מכוכב השחר אל ואדי עוג'א ובחזרה

אמת המים בואדי עוג'א
ענין

זהו מסלול שעובר בנופים הקסומים של מדבר שומרון בואכה בקעת הירדן, באזורים שננטשו ממפת הטיולים בשל סיבות ביטחוניות.  נבקר בעין עוג'א שופע המים שבו ניתן לטבול במים. מלמעלה נפרשים נופים מרהיבים של בקעת יריחו והרי מואב והגלעד. זהו אזור שבו סיפורי התנ"ך קמים וחיים אל מול עיניך, הרים ורועים, שדות ושבילים שניחוח עתיק עולה מהם.

קובת א-נג'מה - מבט ממזרח
מידע

אורך המסלול: 30 ק"מ

זמן: 9 שעות

דרגת קושי: קשה מאד. המסלול כולל ירידות רגלים  ללא שבילים ועליות תלולות ביותר על דרכי עפר שמחייבים הליכה ברגל.

נקודת יצאה וסיום: כוכב השחר (על כביש אלון מצפון לצומת רימונים)

עונה מומלצת: כל השנה למעט הקיץ

ציוד מיוחד: בגד ים לרחצה בעין עוג'א

מפה: מפת סימון שבילים מס' 5-6, בקעת הירדן ומזרח השומרון.

בטחון: כדאי מאד לברר מה מצב הביטחון באזור עם הרבש"ץ של כוכב השחר – בומי

 052-4844143 שמאד עזר לנו. בימי ששי, האזור של עין עוג'א משמש כמקום פיקניקים לפלשתינאים שמגיעים לכאן מרחבי הגדה. צריך לשמור על ערנות  וכדאי מאד להצטייד באקדח אחד לפחות. צריך  לתכנן את הזמנים כך שהטיול יסתיים באור יום. לכוכב השחר ניתן להגיע  מכביש אלון ("דרך ארץ המרדפים") מכיוון מעלה אדומים, או מירושלים דרך המחסום שממזרח לפסגת זאב. כדאי לצאת לטיול  בקבוצה שלפחות מונה ארבעה רוכבים. התושבים בכוכב השחר מאד מעוניינים שמטיילים שאינם דתיים יגיעו לאזור וכך לחזק את הקשר עם קבוצות נוספות בחברה הישראלית .

רחצה בעין ע'וגא
תיאור המסלול (1.5.09)

את הרכב נשאיר בכוכב השחר (בככר המרכזית) ומשם נרד דרך עפר היוצאת בקרבת הלולים, ממזרח להר הבולט של קובת א-נג'מה שהוא קבר קדוש למוסלמים. הדרך  מסומנת באדום. לאחר כחצי ק"מ ננטוש את דרך העפר (אופציה נוחה יותר היא לרדת בדרך זו עד החיבור שלה לכביש רמאללה-יריחו) ולהתקדם בקוליס שעולה לנ.ג. 504. אנו ניסינו לאתר את השביל היורד מזרחה מכפה זו. זהו שביל לא מסומן וגם בשטח  לא בדיוק מצאנו אותו.בתחילה ניתן לרכוב באזור של טרשים המכוסים בצמחייה, ואחר הגענו לאזור של סלעים בולטים מעל ואדי עוג'א הוא נחל ייט"ב. הרחק למטה ניתן לראות את הפס הירוק שנותר בחלק התחתון של ואדי עוג'א שנוצר כתוצאה מהנביעה של עין עוגא. המשך הנחל יוצר קניון המתפתל בין סלעי דולומיט. בדרום מזרח בולטת הער יריחו שמעליה המצוק של הקרנטל. ואדי עוגא נחשב  כגבולו הצפוני של מדבר יהודה ואכן בשטח ניתן לראות שכביש יריחו רמאללה הוא מעין גבול גיאוגרפי בין סלעי הגיר הרכים והחשופים של מדבר יהודה לבין הנוף ההררי והירוק יותר של מזרח השומרון. פירוש שמו הוא המפות, העקום. במלחמת העולם הראשונה התורכים התבצרו בקו הגנה לעצור את הבריטים  שזכה לשם "קו העוג'ות" ע"ש ואדי עוג'א ונחל הירקון שגם הוא נקרא ואדי עוג'א.

