
הכנסייה המזרחית נמצאת מצפון לתיאטרון ובה נתגלו 11 בסיסי שיש של העמודים שתמכו בגג הבזיליקה וכן כותרות קורינתיות הנמצאות היום הקיבוץ רביבים. הכנסייה נשדדה במהלך השנים וגג העץ שלה פורק על ידי בדווים מקומיים. בכל מקרה צריך להקדיש זמן לשוטטות האתר הגדול והאופניים מהווים אמצעי מצוין לכך. מה עוד גילו החופרים בחלוצה? גת מיוחדת, מגדל רומי, כנסייה מערבית, בתי קברות ובתי יוצר.
היציאה החוצה היא פשוטה בדרך העפר הטובה המסומנת בכחול היא "דרך הצליינים" המתחברת לכביש צאלים- צומת משאבים (החיבור לכביש מסומן על ידי שתי קוביות בטון גדולות). נרכב חזרה לאורך הכביש לרתמים או לחלופין ניתן לשוב דרך השטח או לשלב את הביקור בחלוצה במסלול ארוך יותר הקשור לדרך הצליינים.