לאורכה של דרך אדום המקראית - מערד לים המלח

"ויאמר אי זה הדרך נעלה ויאמר דרך מדבר אדום. וילך מלך ישראל ומלך יהודה ומלך אדום ויסבו דרך שבעת ימים ולא היה מים למחנה  ולבהמה אשר ברגליהם."

 

מלכים ב', ג', ח-ט.

תצפית מחורבת רדום
עניין

זהו מסלול רכיבה מדהים ביופיו העוקב אחר  נתיב קדום שחבר את יהודה עם אדום ונקרא דרך מדבר אדום. המסלול כולל קטעי רכיבה נהדרים לאורך שבילי גמלים מעל נחל קינה ובמורד נחל חלמיש. מרחבי מדבר מרהיבים ולקינוח מעלה זרון שביל גמלים עתיק שיורד אל מצד זוהר שברקע ים המלח והרי מואב.

מומלץ לקרוא את מלחמת שלושת המלכים במישע מל מואב במלכים ב' פרק ג.

חרבת עוזה - מראה מנחל קינה
מידע

אורך המסלול:

יום א: מערד אל מפגש נחל חמר עם כביש צומת חתרורים- צומת רותם, 22 ק"מ.

יום ב: מפגש נחל חמר עם כביש צומת חתרורים- צומת רותם-  מלונות עין בוקק דרום- 28 ק"מ

 

זמן: ביום הראשון: 5 שעות וביום השני 6 שעות .

דרגת קושי:  בינוני +. המסלול כולל קטעי רכיבה טכניים על שבילים וקטעים קצרים של הליכה עם האופניים.

נקודת יציאה: מרכז מסחרי ערד.

נקודת לינה: מפגש נחל חמר עם כביש צומת חתרורים- צומת רותם

נקודת סיום: מלונות עין בוקק בסמוך לשער הדרומי.

עונה מומלצת: כל השנה למעט הקיץ.

מפה: מפת סימון שבילים מדבר יהודה דרום מס' 11.

לוגיסטיקה: יש לדאוג להקפצת ציוד הלינה למפגש נחל חמר עם כביש צומת חתרורים- צומת רותם. צריך לזכור שלא ניתן להשאיר באזור רכבים ללא השגחה. בבוקר יש להוריד את הרכבים לנקודת הסיום ולעלות חזרה במונית מאזור המלונות (50 ₪ לאיש).

ציוד מיוחד: בגד ים לרחצה בגב קינה ובים המלח בסיום הטיול.

מסלולים נוספים באזור
דרך המור הלבונה והנחושת לנחל חמר דרך מעלה דרגות ודרך אדום
מערד לשפך זוהר דרך נחל זוהר ומצד זוהר
תיאור המסלול
(בעקבות טיול ב-5-6 לדצמבר 2008)

דרך אדום המקראית או דרך מדבר אדום היא נתיב קדום שחבר את תל ערד עם אדום ועבר לאורך נחל קינה ונחל חמר. לאורך הדרך נתגלו מצודות ישראליות אופייניות למאה ה-9 לספירה כמו חורבת עוזה וחורבת רדום. הדרך התגלתה בשנת 1956 ע"י יוחנן אהרוני ובנו רותנברג. חרבת עוזה נתגלתה ע"י הארכיאולוג יוחנן אהרוני בשנת 1956 והוא זיהה את המקום כמצודה ישראלית מהמאה השמינית – תשיעית לפנה"ס והוא העלה את ההשערה שהמצודה שמרה על דרך אדום המקראית וכך הוא כותב בספרו "בעקבות מלכים ומורדים":

המצודה נבנתה, כאמור, במקום גבוה, על קו הרכס, במקום שממחיל הורד התלול למדבר יהודה. היא באה להגן בוודאי על יהודה מפני פלישות מדרום מזרח. אזור זה ידע מאז ומתמיד ניסיונות פלישה מן הדרום בדרך מן הערבה ומאדום. מסביבה זו עלו כבר בני ישראל נגד חרמה וערד. מכאן עלו בני קיני יחד עם בני יהודה מעיר התמרים היא צוער, אל נגב ערד (שופטים א', טז). אך בחירת מקום המצודה מעל למוצא ואדי אל קיני, היורד בכיוון להר סדום, מובנת לנו, רק אם אנו מניחים שמכאן עברה הדרך המרכזית מיהודה לערבה ולאדום. היא דרך אדום או דרך מדבר אדום (מלכים ב' ג; ח' כ), שבה ירדו מלכי יהודה, מדוד ועד יהושפט ועד אמציה ועוזיהו, כדי להכות את אדום בגיא-המלח." בספר תיאור מרתק של בנו רותנברג על המסע הראשון ב-1958  של קבוצת  סטודנטים מהאוניברסיטה העברית בעקבות דרך אדום המקראית. מסע שנקלע לקשיים גדולים.

