ממואה לחניון בארות לאורך דרך הבשמים הנבטית

עניין

 

רכיבה לאורך תואי דרך הבשמים הנבטית ממואה לחניון בארות. הדרך חוצה את משרח הנגב ועוברת דרך מואה, קצרה, מצד נקרות וחאן סהרונים ששימשו כתחנות לאורחות הגמלים שהובילו את הסחורה היקרה מדרום ערב לנמל עזה. המסלול כולל גם טיפוס רגלי להר משא שממנו תצפיות יפות אל מזרח הנגב והרי אדום.

פיסול סביבתי ליד חניון הר משא
מידע

אורך המסלול: 42 ק"מ

זמן: 10 שעות כולל טיפוס רגלי אל הר משא.

דרגת קושי: קשה.

 רובו של המסלול הוא על דרך עפר, אך הקטע ממצד נקרות לתחילת מעלה דקלים עובר בנחל נקרות שהרכיבה בו מתישה בשל התשתית החצצית.

נקודת התחלה: קפה מואה על כביש הערבה.

נקודת סיום: חניון בארות במכתש רמון.

עונה מומלצת: כל השנה למעט הקיץ.

מפה: מפת סימון שבילים מס' 17, הערבה התיכונה ומזרח הר הנגב.

לוגיסטיקה : יש לתאם הקפצה מחניון בארות בסוף המסלול.

דרך הבשמים מפטרה לערבה
דרך הבשמים מעבדת לערבה
נחל קצרה
תיאור המסלול

מסלול זה תוכנן להיות המשך של המסע בעקבות דרך הבשמים בירדן ולכן הוא במגמת עליה מהערבה אל מכתש רמון בעקבות שירות הגמלים שעשו את דרכן מדרום ערב לנמל עזה. כמובן שהכיוון ההפוך הוא הרבה יותר קל. בשל העובדה שהמסלול עובר בשמורת טבע רובו של המסלול הוא על דרך הג'יפים למעט הגיחה להר משא.

מקפה מואה  נכנס לדרך הבשמים (מסומנת בשחור), ולאחר כ- 4 ק"מ של רכיבה בנוך ערבה טיפוסי הכולל עצי שיטים, נגיע למואה. מואה הידועה גם בשם מוית עוואד, הייתה התחנה הראשונה בתחום הנגב לאחר שאורחות הגמלים הגיעו מביר מדכור שבערה הירדנית. מואה ממוקמת בצומת דרכים חשובה מאד: המפגש בין דרך הבשמים לבין הדרך האורכית שנמשכה לאורך הערבה בואך אילת . לשיא פריחת הגיעה מואה במאה הראשונה לספירה בימי המך חרתת הרביעי. במקום ניתן לראות את שרידי החאן ומעליו המצד שבו בית בד, ונשאלת השאלה מאין הגיעו הזיתים? יתכן ששיפעת המעיין  הייתה גדולה ואפשרה גידול זיתים או שאולי האקלים היה לח יותר.

ממואה הדרך ממשיכה לאורכו של נחל קצרה, במגמת עלייה מתונה בנוף דמוי סוואנה של עצי שיטים. לאחר 9 ק"מ של רכיבה הדרך מטפסת על שלוחה צרה אל קצרה. ניתן להחור בציר מקביל שעובר מדרום מעל נחל קצרה.  מקצרה תצפית נהדרת אל אזור הר גבים שבו הרי קרטון לבנים בולטים על רקע סלעי צור שחורים. חורבת קצרה הייתה תחנת שמירה קטנה מיד בסוף העלייה מנחל עומר. כדאי לשים לב שבאבני המצד ניתן למצוא מאובנים רבים. קצרה ממוקמת על גב רמות עומר  שכיוונן מצפון מזרח לדרום מערב.

מקצרה הדרך מטפסת קלות וגולשת בירידה תלולה אל נחל צרורות. בסוף הירידה נמשיך ימינה בדרך עפר המסומנת בירוק העוברת למרגלות הר משא. בולדר ענק ניצב לו בודד למרגלות ההר. הדרך מגיעה לחניון הלילה.
מבט צפונה מהר משא

