מערד לשפך זוהר דרך נחל מנחם - במורד שבילים נשכחים
בירידה לכיוון נחל יעלים
יזם תכנן והוביל: גיא כנען. כתב וצילם: חזי יצחק
"אלפי שנים נעו שיירות מהרי חברון וירושלים אל הרי אדום, בדרך המתפתלת ויורדת אל הערבה. בימים הרחוקים ההם נודעה דרך זו, בארץ כנען ושכנותיה, כדרך הקצרה, שבחן הרי חברון ונחל הערב, המשתרע מקצהו של ים המלח בואכה מפרץ אילת. דרך אדום מופיעה במקרא עוד בימי אברהם, בקשר למלחמה שעשו חמשת המלכים, כדרלעומר ובעלי בריתו את מלכי סדום ועמורה, אדמה וצביים."

בנו רוטנברג- מסתורי דרך אדום המקראית מתוך "בעקבות מלכים ומורדים במדבר יהודה"- הוצאת מסדה בע"מ, תל אביב, 1960.
עניין
ירידה מגובה של 600 מטר מעל פני הים למקום הנמוך בעולם לאורך שבילים עתיקים ששמשו את הבדואים לתנועה בין המדבר להר. נופי מדבר יהודה וים המלח בתפארתם. קטעי רכיבה טכניים ותצפית על אחד המפלים הגבוהים המדבר יהודה.במהלך המסלול נחצה את היחידות הגיאוגרפיות השונות המרכיבות את מדבר יהודה, החל משיפולי הקמר, דרך רמת המדבר וכלה במצוק ההעתקים.
עניין
מידע:
תיאור המסלול
גלרית תמונות
מפות המסלול- שרטט גיא כנען
ביבליוגרפיה
השביל מעל הקניון בנחל מנחם
מידע:
אורך המסלול: כ-45 ק"מ
זמן: 9 שעות
דרגת קושי: קשה. המסלול כולל רכיבה בשבילים לא מסומנים ודורש התמצאות בניווט.
נקודת יציאה: המלונות בערד.
נקודת סיום: תחנת הדלק בשפך זוהר.
עונה מומלצת: כל עונות השנה למעט חודשי הקיץ.
לוגיסטיקה: יש לדאוג להקפצה חזרה מתחנת הדלק בסיום המסלול לערד. ניתן לתאם זו עם חברות מוניות בערד (כ- 50 ש"ח לאדם).
מפה: מפת סימון שבילים מדבר יהודה דרום.
לאורך השביל האדום מערד למצדה
קימוט בשכבות צור בכניסה לנחל מנחם
תיאור המסלול
נצא מהמלונות בערד ונרכב דרך מצפה מואב (האנדרטה) בשביל תלול היורד לנחל כידוד. אנו המשכנו בטעות עם שביל טוב מאד שירד בנחל פראים אל השביל המסומן האדום בנחל יעלים. לאחר שגילינו את הטעות חזרנו וטיפסנו רגלית מנחל יעלים לכיוון נ.ג. 391 והתחברנו לשביל טוב מאד ורחב כיוונו הכללי צפו- דרום.שביל זה קשר אותנו לדרך עפר שכיוונה מזרח- מערב. המשכנו מעט מזרחה לתצפית יפה על מדבר יהודה. אנחנו בשיא המתלול של קמר קנאים הבולט בנוף והנחלים היורדיo מזרחה יוצרים בו קניונים כמו נחל רחף ונחל כידוד.
מדרך עפר זו גלשנו לכיוון נחל מנחם שבדרך חלפנו על פני מאהל בדואי. בכניסה לנחל קימוט חריף בסלעי צור משאש שיוצר מעין גומחה בדופן הואדי. נחל מנחם מתחתר ויוצר כאן קניון ההולך ומעמיק. בתחליה קשה לרכב, אך לאחר כ-חצי ק"מ נזהה נק'ב טוב המטפס בגדה הימנית . זו היא שביל מדהים שנמשך על שפת התהום וניתן לרכב חלקים גדולים ממנו. השביל נבנה ע"י הבדואים וכנראה הותאם גם למעבר גמלים. השביל יורד עד לפתח הקניון ומגיע למעין בקעה רחבה הנמשכת לאורך קמר קנאים. נחל מנחם ממשיך ומתחבר לנחל כידוד והאחרון מתחבר לנחל רחף. ע"פ תיאורו של מנחם מרכוס הקניון עצמו מעניין (להליכה) ובו מספר גבים ומפלים ובהם מים לאחר שטפונות.