לקריאה נוספת
מסתרי דרך אדום - בנו רותנברג
בדרך אדום- יוחנן אהרוני
גב קינה

מנשה הראל מזהה  את דרך אדום המקראית עם נחל זוהר ולא עם הדרך בנחל קינה. הירידה בנחל זוהר היא נוחה יותר וגם הכביש היורד לעין בוקק עובר בה. אם כן, מדוע בחרו, הקדמונים לעבור בנתיב הקשה יותר של נחל קינה?  יתכן והתשובה לכך היא המצאות גבי מים בקניון, או שהדרך  בקניון היא נסתרת יותר. הדרך נזכרת במסע המלחמה של יהורם מלך ישראל, יהושפט מלך יהודה ומלך אדום במישע מלך מואב אותו מישע שעל שמו  הכתובת המפורסמת שנתגלתה בעבר הירדן המזרחי. 

חורבת רדום
המסלול מתחיל בערד ממנה נצא אל אזור התעשיה ונפנה אל המנחת. הרכב לאורך המנחת ונמשיך בדרך העפר המסומנת בכחול עד ישוב בדואי קטן. הבדואים משבט אל גורעאן  והילדים ששוטטו בין הבתים לא גילו כלפינו חביבות יתירה. נרד לנחל קינה בנקב גמלים. בראש הואדי מספר מערות ומכלאת גמלים. השביל יוביל אותנו אל עץ השיזף שמתחת לחורבת עוזה. מכאן נמשיך לאורך במורד הנחל עד למפל הגדול של נחל קינה. זהו מפל שגובהו כ- 40 מטר ומתחתיו גב גדול. נחל קינה משנה את אופיו בבת אחת והופך להיות קניון שבו גבים המתמלאים במים לאחר שיטפונות. נעקוב עם האופניים בהליכה לאורך השביל הירוק עד לתחילת הירידה לגב. את האופניים נשאיר למעלה. הירידה מעט תלולה. בתחילת דצמבר 2008 הגב היה מלא במים מעט ירוקים אך צלולים וקרים והרחצה בהם הייתה חוויה מדהימה. חוזרים לאופניים ומשם מטפסים עם האופניים עד להתחברות עם השביל המסומן בכחול שהוא נתיב השיירות הקטע הראשון לא כל כך רכיב והשביל מגיע לנקודת תצפית מדהימה.
רוכבים מעל נחל קינה. צילם: ישראל קיסר
מלמעלה ניתן לראות את המשכו הקניוני של נחל קינה שבאפיקו גבים  נוספים וברקע נופי דרום מדבר יהודה.  דרך אדום נמקראית לא עברה באפיק בשל המפל הגבוה שחוסם את המעבר ולכן היא עברה בחלק העליון של המדרון, בכל מקרה קטע זה לא היה קל למעבר גמלים. מנקודת זו מתחיל קטע רכיבה מדהים ביופיו בנ'קב הגמלים הקדום, רק בשביל קטע זה היה שווה לעשות את המאמץ ולהגיע לכאן. בדרך כדאי לעצור ולראות את בור המים שמעל השביל שאותו ניתן לזהות על פי ערימת השפוכת הלבנה שלו. השביל ממשיך עד מתחת לחורבת רדום שנמצאת בראש השלוחה. כדאי לעלות רגלית ללא האופניים לחרבת רדום (חורבת קיני) שהיא מצודה נוספת ששמרה על הדרך הקדומה. השרידים הארכיאולוגיים לא מרשימים, אך התצפית היא מרהיבה לעבר הרי מואב, נחל חימר ואל הר כמריר בדרום מערב שממנו יורדים מספר שבילים.

הפעם לשם שינוי, לא ירדנו בשביל הכחול, אל המשכנו במורד נק'ב ברור שירד לאורך שלוחה עד לאנדרטה קטנה לזכר שני לוחמי יחידת החילוץ של חיל האוויר שנספו כאן בתאונת אימונים, גילי צוריאנו ואסף רוזנברג. משום מה המשך השביל אינו ברור. אנו ירדנו על המדרון לכיוון מזרח ואחר עם הואדי עד לעץ שיטה גדול. מהעץ ההמשך הוא בשביל המסומן בכחול היורד בנחל חימר. הרכיבה לא קשה במיוחד, אם כי יש להתגבר מידי פעם על קטעים זרועי אבנים בערוץ. נעבור את החיבור עם שביל ישראל היורד לאורך נחל כנפן ונמשיך עד להתחברות עם נחל סילון. לפני ההתחברות בדופן הימנית ניתן לזהות את הפתח של מערת נחל חימר. אפשר לטפס אליה עם מעט מאמץ. תקרת המערה שחורה מפיח, דבר המעיד על כך ששימשה למגורי אדם. גודלה כגודל חדר ממוצע.

בקטע האחרון של נחל חימר עד לכביש דרך עפר סלולה המשמשת את מפעלי הסיד. אנו התמקמנו ללינה כחצי ק"מ מזרחית לכביש בצד הדרך העולה למצפה עמיעז (יש קליטה סלולרית  בנקודה זו). כדאי לציין שגם היום נתיב זה משמש עדרי גמלים של בדואים בעולים ויורדים בו בהתאם למעגל הרעייה השנתי.

