מחוות המדבר אל נחל אריכה
"לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות אפילו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה"
סוטה כב:ב
אבא אריכא שנקרא גם רב, ראשון וגדול אמוראי בבל
חדרי האירוח בחוות המדבר
עניין
עניין: בקטע הראשון רוכבים דרך הפארק לפיסול מדברי בדרך העפר לאורך שפת המכתש עד "הטרופו ומשם ממשכים לכביש 40. נחל אריכה הוא נחל טיפוסי לרמת עבדת. המסלול כולו עובר לאורך דרכי עפר נוחות לרכיבה +קטעים על הכביש.
פסלו של דוד פיין -דולומיט
מידע
אורך המסלול: 24 ק"מ
זמן: 3 שעות
דרגת קושי: קל +
נקודת יציאה וסיום: חוות המדבר לפני הכניסה למצפה רמון.

אופציה לטיול לאור ירח: יציאה וחזרה מבה"ד 1. אורך המסלול: 12 ק"מ. רכיבה על דרכי עפר לבנות וביקור במאהל הבדואי של סלמן. רכיבה לאור הירח במדבר היא חוויה נהדרת והעיניים מתרגלות די מהר לאור החיוור בכל מקרה יש להמנע מרכיבה מהירה משום שגם אם הדרך נראית טובה אנו יכולים לפספס תעלה או ערוץ קטן החוצה את הדרך ואז התוצאה תהיה לגמרי לא נעימה.
את המכוניות ניתן להשאיר במגרש החנייה שבכניסה לבה"ד 1 תחת עינם הפקוחה של השין גימלים.
קבוצת צל מדבר -יוזמות חינוכיות סביבתיות
צלילים במדבר
פירוט המסלול
המסלול בהשראתו של זיו ספקטור מחוות המדבר - 0546-277413

פירוט המסלול:
נצא מחוות המדבר ונרד לדרך העפר הנמשכת לאורך שפת המכתש ונעבור דרך הפארק לפיסול מדברי ודרך הפסלים החדשים המשמיעים צלילים כתוצאה מהרוח הנושבת בהם- רעיון מדהים. הפארק המוזיקלי החדש ממומן על ידי החברה הממשלתית לתיירות והיוזמה הייתה של בני מורן. הקמת הפסלים הבנויים מבטון ומתכת עוררה התנגדות בקרב תושבי מצפה רמון שטענו שפסלים אלה אינם משתלבים בנוף. בעקבות לחצים אלו הסכים אוצר הפארק לשנות במעט את מיקומם, אך עדיין יש רבים שחושבים שפסלי הברזל והבטון עומדים בחוסר הרמוניה צורם עם פסלי האבן (דני קיש -"כביש 40 " גליון 42).
הפארק לפיסול מדברי הוקם ב-1986-1988 והאוצר שלו היה הפסל עזרא אוריון. הרעיון היה לשתף פיסול מעשה ידי אדם בנוף הנפלא של מכתש רמון שפוסל על ידי הטבע. התוצאה היא די מרשימה והפסלים משתלבים היטב בנוף הנשקף מסביב.
הדרך אבנית ומלאה במהמורות שנוצרו כתוצאה ממעבר של רכבי שטח (התופעה נקראת road corrugation). למעשה דרך זו וקו המצוק של המכתש מהווים גבול טופוגרפי ואקלימי בין האזור הגבוה של הר הנגב העשיר יותר במשקעים לבין המדבר האמיתי המשתרע מהמכתש דרומה. גבול זה מתבטא בצומח ההופך מערבתי למדברי וכן בהופעת מינים חדשים של בעלי חיים וכן בתיפרוסת היישובים הקדומים והן העכשוויים. המדבר הנורא מתחיל דרומה מכאן ונמשך אל תוך סיני. דרך עפר זו מובילה לכיוון מעלה נח וכן מתחברת לדרך הממשיכה צפונה את בקעת אבו-טריפה בואכה ד'רב אל סלטאנה.
צלילים במדבר
נמשיך בדרך עפר זו עד לפני המתקן הצבאי הנטוש הידוע בכינויו "הטרופו" (פעם היו כאן שתי צלחות מכ"ם שבלטו מעל קו המצוק) המחכה לגואל שיגאל אותו מעזובתו ושממונו. נפנה שמאלה בדרך עפר שחוצה מספר ואדיות השייכים לאגן הניקוז של נחל חווה (שתי עליות קצרות ותלולות). אחר הדרך עוברת במקביל לגדר ההיקפית של בסיס צבאי ומתחברת לכביש 40 בסמוך לתחילת המסלול של שדה התעופה החדש שהולך ומוקם במשור הרוחות ובצמוד למחצבת אבן. שדה התעופה הזה אמור לשרת את תושבי האזור ולהביא יותר תיירים למצפה רמון. אנחנו המשכנו על המסלול שעדיין הוא דרך עפר רחבה (אוגוסט 2004) ובעתיד יהיה צורך להמשיך עם הכביש עד צומת הרוחות, שם יש לפנות שמאלה לכיוון כרם ענבי היין המושקה במים מטוהרים.
הפארק לפיסול מדברי (מתוך אתר המדרשה)
נחל אריכא
משור הרוחות או בערבית סהל א-ריחא כשמו כן הוא חשוף לרוחות חזקות גם בקיץ. המשור משתרע בין מצפה רמון הממוקמת על רכס הרמון לבין המדרונות של רמת עבדת שזהו גבולה הדרומי. מי שמבקש לראות את שרידי ההתיישבות הקדומה במרחבי הר הנגב יגלה כאן שרידים של "מצודות", בורות מים, מדרגות חקלאיות ומתקני עיבוד. על המדרגה ההררית שחולשת על מישור הרוחות מצפון, שוכנת מצודה קדומה מהתקופה הישראלית, ולמרגלותיה בורות המים המכונים "צלחות". אלה הם בורות פתוחים מדופני אבן, המקבלים את מימיהם מתעלות איסוף היורדות במדרון. צוערי צה"ל ניקו את בור המים כחלק מחינוכם לשמירת נוף הנגב בו הם מתאמנים ומאמנים את חייליהם. סביב הבור המערבי נהגו לקיים את ערבי היחידה, שהוקדשו לחוויות המפגש שלהם עם נופי הנגב. בטרסות ההרריות שחודשו כאן, נעשה ניסיון לנטוע כבעבר עצי פרי. לכבוד המעשה החינוכי כונו הבורות הקדומים "בורות הקצינים". ייחודם של הבורות האלה בהיותם חפורים לתוך שכבה גיאולוגית רכה לחפירה, ואטימה לחדירת המים (השכבה החרסיתית של פצלי אורה). ואולם היא אינה מאפשרת לקרות את הבור בתקרה, שתצל על המאגר ותמנע קרינה ישירה והתאדות גבוהה. מצודה זו היא חלק ממערך שלם של מצודות ישראליות ברמת הנגב. לא הרחק מכאן על אותו קו מתלול נמצאת מצודת חמת.