ממזרח לחניון מספר קשתות וגלי אבנים שהקימו מטיילים. נטפס ברכיבה אל תחילת השביל הרגלי שעולה להר משא.  את האופניים נשאיר למרגלות ההר  ונמשיך ברגל בעילה קצרה ותלולה אל ראש הר משא שהוא הר שולחן טיפוסי. מהר משא תצפית יפה אל המרחב של הר גבים וניתן לזהות שבילי גמלים שיורדים ממנו מערבה. המשך הסלול  הוא במטרה להקיף את הר משא מצפון ולהתחבר שוב לדרך הבשמים סמוך למקום התחברותה לנחל נקרות.  זהו קטע רכיבה יפה, חלקו טכני בתוך ערוץ נחל (ללא שם שמתחבר לנחל נקרות). הנחל עובר בתפר בין שכבות צור לשכבות גיר  ובדרך יש מספר מדרגות סלע גבוהות שניתן לעבור אותן בהליכה. לפני ההתחברות לנחל נקרות, נזהה שביל גמלים שנמשך במקביל לנחל נקרו בגדה המזרחית שלו. הרכיבה בשביל זה עדיפה על הרכיבה בערוץ נחל נקרות וגם יפה יותר. נרד לנחל נקרות סמוך לצומת הדרכים בין דרך הבשמים המגיעה מנחל צרורות לבין הדרך המסומנת באדום היורדת בנחל נקרות לערבה.  סמוך לצומת זו ניתן לראות בקיר המצוק צמח נדיר שנקרא סהרון משולשל.

ההמשך למצד נקרות הוא בדרך שעוברת משמאל לדרך הג'יפים המדושדשת. דרך זו עוברת על מדרגת סחף ומאפשרת רכיבה יחסית נוח ומהירה עד למצד נקרות שהיתה תחנת שמירה לפני תחילת המעלה עוקף נקרוץ דרך הבשמים המקורית טיפסה למעלה והמשיכה בשביל נהדר מעל נחל נקרות וירדה לנחל ארדון ממש לפני תחילת מעלה דקלים. למרבית הצער, קטע זה סגור לרוכבי אופניים וגם להולכי רגל ע"י רשות שמורות הטבע והגנים.

לפני שנתחיל קטע המעצבן ביותר במסלול נפנה שמאלה בואדי ולאחר כ-400 מטר נגיע לבור נקרות. בור מים מקורה זה, הוא הוכחה לגדולה של הנבטים  וליכולת ההישרדות המופלאה שלהם במדבר. הבור נסתר מעין והוא מנקז מים מואדיון קטן.  הבור נשתמר כמעט בשלמותו, סיפק מים לאנשי המצד ואולי גם לשיירות. תקרתו מורכבת מלוחות אבן שטוחים שאורכן כ- 1.4 מטר, רוחבם 0.4 מטר ועוביים 0.3 מטר. לוחות אבן אלו נשענו על קשתות והגנו על מי הבור מהתאדות. בור מים זה מעיד על כך שבוניו הכירו היטב את משטר הגשמים ואת ההידרולוגיה המקומית ויכלו לסמוך על כך שבור המים יתמלא בתדירות טובה. מעניין לדעת מתי לאחרונה בור נקרות היה מלא מים? והאם באמת בתקופה הנבטית כמות המשקעים השנתית הייתה גדולה יותר או שהיו יותר אירועים של גשם חזק.

שחור זנב ליד בור נקרות

מבור נקרות נחזור בחזרה לנחל נקרות ונמשיך בדרך העפר המסומנת באדום. צריך לשים לב לא לפנות בדרך  המסומנת בשחור והעוברת בנחל מישר. מכאן כ-8 ק"מ קשים  במעלה נחל נקרות. הפעם אין מפלט מדרך הג'יפים ואין ברירה אלא להשקיע  מאמץ כדי להתקדם בחצץ הואדי. כדאי לרכב בהילוך נמוך ולשמור על קצב סיבובי פדלים גבוה.  נחל נקרות יוצר בקטע זה קניון עמוק. לפני ההתחברות לנחל ארדון, מדרגות סלע גבוהות שמהוות אתגר לג'יפאים.  העלייה במעלה דקלים לחאן סהרונים לא קשה.  אתר זה הוא חאן טיפוסי שנמצא מעל עין סהרונים  ותוכניתו זהה לחאן במואה. הוא נחפר ע"י רודולוף כהן בשנים 1982-1983.  מן הסתם , גם שפיעתו של עין סהרונים הייתה רבה יותר בעבר, משום שכיום המעיין כמעט וחרב. את הקטע האחרון בין חאן סהרונים לבין חניון בארות רכבנו לאור פנסים.

מקורות

עזרא אוריון, אבנר גורן, דרכי הבשמים, רצף מאמרים. מדרשת שדה בוקר, רשות העתיקות.

מפות