המפל הגבוה בנחל בוקק
בנקודת המפגש עם השביל האדום, ניצב עץ שיזף יפה הזכור לטוב מהטיול למצדה. כיוון ההתקדמות הוא מזרחה ויש לחצות מספר אפיקים ולהתחבר לנק'ב שיחבר אותנו לדרך המסומנת בירוק. לא היו לנו בעיות לזהות את הנק'ב הזה, הוא די בולט בשטח ונח מאד לרכיבה. הנוף הוא נוף טיפוסי לאזור רמת המדבר הבנויה מסלעי קרטון רכים עם מחשופים של שכבות צור. המדרונות חשופים לגמרי מצומח, המופיע קר באפיקי הואדיות. נמשיך דרומה עך דרך העפר עד לעץ השיטה המוכר לכל אלו שירדו במעלה יאיר. מיד לאחר העץ נפגוש הדרך המסומנת בכחול ממשיכה מזרחה לכיוון ראש מעלה יאיר. אנו נמשיך דווקא מערבה ולאחר כ-ק"מ וחצי נפנה דרומה לנק'ב החוצה את נחל פרסה ואחר יורד בנחל שעט ויורד לראש נחל בוקק. אנו נצלנו את ההזדמנות ורכבנו לראש המפל העצום של נחל בוקק. מראש המפל תצפית נהדרת אל הקניון הקצר והעמוק של נחל בוקק ואל אזור המלונות של עין בוקק הנמצא במניפת הסחף של הנחל . המפל יורד בשתי מדרגות של 100 ו- 60 מטר, ובביקורנו צפינו בשני בחורים שגלשו את המפל בחבלים. בסמוך לראש הקניון עובר שביל המסומן בירוק המתחבר למעלה בוקק היורד לקרקעית הקניון.
תצפית מערבה אל מניפת הסחף של נחל בוקק
המשכנו ברכיבה לאורך שבילים לא מסומנים ממערב לנ.ג. 102 ואחר באוכף מצפון מזרח לנ.ג. 116. השביל הוא טוב, אך יש לשים לב לא להתפתות ולהמשיך מזרחה עם הואדיות המגיעים למצוק ההעתקים, אלא דרום מערב, כאשר המטרה היא להתחבר אל הנק'ב היורד למיצד זוהר מצפון. וכאן התחלנו מעט להתברבר, כאשר נוכחנו לדעת שזו משימה לא כל כך פשוטה למצוא את הנ'קב הזה (דרך אגב בסקר מדבר יהודה הדרומי של מנחם מרכוס, הוא מסומן כאחד המסלולים הרגליים שנסקרו). משכנו מזרחה מידי והגענו לחלק העליון של נחל יזרח. אחר חזרנו חזרה והתחלנו לרדת לאורך המדרונות שמצפון לנחל זוהר מתוך תקווה "לחתוך" את השביל המבוקש- אך לשווא. במקום זאת נאלצנו לרדת ברגל ולגרור את האופניים בינות לסלעי דולומיט חדים. עצבניים (ביחוד גיא), פגשנו לבסוף בדרך עפר שטפסה חזרה לכביש ערד- ים המלח בדיוק היכן שמתחילה דרך העפר היורדת אל מיצד זוהר. מעלה זרון, (מעניין מה מקור השם הזה?) ע"פ מנחם מרכוס הוא שביל רחב ונוח המטפס ממיצד זוהר לאורך של כ-3 ק"מ עד למדרגה הטופוגרפית של צוק תמרור. זהו אחד הנתיבים הנוחים ביותר העולה מחוף ים המלח אל רמת המדבר ולכן גם הוא חסר את הסממנים של נק'ב בנוי. זאת כנראה הסיבה מדוע לא הצלחנו לזהות אותו בשטח וגם בתצפית מהכביש קשה מאד לזהות אותו. במרחק 400 מטר מתחתית המעלה יש מספר גלי אבנים אשר שמשולסמון השביל והבדואים מכנים אותם בשם "אשארה". מעלה זרון הוא קטע מנתיב קדום שקשר בין ראש זוהר-נחל בוקק עליון- צוק תמרור- נחל זוהר (מסלול זה שווה טיול נפרד).

על הירידה למצד זוהר בדרך העפר ועל המיצד עצמו כתבתי בקישור הבא: http://www.boker.org.il/meida/negev/desert_biki...
גלרית תמונות
תמונות נוספות מהטיול
נוף אופייני לרמת המדבר- הרי שולחן טרפזיים
ביבליוגרפיה
מדבר יהודה הדרומי- סקר נוף ומסלולי טיול- מנחם מרכוס. רשות שמורות הטבע- ספריית מעריב, 1986, ירושלים.