נרכב בדרך העפר שמימין לכרם הענבים ואחר נחצה בכיוון צפון מערב ללא דרך ברורה עד שנתחבר אל דרך עפר טובה שממשיכה בכיוון כללי צפון. הדרך מטפסת לאוכף קטן המהווה פרשת מים מקומית. כאשר נוסעים ברכב שטח אוכף זה נעלם מהעין אל כאשר רוכבים אי אפשר לפספס אותו. מהאוכף מתחיל נחל אריכה המתחבר לנחל צין. דרך אגב השם נחל אריכה כמובן קשור לואדי א-ריחא כלומר ואדי הרוח אבל אריכא הוא כינויו של רב אריכא ראשון וגדול אמוראי בבל (גלגול שמות מעניין). דרך העפר מתפתלת עם הואדי וחוצה ערוצונים קטנים וטראסות של חקלאות קדומה. לאחר כשלושה ק"מ הדרך נפתחת וממול הר נפחא חוסם את שדה הראיה. הר נפחא הוא חלק משבר גיאולוגי החוצה את רמת עבדת ממערב למזרח ונקרא שבר סעד-נפחא. נמשיך בדרך העפר הנכנסת לואדיון שבו מספר צריפים של בדואים ממטה העזזמה. בתיאום מראש ניתן להתארח אצל סלמן ובין תה מתוק לקפה מר לשמוע מעט על חיי הבדואים באזור. (הקפה, כך אומרים הבדואים צריך להיות חזק כמו הגבר, שחור כמו הלילה ומר כחיי הנישואים...) לסלמן שתי נשים וארבעה ילדים והוא עסק 9 שנים באירוח וטיולי גמלים בסמוך לקיבוץ עין גדי לחופו של ים המלח.
מכתש רמון והר הנגב מעיר הבה"דים לעיר תיירות-זאב זיוון
מבט מדרום אל קמר נפחא
נחזור חזרה ונפנה ימינה בדרך עפר שתוביל אותנו לואדי ללא שם המטפס קלות בכיוון היב"א של חיל האוויר הנמצאת על הר אריכה. יש לשים לב לא להמשיך דרך סוללות העפר מערבה. בחלק האחרון הדרך עוברת בין שתי גדרות ואחר מתחברת לכביש הגישה ליב"א. נגלוש עם הכביש חזרה לצומת הרוחות ומשם הלאה עם הכביש לכיוון מצפה רמון (החזרה לאורך הכביש היא במגמת עלייה).