היום השני מתחיל בחצית נחל חימר לכיוון דרך העולה למחצבות. המגמה שלנו היא לרכוב לאורך הרכס של הר חתר (נ.ג. 279).  מן הסתם דרך אדום המשיכה בתווי דרך העפר המסומנת באדום.  בצומת דרכי העפר נטפס ימינה. הטיפוס הוא לאורך כ- ק"מ. כדאי לשים לב לשכבה בצבע הסלע בצבע אפור הבולטת במצוק שמשמאל לדרך. סלע זה שיך לתצורת חתרורים, אלו סלעים עשירים בפצלי שמן כלומר בחומר אורגאני (עד 20%).

לפני הכניסה למחצבה נטפס ימינה (ברגל) בשביל עיזים לרכס. מכאן מתחיל קטע רכיבה מדהים וטכני בשבילי עיזים שפזורים לאורך כל קו המדרונות.

הרעיון הוא לנסות ולשמור על קו גובה ולהתקדם בצפונה. חשוב מאד לא להתפתות ולרדת לכיוון דרך היורדת לנחל חתר, אלא לעבור את פרשת המים שמפרידה בין נחל חתר לנחל חלמיש.  מעט לפני הר חתר יורדים ימינה בואדי צר שבו שביל ברור ואפשר לטוס בירידה- זהו קטע רכיבה מדהים. השביל מתחבר לדרך עפר טובה שנפרצה  לצורך קידוח נפט באזור. דרך עפר זו מתחברת לכביש ערד- נווה זוהר. המגמה צריכה להיות להמשיך עם הדרך אבל לעבור לנחל חלמיש דרך האוכף שממערב לנ.ג. 200.  לאורך נחל חלמיש שביל גמלים די ברור ושעוקף מימין מפל גבוה  שראשו בנוי משכבות צור. נקודה יפה לארוחת צהריים.

השביל ממשיך ויורד מהמפל בצד ימין וממשיך  במורד נחל חלמיש עד לחציית דרך העפר המסומנת באדום שממשיכה צפונה לכביש. אנחנו המשכנו עוד כ-ק"מ במורד נחל חלמיש עד לעץ שיטה גבוה ומשם ברגל לראש המפל הגבוה של נחל חלמיש שממנו ניתן לראות את הכביש היורד למלונות עין בוקק. נחזור לדרך באדום שמטפסת קלות  ועוברת ממזרח לגבעת זרון. מהכביש עולים שמאלה כ-ק"מ עד לדרך המסומנת בשחור. פונים ימינה לאחר 300 מטר שוב ימינה בדרך עפר המסומנת בכחול. יורדים עד לפני העלייה הקטנה המובילה לחניון הלילה. מכאן מתחיל מעלה זרון שאותו אסור לפספס.

באזור שממנו מתחיל המעלה מספר גלי אבנים. מעלה זרון הוא מעלה קדום  שחבר את אזור ערד עם ים המלח והדרך שעברה מיצד חתרורים המשיכה וירדה בו. כנראה שגם דרך אדום נצלה את מעלה זרון לירידה למיצד זוהר.  השביל אינו מסומן, אבל לאורכו גלי אבנים ויש להיות ערניים ולא לאבד אותו. זוהי ירידה מדהימה ביופייה אך מעט קשה לרכיבה בשל האבנים הרבות המפוזרות לאורך השביל.  זהו שביל שאם יוכשר לירידת אופניים, יכול להיות אחד המדהימים בארץ. הקטע האחרון של השביל הרוס ומחייב הליכה עד להתחברות עם דרך הג'יפים היורדת למיצד זוהר כ-700 מטר מהמיצד. מיצד זוהר הרומי ביזנטי בנוי על גבעת משאר של חוואר הלשון. החומה שהקיפה אותו נהרסה ובראשו נותר מגדל מבוצר. המיצד היה היה קשור מן הסתם לדרך העתיקה שעלתה לכיוון תל ערד, שכן זהו אחד מהמקומות הבודדים שיש פרצה במצוק ההעתקים המאפשרת מעבר יחסית נוח. מהמיצד ניתן לראות גם את מיצד זוהר הישראלי שנמצא כ-ק"מ  מזרחה שנתגלה ע"י בנו רותנברג. מיצד זוהר הרומי נמשיך בדרך עפר טובה המסומנת בכחול  שתחבר אותנו עם הכביש המוביל למתחם מלונות עין בוקק.

מקורות

מדריך ישראל- כרך מדבר יהודה ובקעת הירדן בעריכת ספי בן יוסף. הוצאת כתר ומשרד הביטחון ההוצאה לאור, 1978.

 

בעקבות מלכים ומורדים במדבר יהודה, יוחנן אהרוני ובנו רוטנברג, הומאת מסדה, ת"א, 1960.