מזרח השומרון ובקעת פצאל

"ובוקר נהדר מהבקעה להר, אז יעלה בזמר ברון".

עניין

 שני מסלולים בני יום אחד באזור בקעת הירדן ומזרח השומרון. אזור לא מוכר וכמעט לא מתוייר. המסלול מאפשר הכרות עם ההתיישבות בבקעת הירדן ובאזור כביש "אלון". בדרך עוברים בעינות פצאל  שבהם ניתן להתרחץ וכן ירידות  בשבילים  מאזור גיתית לבקעת הירדן.

 

מידע

יום ראשון:

אורך המסלול: 30 ק"מ

זמן: 5 שעות

דרגת קושי: קשה. המסלול כולל עליות תלולות מאד בדרכי עפר

נקודת יציאה וסיום: קבוץ גלגל

עונה מומלצת: כל השנה למעט הקיץ

מפה: מפת סימון שבילים מס' 5-6, בקעת הירדן ומזרח השומרון.

 

בטיחות: מומלץ להצטייד באקדח.

לוגיסטיקה:  את הרכב השארנו בקבוץ גלגל שם גם התארחנו ללינה. בכל מקרה לאלו שמתכוננים לבלות את הלילה בבקעה, מומלץ להתארגן לשינה באחד הישובים.

רוחצים בעין פצאל

נצא משער הקיבוץ ולדרך ההיקפית והמטרה היא לרכוב בדרך העולה לנקודת התצפית שמעל הקיבוץ, ג'בל אל עבד שבו הוקמה פרגולה. הדרך שעולה למעלה מסומנת בירוק ואנו מעט הסתבכנו באיתור שלה בין מטעי התמרים. מצפון לגבעת התצפית מתחילה דרך עפר שנמשכת צפונה במקביל לרכס השומרון. זוהי דרך עפר שנפרצה לאורך קו מתח גבוה ולכן היא עולה ויורדת בפראות. העליות תלולות מאד ומחייבות הליכה ברגל. בדרך פגשנו רועה צאן בדואי מהכפר פצאיל שהחזיק ספר לימוד אנגלית. התברר שהבחור לומד הוראה במכללה ביריחו ומנצל את הזמן כדי ללמוד אנגלית. הדרך יורדת לכביש צר שמוביל לקידוח מים.  בסמוך לעץ שיזף נמשיך בדרך העפר שעולה לאוכף ואחר יורדת לנחל פצאל וחוצה את צינור המים שמוביל את מי המעיינות לחווה חקלאית. הכביש ממשיך לאורך כ4-ק"מ ונכנס לתוך נחל פצאל עד לחניון קטן בסמוך לעין פצאל. בדרך חולפים על פני שרידים של טחנת קמח. במעיין בריכה יפה שניתן להשתכשך בה. הנביעה עצה נמצאת כ-50 מטר במעלה הנחל והמים טובים מאד לשתייה. זוהי פינת חמד מלאה מים ובייחוד ביום חם ולאחר העליות הקשות היא משיבה חיים לגוף הדואב. על פי הכתוב מדידות שנערכו בימי המנדט שפיעת מעינות פצאל נעה בין 136.8 בשעה ל-28.8 מ"ק בשעה.   המעיינת נמצאים בבעלות משפחת נימר, משפחה מכובדת משכם.

בדרך לעין פצאל

 החזרה לגלגל היא לאורך הכביש עד לצומת פצאל ומשם ימינה לאורך כביש 90. בדרך נחלוף על פני הכרמים של מושב פצאל. בקעת פצאל היא בקעה פורייה הודות לאדמות הסחף המגיעות עם הנחלים מההרים ומשחר ההיסטוריה שמשה להתיישבות אדם. כיום, הישובים הישראלים נמצאים בעידן של אי ודאות וההתרשמות שלי שההתיישבות בבקעת הירדן נמצאת במצב  של קיפאון ואף נסיגה. החיים כאן לא פשוטים ובקיץ חם מאד והאזור נמצא מחוץ למפת הטיולים של הישראלי הממוצע ובמיוחד לאחר שנת 2000 שבה התחילה האינתיפאדה הראשונה.