מבט מלמעלה על הקניון התחתון של ואדי עוגא

הפרשי הגובה הם מרשימים כמעט 600 מטר מכוכב השחר לתחתית הבקעה. מהתצפית על ואדי עוגא לא מצאנו שביל נוח וירדנו לואדיון מדרום (ואדי אל מברה במפה) ואחר המשכנו ברגל במדרון טרשי ושוב חצינו את הואדיון. ההמשך הוא שוב רגלי בשביל עיזים צר עד למכלאות בדואיות הבנויות מפח.

המגלשה המפורסמת בעוג'א

מכאן ממשיכים בדרך עפר המתחברת אל כביש צר העובר ליד כפרון של בדואים ומגיע לכביש מחבר את כביש הבקעה  עם ואדי עוג'א. ליד הצומת את המים הבנויה בטון ועץ דקל הבולט על רקע הנוף החשוף. מעט מערבה מהצומת אמת המים המפורסמת של העוגא שהייתה בעבר מעין פארק מים של המטיילים. להפתעתנו אף אחד לא גלש שם והתברר לי ששמו ברזלים בתוך האמה כדי למנוע גלישה בה.  מאז הפעם האחרונה שהייתי כאן חלפו להם כמעט 25 שנים. המשכנו להתקדם עם הכביש לכניסה לעין עוגא. כיום זהו אתר פיקניק מבוקש  ומשפחות פלשתניאיות רבות מגיעות לכאן בעיקר בים שישי לבלות בפינות החמד של הנחל ולהשתכשך במימיו. רק חבל שהם מותירים אחריהם ערימות של אשפה. המשכנו להתקדם במעלה הואדי עוד כ-400 מטר (השביל עובר בגדה הדרומית) עד לבריכה הקרובה לנביעה של עין עוג'א . זוהי פינת חמד מדהימה  ביופייה ושופעת מים. ניתן לרחוץ בה ןלזכות למסאג' חינם. ספיקתו של עין עוגא מגיעה למיליון מ"ק בשנה והוא עטור בצומח ים אופייני, עצי תאנה, סוף, קנה ואשל. מי המעיין הועברו בימי בית שני אל שטחים מצפון ליריחו להשקות את התמרים המפורסמים שלה. חבל מאד שהחלק התחתון של הנחל מזוהם. בביקור שלנו במקום, היינו הישראלים היחידים ומן הסתם, עין עוג'א אינו נכלל יותר באתרי הטיול וחבל.

עדר צאן

חוזרים בחזרה לצומת הדקל ופונים שמאלה לדרך עפר המסומנת בשחור. החלק הראשון של הדרך לא ברור ונסחף, אך ניתן לראות את המשכה התלול למעלה. זוהי דרך עפר תלולה מאד שדי נהרסה בשנים האחרונות וגם ג'יפים יתקשו מאד לעלות אותה. גם ברגל קשה ומתיש לעלות בה. כדאי לשים לב שככל שעולים בגובה המדרונות נעשים ירוקים יותר (בעיקר ע"י רתמים). הדרך עולה בפיתולים מעל ואדי א-נביריס והקטע התלול מסתיים בנ.ג 531, לאחר עלייה של כמעט 600 מטר. מלמעלה תצפית נהדרת אל בקעת הירדן ואל היישובים נער, גלגל, תמר, פצאל  ובצד צפון בולטת הגבעה החרוטית של הסרטבה. הדרך ממשיכיה מערב ולאחר ירידה היא שוב מטפסת לכיוון ג'בל ראס א-תין. כוכב השחר נראה קרוב בקו אווירי אך בתווך עובר ואדי עוג'א שיוצר מכשול טופוגרפי רציני שאנו עוקפים אותו. לאחר העלייה מחכה לנו ירידה ארוכה לכיוון מחצבת כוכב השחר ואחר הדרך מתחברת לכביש אלון. משם עוד חמישה ק"מ עד לכוכב השחר  כאשר הכביש עובר חוצה את בקעת סאמיה שבה עובר ואדי סאמיה שהוא יובלו הראשי של נחל עוג'א ובה נובע עין סאמיה השופע מים. אדמות הבקעה הקטנה פוריות ומעובדות ע"י הפאלחים. באזור הבקעה התגלו ישובים ובית קברות מתקופת הברונזה הראשונה.

הנוף מצפון לואדי עוג'א
מקורות
מדריך ישראל- מדבר יהודה ובקעת הירדן. משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1978.
תמונות
גלרית תמונות מהטיול