מים לגמלים צמאים
יום שני: מגיתית ליפית דרך עורקן אל צפא.

 

אורך המסלול: כ- 20 ק"מ

זמן: 4 שעות.

דרגת קושי: בינוני +

נקודת יציאה: גיתית שמצפון למעלה אפריים

נקודת סיום: יפית או לחלופין תחנת הדלק במפגש הבקעה.

מפה: מפת סימון שבילים מס' 5-6, בקעת הירדן ומזרח השומרון.

יקיר הנגב
נצא מגיתית ונרכב על כביש אלון לכיוון מעלה אפריים עד הצומת. ממשם נרד לדרך עפר הנמשכת  צפונה לאורך שדה חרוש כ-ק"מ עד שנגיע לדרך עפר היורדת מזרחה על גב שלוחה מדרום לואדי אל מנח'יר.  במפה הדרך מסומנת כשביל, אך למעשה זו דרך רחבה יותר. ממול בולט החרוט של הסרטבה וכל גוש ההרים שממזרח לגיתית. הדרך יורדת בפיתולים חדים עד שהיא מגיעה למישור ובו נעלמים עקבותיה. אנו המשכנו מזרחה לאורל שלוחה זרועת טרשים שהיה קשה מאד לרוב עליה ואחר ירדנו לואדי שמצפון.  לאחר הירידה לואדי המשכנו בדרך טובה שירדה לכיוון הקניון שמסומן במפה בשם עורקן אום צפא. מכאן יש שלוש אפשרויות להמשיך. החת בתוך הקניון בשביל המסומן  בכחול שמלמעלה נראה לא רכיב.  האפשרות השנייה היא  לטפס למעלה בדרך העפר  (מסומנת בשחור) ולהתחבר לדרך המסומנת בירוק.
יורדים במדרום מעל ערקן אל צפא
הדרך השלישית שבה בחרנו כדי להתחמק מהעלה היא להמשיך מעל הקניון ואחר לטפס בשביל שעולה לנקודת תצפית יפה מעל הקניון. מנקודה זו ההמשך הוא בהליכה בשביל עיזים היורד בתלילות לקרקעית הואדי. במבט מהואדי למעלה, הירידה לאורך המדרון הסלעי נראית מטורפת לגמרי ולא אפשרית. נמשיך בשביל הכחול עוד כ-400 מטר ואחר נטפס בשביל ברור לגדה המזרחית ונתחבר לדרך המסומנת בירוק. זוהי דרך עפר טובה שהופכת לכביש ומובילה לכיוון אנדרטה הבקעה. כדאי לעשות את המאמץ ולטפס לאנדרטת הבקעה שנבנתה ע"י הפסל יגאל תומרקין.
אנדרטת הבקעה

עלייה חולפים על פני שלטים עם שמות כל ישובי בקעת הירדן ותאריך עלייתם על הקרקע. על קיר הזכרון חקוקים שמות חיילי צה"ל שנפלו בבקעת הירדן לאורך השנים מאז 1967 בה נכבשה הבקעה במלחמת ששת הימים. מהאנדראה תצפית יפה אל בקעת פצאל ואל הרי הגלעד וגאון הירדן. לכיוון מערב ניתן לראות את הכביש ואת תוואי הדרך הרומית  שמטפסים לכיוון מעלה אפריים. ניתן לרדת מהאנדרטה במדרון המזרחי ולהתחבר לדרך שמובילה למפגש הבקעה שנמצא ממש מתחת. מפגש הבקעה שהיה בעבר מקום הומה אדם שכל מי שנסע בכביש הבקעה עצר בו, אבד את זוהרו  וכיום מעטים פוקדים אותו.  גם חוות התנינים שהייתה פעילה בעבר נותרה שוממה וממתינה לימים טובים יותר שאני מקווה שיגיעו.  

מקורות
מדריך ישראל- מדבר יהודה ובקעת הירדן. משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1978.